Velvet Underground
במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת
פוסטים אחרונים
- עצב ושמחה משמשים בערבובייה 16/12/08
- אחד לפני אחרון 15/12/08
- רוצה שהבלוג שלך יזכה ב-50 דולר בשבוע? 15/12/08
- אצבעות שחורות 12.12.8 13/12/08
- "מתי את עוברת?" 12/12/08
- מתי תיפול הפצצה 11/12/08
ארכיון
ילד מזדקן (פוסט אורח וכותרת קלישאית-אך-מתאימה)
המטיף הרים את הכפפה, הוריד את החולצה והלך להופעה של פול מקרטני
את ההחלטה קיבלתי ברגשות מעורבים. מחד, לא כל יום מגיע לארץ חבר בביטלס, מי שהוא ללא ספק מאבות הרוקנ'רול ואחראי לחלק לא מבוטל מהמוזיקה עליה גדלתי. מנגד, האיש בן 66 ומזה הרבה שנים שאינו יוצר מוזיקה משמעותית. למרות שבחי המבקרים, היה הדיסק האחרון שלו, שיצא לפני זמן לא רב, אפור ומאכזב בעיני.
לבסוף, גברה לה הפולניות. הפחד שמא בסופו של דבר זאת תהיה הופעה ראויה ואני אפספס אותה, כשהמשמעות היא שאצטרך לחפש הופעה נוספת כזו בעולם (ותארו לעצמכם שהוא עוד ימות קודם), כל אלה הכריעו את הכף לטובת הכן, כמו גם העובדה שככה יכולתי לבלות כמעט חצי יום עם בני האמצעי. בדיעבד, אני ממש מאושר (וזאת לא הגזמה), שהלכתי. איזו הופעה ניפק לנו הקשיש בן ה-66.
כמתחייב, התייצבנו, הילד ואני, מוקדם ביותר, כך שמצאנו את עצמנו ממוקמים די קרוב לבמה, ויכולנו לחוש היטב את עצמת המוזיקה. ומנגד, ככל שהדבר אפשרי, להתעלם מהמסה האנושית שסבבה אותנו ובעיקר ניצבה מאחורי גבנו.
כשאני אומר "מוקדם ביותר" אני מתכוון לזה. עוד טרם התעכלה הארוח"צ המסה האנושית. כולם הגיעו, אבל לא התחככנו
מקרטני הגיע במצב רוח מצוין. הוא רקד, שיחק, פלירטט, דיבר עברית (כמובן), וגם קצת ערבית (בירך את אחינו המוסלמים ב"רמאדן כארים") הלהיב את הקהל וחילק משימות ("עכשיו הנשים", הפעיל את המקהלה, בעודו מענטז ללא בושה). האיש היה בלתי נלאה.
המופע, בדיוק כמו שתיארתם לעצמכם, נחלק לשלושה חלקים, או שלושה סוגי שירים, אם תרצו. שירי ביטלס, שירי מקרטני המאוחר לביטלס שכולם מכירים ושירי מקרטני המאוחר לביטלס שאיש לא שמע עליהם. בתפקיד לינדה - המתופף הענק והאנרגטי, ששר בקול דקיק ועשה יופי של קולות רקע. היה מעניין לראות את השינוי בתגובות הקהל, בעת המעבר מסוג שיר אחד למשנהו. אבל כל זה בשוליים.
יואו, איזה ענק
עלה לו נער בן 66 לבמה ובמשך שלוש שעות תמימות, כולל שני הדרנים ומופע פירוטכניקה (Live and let die), לא חדל מלתת את הנשמה לרגע. ההרכב שליווה אותו (שנותר באלמוניותו, הוא לא טרח להציג אותו ורק הודה ל"להקה הנפלאה שלי"), היה מצוין וניכר היה בהם שהם מנגנים פרפקט ביחד. המוזיקה היתה סוחפת. הן שירי הביטלס והן השירים האחרים, בוצעו לעילא ולעילא. מצאתי את עצמי מצטמרר פעם אחר פעם. הוא הקדיש שיר לאשתו המנוחה לינדה, שיר לג'ורג' ושיר לג'ון. והבמה? מדהימה. מלבד מסכי ענק משני צדיה היה בחלקה האחורי מסך, עליו הוקרנו תמונות רקע, בצד משחקי תאורה. הכל עבר באפס תקלות והסאונד, לפחות באזור בו אנחנו עמדנו, היה משובח.
