2 תגובות   יום חמישי, 25/9/08, 22:31


אביטל לא ידעה איפה לקבור את עצמה.
אביטל הייתה מאותן בחורות שתמיד נמשכות לבחור הלא נכון. במקרה הזה, לאח של האקס....
"היי אייל..... מה קורה?" שאלה.
"עדיין רודף אחר מה שמה?" אמרה בזלזול.
"רעות." ענה אייל ועיקם את פרצופו. מאין לה החוצפה? חשב לעצמו.
"דעי לך, שרעות שווה הרבה יותר ממך, והיית רוצה להגיע לקרסוליים שלה. אני בכלל לא מצליח להבין מה עשיתי איתך בזמנו. אם להיות כן, אין לי שמץ מה אחי מוצא בך... ועוד אחרי שאני הייתי איתך..." ענה אייל ועקץ אותה כמה שרק יכל.
"היי! אל תגזים!" אמרה אביטל ועיקמה את פרצופה. "אפשר לחשוב כמה סבלת איתי..." אמרה לו. היחיד ששתק ולא הוציא הגה מה שלא היה אופייני לא בכלל, היה דניאל.
"אתה לא מתכוון לומר לו כלום?!" רגזה אביטל.
"מה את רוצה שאגיד לו?" שאל דניאל באדישות.
אביטל האדימה מעצבים, רקעה בעקביה, השמיעה קול אנחה של כעס, הסתובבה וחזרה למכוניתה.
"תהרוג אותי.. מה אתה מוצא בה?" שאל אייל את דניאל.
"מה שאתה מצאת בה כשיצאת איתה." השיב דניאל.
"טוב, טוב, אני מודה, היא הייתה אחלה של סקס, אבל מעבר לזה? שום דבר. שכל אין הרבה בקודקוד. אבל באמת דניאל, אם זה כל מה שאתה מוצא בה, למה אתה מתחתן איתה?" שאל אייל בחוסר הבנה משווע.
"מה אגיד לך, אני מרגיש שאני אוהב אותה. אז אולי היא לא מהבחורות הכי חכמות בעולם, אבל היא בחורה חמה עם לב טוב." ניסה דניאל להסביר.
"לא יודע, אני לא הרגשתי כמוך. אבל אם זה מה שעושה לך טוב, בבקשה." אמר אייל.
"תגיד, אם כבר מדברים על מה שעושה לך טוב," אמר דניאל,
"מה אתה מתכוון לעשות לגבי רעות? עוד לא נשבר לך ממנה?" שאל.
"אני חושב שאני על סף פריצת דרך. לדעתי היא תתוודא בפניי שהיא מאוהבת בי מחדש." אמר אייל.
"מחדש?" שאל דניאל.
"על מה אתה מדבר?" שאל.
"החלטתי להחזיר אותה אליי. אני חייב.
היא חייבת להבין שזה היית אתה באותו ערב, לא אני..." אמר אייל.
"אני לא מבין למה מלכתחילה לא נתת לי ללכת לדבר איתה ולהסביר לה." אמר דניאל.
"תראה, זה לא פשוט. היא גם לא הייתה מקשיבה לך בכלל." אמר אייל.
דניאל הביט בו כלא מבין.




רעות החליטה להתאוורר ויצאה לפאב- דאנס בר עם חברתה ליאורה.
"מה את מזמינה?" שאלה ליאורה.
"הכל על חשבוני. אני פשוט כל כך שמחה שהצלחתי להוציא אותך קצת סוף סוף. את מטביעה את עצמך בעבודה, לימודים ומה לא..." רטנה ליאורה.
"מה אגיד לך, אני פשוט מעדיפה את זה ככה.. לפעמים זה מעסיק אותי כל כך שאני לא מוצאת זמן לחשוב על הדברים שאני רוצה לשכוח..." אמרה רעות ובקושי הבינה מה אמרה.
"טוב, מתחת אותי מספיק. אמרת בטלפון שיש לך משהו לספר לי." אמרה ליאורה.
"כן. קצת קשה לי להודות בכך, אבל נראה לי שאני מאוהבת...ולא באייל...." זרקה רעות לחלל האוויר הצהרה לא רשמית.
"די! את רצינית???? והוא יודע??????" שאלה ליאורה ועיניה נפערו.
"ומי בר המזל?" הציפה את רעות בשאלות.
"אמממ את לא תאמיני לי..." אמרה רעות.
" נו דיייייי תפסיקי למתוח אותי. מי זה? אני מכירה אותו?" שאלה ליאורה.
"אממ אם להיות כנה, אני אפילו לא יודעת איך הוא נראה.. אני גם לא יודעת איך קוראים לו.. כלומר.. אני יודעת את שמו הוירטואלי..." אמרה רעות והתבלבלה.
"מה?!" הזדעקה ליאורה.
"את מאוהבת בבחור וירטואלי שאין לך שמץ מי הוא, מה הוא, מה שמו ואיך הוא נראה??????" ליאורה תפסה בשערותיה מרוב תדהמה.
"לא, אין את פשוט לא שפויה! יו זה כל כך מתאים לך לעשות דברים כאלה... מאיפה את יודעת שהוא לא איזה נוכל או רמאי או יותר גרוע, איזה סוטה זקן או בכלל אנס סידרתי משוגע??" ראשה של ליאורה הפליג במחשבות אובדניות.
רעות הסתכלה על ליאורה ולא ידעה מה לומר. בתחילה פשוט שתקה. אחר כך כבר ידעה בדיוק מה לענות לה:
"תראי, אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל אני יודעת שהוא לא משקר לי לגבי הפרטים שהוא מסר לי.... יש לי תחושה פנימית חזקה שהוא דובר אמת ושהוא לא שום דבר מכל מה שציינת.... אני מודה שזה באמת קצת לא מתאים לי לא לדעת את הפרטים האלה לפני שאני מתאהבת, אבל משום מה זה מרגיש לי נכון... קשה להסביר..." אמרה רעות ונותרה ללא אוויר.
"אם את שואלת אותי, את כל כך רוצה לשכוח את אייל, שאת נותנת לעצמך להיסחף עם הוירטואלי הזה... נפגשת איתו בכלל?" שאלה ליאורה.
"כמעט." ענתה רעות.
"מה זאת אומרת "כמעט"? שאלה ליאורה.
"קבענו להיפגש אבל בסוף הוא לא הגיע אלא שלח חבר שלו עם פתק..." פירטה רעות.
"את רואה? סתם סוטה. אחרת, למה לא נפגש איתך??" הרהרה ליאורה בקול.
שאלתה באמת הדליקה נורה אדומה אצל רעות, אבל מהר מאד היא נכבתה.
אולי היא תמימה, ואולי אפילו מאד תמימה, אבל האינטואיציה שלה אמרה לה אחרת.
לפתע, היא קלטה אותו בזוית העין.
היא לא האמינה למראה עיניה!
"תגידי, זה לא אייל שם?" אמרה פתאום ליאורה.
"כן.. זה נראה כמוהו...." רעות בלעה רוק וכמו קוביית קרח בגרונה.
"עם מי הוא רוקד שם??" שאלה ליאורה כמו זורה לה מלח על הפצע...
רעות ניגשה לשם מבלי לחשוב.

"אייל?! מה... מה אתה עושה פה??" פנתה אליו בשאלה.
הבחור הסתובב אליה, הביט בה במבט מוזר, ומלמל משהו.
היה נדמה לה שהוא בכלל לא מזהה אותה....


המשך יבוא....

© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליונית ס

דרג את התוכן: