אני כל כך אוהבת את ראש השנה, יש תחושה של הקלה. של התחלה.
מעין הזדמנות נוספת לבצע את כל מה שהבטחת לעצמך בשנה שעברה ולא הספקת.
יש כבר ריח אחר באויר של גשם שיגיע, והצבעים בחוץ משתנים.
קניית המתנות לאנשים שאוהבים, וקבלת שנות טובות מחברים.
כל הסצנה המתקתקה הזו בסגנון בית חב"ד נסדקת לי (ממש כמו בפרסומת ההיא לחסכון במים) ברגע שמגיעים לשולחן.
או אז אני מגלה שוב שהמתיקות הזו גם רועדת ומוגשת ארוזה בעור של עצמה.
|
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חורים שחורים יפערו בחלל, העולם לא יחזור לקדמותו.
תודה רבה על ה-*
לא הייתי מעז לחלוק כך את הסלט שלי
אבל אם לקחת משבועות את עוגת הגבינה,
נסי לקחת מפסח את ארבע הכוסות
<עלפי אמת המידה שלי 4 כוסות = 1 בקבוק>
ותראי איך ארוחת החג מקבלת לפתע צביון חדש
*
נו שויין. לפחות יש את עוגת הגבינה בסוף, שטעמה משתבח עם כוס הקפה.
יש דברים שכנראה לעולם לא ישתנו...
אולי זה רק שלי, אבל השיא, שהוא ארוחת החג, ערב החג,
ההתכנסות, מפוצצת את הבועה המתנפחת טרם הפיק - שהיטבת לתאר.
ואולי הציפייה היא שמחרבנת...
מקסים (וגם קצת עצוב).