אכן פירוטכניקה
בסוף ההופעה ריחפתי כבלון הליום ובקושי רב הבן שלי הוריד אותי לקרקע. חוויית חיים? ועוד איך. מקרטני הוא עדיין אמן ענק, פרפורמר עצום, שנתן לנו ערב שכולו אושר צרוף.
*בכל זאת יהודי אני, ואי אפשר בלי הערונת: יפוטר לאלתר, אפילו אתמול, מי שנתן לו ללבוש חולצה ורודה עם פרחים, בדגם שגם סבתי המנוחה לא היתה מסכימה לתלות כווילון. ועוד עם שלייקס.
בחייאת רבאק, מה אתה, אבריג?
כתב וצילם: המטיף. כל הזכויות שמורות הייתם? כתבתם? רוצים לכתוב? עדכנו.
* יאיר רוה על ההופעה. * אודידו הגיע ב-14:00 לדשא.
|
תגובות (32)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.
מסכימה עם כל מילה, היטבת לתאר במילים את מה שהרגשתי כל הערב וממשיכה, גם עכשיו לאחר שלושה ימים, להרגיש.
היה נפלא.
היה מעולה.
היה מדהים.
טוב שהיה, ואמן שיהיה שוב.
ושילכו הטוקבקיסטים לעזאזל :)))
ההפסד כולו שלי
שנה טובה
רונית
ואפרופו המשפט הזה, הנה משהו שכתבתי לפני מיליון שנה, בדיוק על כך.
די לראות את תמונת הקהל מאחורי, כדי להבין שאי אפשר שלא להרגיש אותו. מה שאני אומר הוא, שכאשר אתה ממוקם קרוב, יותר קל לחוש באופן בלתי אמצעי את ההופעה. ככל שחוצצים יותר יותר אנשים בינך לבין האמן, קשה לחוש אותה וקל להרגיש מוסח. אז גם אין ברירה אלא להתמקד במסכים, מה שנחסך ממני אמש.
למה את מחממת?
טוב, הגזמתי קצת, מצטער...
מצטערת על הטירחה שגרמתי, מעט מדי שעות שינה.
אתה קורא לבעלת הבית שניצל?
חסר בושה אתה.
כשמיא רואה בשדות זרים וצעירים,
גם שניצל גרום ירטיט לב פוחזים.
כשרון זה טוב, המבוזבז מיותר.
נשמע מעולה !
(וכמובן... חבל שלא הייתי :)
עשית לי את הסופ"ש.
שבת שלום.
ארול מאוהב במיא.
הוא אוהב נשים עסיסיות וסוערות.
ואני, יו נואו מי.
אמרתי לו שהוא כישרון מבוזבז, כבר כמה פעמים, אז הוא נעלב.
זה רק הדמיון שלי או שמכל הניתוחים הוא דומה לחנה מרון?
