מה עובר על שאול מופז? ספק רב אם הוא בעצמו יודע. מה שכן ברור עד עכשיו, הוא, שהתנהלותו התקשורתית פוליטית, לוקה בחסר. תחילה הודיע כי "הגיע הזמן לפסק זמן". הוא גם אמר שאין בכוונתו לערער על תוצאות הבחירות, כדי שלא לטלטל את המדינה. אחר כך פורסם כי החופשה שלקח, תהיה מוגבלת בזמן. את החופשה החל ביום ראשון השבוע ועל פי ההודעה, היא אמורה להסתיים ב-2 באוקטובר. אתמול הודיע מופז בכנס פעילים כי יעשה כל מאמץ להיות בהנהגת המדינה, אך טרם החליט על צעדיו.

שאול מופז מתלבט, אולי הוא מתחרט. אולי הוא הבין שטעה, שעשה צעד פזיז. שנהג, תרתי משמע, בזיג וזג. מדוע מיהרת להודיע על פסק הזמן? נדמה שהגמישות בהחלטות של מופז עבדה שעות נוספות. בהודעת הפרישה שלו אמר כי אין לו טענות נגד התקשורת, הסוקרים או הפרשנים. אומרים שאם מישהו מתבטא בצורה  הזו יש לו המון טענות. נגד כולם. "אני דמוקרט בנשמתי", אמר מופז, "יודע לכבד תוצאה". מותר להתלבט. אבל הדרך, אוי הדרך. 

הגמישות היא ככל הנראה תכונת חובה לפוליטיקאי הישראלי. בלעדיה אין לו זכות קיום. תראו למשל את אהוד ברק. אהוד לא, ברק כן. מי שרמז שהוא מוכן ללכת לבחירות, לא היה מוכן לשבת יחד עם ציפי לבני – ציפורה, כפי שקרא לה לפני כחודש הבין כנראה שטעה. הוא אולי יכול לפרק מנגנונים מורכבים של שעון. כנראה שאת המנגנון הזה, של לבני הוא לא יכול לפרק.  שבוע מעניין עבר על אהוד ברק, יושב ראש העבודה.

שבוע של מהפך. ברק חיפש ממשלת חירום יחד עם יושב ראש האופוזיציה בנימין נתניהו. אבל נתניהו סירב. הוא רוצה בחירות. "את הכישלון צריך להחליף ולא להצטרף אליו", אמר השבוע. אז אולי העבודה בדרך לממשלה. למרות זאת ברק השאיר לעצמו פתח קטן. "אם נצליח להגיע לשותפות אמת, נעשה את זה ברצון. אם לא, איננו חוששים ללכת לבחירות". אין ספק. שנה חדשה, פוליטיקה חדשה.  

אני אנווט. ברק אומנם לא אמר את הדברים האלה באופן פומבי, אבל דרישה ברוח זו יעלה מול ציפי לבני, במשא ומתן הקואליציוני. במיוחד בכל הנוגע למשא ומתן מול סוריה. הוא גם יבקש להיות מעורב מאוד, כך על פי הדיווחים בכלי התקשורת, בניהול השיחות עם הפלשתינים. הראש, של ציפי לבני, הידיים, ידי ברק. 

ולבני. היא רוצה להקים קואליציה, עם מפלגת העבודה, מר"צ ואולי עם ש"ס. על הפרק: החלפת שר המשפטים דניאל פרידמן, הגדלת מסגרת התקציב, וקצבאות הילדים. העבודה רוצה להגדיל ב 2.5 אחוז לעומת 2008. לבני לא מתלהבת. ש"ס רוצה לתקן את הפגיעה בקצבאות הילדים. בקדימה אומרים שאין לכך תקציב. נראה. גמישות, כבר אמרנו.