הכל טוב ויפה. זה נהדר שאנשים רבים נהנו והתמוגגו . לי בכל אופן, דבר אחד לא נותן מנוח. זה מחיר ההופעה ששולם לפול היקר (מראש). אינני מבינה מדוע אדם עשיר כמוהו דורש סכום כל כך גדול להופעה אחת . האם 5 מליון לא היו מספיקים לו. לו דרש פחות אפשר היה למכור כרטיסים במחיר זול יותר. מעניין שלא שמענו, בכל אופן אני לא שמעתי, מישהו מעשרות אלפי המתמוגגים מעיר על כך שהמופע מיועד לאליטות וכדו'. אני משוכנעת שבין אוהבי חיפושיות ( גם אני בתוכם, במידה רבה) ישנם פעילים חברתיים רבים. לו ידעתי מראש על הסכום ששולם הייתי מחרימה את המופע. מפני שלא ידעתי על כך סתם לא באתי כי איני אוהבת מופעי ענק. בעצם, אינני אוהבת מופעים , כלל. ברור לי שאני, כנראה, מפסידה משהו מעניין אך לא זה העניין אלא התמיהה כיצד אדם עשיר כל כך רוצה עוד ועוד ועוד. הרי לכסף הזה אין כל משמעות בעבורו.
ואולי אני פשוט מקנא.
שנה טובה לכולם, גם לפול מקרטני שבוודאי עושה מעשים טובים.
שולמית
אוקי בסדר, להרגע, כבר הבנתי שאני מפגרת שלא הלכתי,
(ועוד מתגוררת 10 דקות הליכה משם)
מה,
היא אמיתית?
חבל לפעמים שדווקא אנשים טפשים במיוחד בוחרים לייצג את הדתיות בפני חילונים, לא.
אפילו להתשעשע קשה!
אלוהים, יש לי שאלה
אם אצום ביום כיפור היא תיעלם?
קשה להבין מה הריגוש הגדול שהתחולל אתמול. "אליל"? "אל"? "חבר בביטלס"? מדהים אותי לקרוא על המוני ישראל מצטופפים כדבורים בפארק וסוגדים לעכו"ם. מה הבשורה הגדולה שהביא אדם זה? איזו הארה, תבונה, תובנה, דבר חוכמה אחד הביא שאתם זוכרים שכולכם רצתם בשבילו לפארק "בנערינו ובזקנינו"? אז הוא שר יפה שירים ופזמונים שנכתבו על-ידי יוצרים אחרים וזכה לעלות לדגת "כוכב" בחייו ולהתעשר על חשבון הציבור. אך הבהלה להגיע למופע בכל מחיר, ההיסטריה הרבה, לקרוא על ההתרגשויות הגדולות בלשמוע שירים די עתיקים, רק מראה שוב כמה העם סטה מהדרך בה החל והטמטום והטפשות ממשיכים לשטוף את הרחובות ולצערי לסחוף ולהטביע אנשים בזיהום רוחני גדול.
מחר בשבת פרשת השבוע היא ניצבים, זו השבת האחרונה של השנה שבאה לפני יום כיפור ובעצם הפרשה מזכירה לנו שבעוד מספר ימים נעמוד לגורלנו לפני השם יתברך. אני מקוה שמי שלא התעורר עד עכשיו ויבין היכן הוא חי ועם מה הוא מתעסק, שיקום ויתנער וישוב בתשובה שלמה כדי שבית דין של מעלה ידון אותו בראש השנה לכף זכות. "ילד מזדקן" ככותרת המאמר בבלוג, אולי נכון יותר שכולנו זקנים ילדים, הזמן לא עוצר מלכת וחשוב שלא נחמיץ את הרגע ונתקרב חזרה אל המקורות שהותרנו מאחור.
שתהיה לכולכם שבת שלום, מנוחה והרהורי תשובה.
חביבתי, זה נקרא לשווק את עצמך? יש לך מזל שאני לא עצלה. נכנסתי והוספתי את הלינק לפוסט.
הייתי וכתבתי. בבלוגי.
בראשון רואים את חברי הביטלס בתחילת הוידיאו?
המטיף, ביקורת נהדרת, ממש חבל לי שלא יכולתי לבוא.
מיילבק מ"האחת" (שאינה רשומה וגו')
We love you yeah yeah yeah
האמת, היה תענוג, אושר ושמחה.
בטח יכתבו עוד אלפי מילים על הופעתו של פול אתמול בפארק. כמו כולם גם לטעמי לא היה ספק שזו היתה הופעה מהנה ביותר בסדר גודל איכותי ודי נדיר בארץ, מה שגורם ללב להחמיץ על אותם אמנים שלא מגיעים אלינו מכל הסיבות בעולם (לי אין ספק שזה נובע משיקולים כלכליים קרים בעיקר ולא בגלל המיקום הגיאוגרפי שלנו אי שם בקצה הקצה של אירופה). לא היה אדם שלא אמר שהיה שווה את הכסף לאחר ההופעה.
טכנית היה סאונד מעולה וחזותיות מדהימה אבל מה שהביא לי דמעה קטנה היתה התחלת המופע כשסוף סוף ראינו כולנו בחי (קולטים – פול מקרטני בחי פה אצלנו בצ'כונה) את האמן עולה על הבמה. בבום גדול הלב התרגש כולו והחיוך עלה על השפתיים ונשאר שם לאורך הקונצרט כולו. מקרטני הוא הכוכב הבלתי מעורער והוא אפילו לא טרח להציג בשמם את חברי להקתו (מתופף שהוא הצגה בפני עצמה). כולם (כולנו) היינו תפאורה לאורח הנכבד.
מן הסתם נוכל כולנו לקרוא בקורות מקצועיות ו/או בסגנון מעריץ במרחבי התקשורת. אני אהבתי את הקישור הבא מ- YNET.
כשעתיים ושליש נטו של מוזיקה, חיוכים, שירה בציבור, ריגוש מדהים של עשרות אלפים, שירים מוכרים ואהובים לכולנו ולא פעם שירת הקהל התמזגה עם המופע. מצלמות הרחף הביאו המון תנועה מהקהל כולל שלטים וצילומים של דמויות מתמזגות. כמה שניות עם נערה בוכיה בקהל הביאו חיוך ענקי (ואולי אף ציני קמעה) לכולנו. קשה היה שלא לחשוב על הקרתנות המובנית שלנו כלפי אמנים בסדר גודל ענקי כמו מקרטני, כמה אנחנו רוצים ומתאמצים לרצות אותם. אין ספק שזה נובע גם מהריחוק (הגיאוגרפי) שלנו מאירופה ומהרצון שכולם יאהבו אותנו וכמובן ימשיכו לבוא ולשמש כמליצי יושר לאמנים אחרים – מה שלדעתי עובד. מקרטני סיים את ההופעה במילה הנדושה: "נתראה" בעברית. הלוואי.
הקהל שהחל להגיע הרבה הרבה לפני ההופעה מילא את מלוא העין. כמובן שאלו שהגיעו מוקדם היו בקרבת הבמה והם אלו שנתנו טעם נוסף להופעה בהתלהבות אמיתית.
והיו גם צופים נכים בכסאות גלגלים. ההפקה דאגה לבמה מורמת כולל נגישות סבירה (חנייה יחסית קרובה, שירותי נכים, שיפועים וכו', לא הכל מושלם) למען נכים ובני/ות זוגם/ן. המיקום היה נהדר, למרגלות היציע של המאיון העליון. (אגב, היה נחמד לראות שגם הם יודעים להשתולל ולרקוד בעמידה ביציע שבו הכסיאות היו מרופדים. לא נזכיר שמות אבל היו לא מעט סלבז). במת הנכים היתה מפוצצת במיוחד וכרגיל במקומותינו היו גם מתפלחים שביניהם בלטו 3 נשים שהיו חלק מצוות הניקיון (לפי החולצות) אבל לפני ההופעה הן הורידו את הסימון המרשיע, נהנו מהופעה בחינם (ועוד שילמו להן על כך) ולאחר ההופעה פשוט לבשו שוב את החולצה והחלו (כנראה) לעבוד. גם בין הנכים היו בני גילאים שונים כולל אבא/בן או בת ואבא/אמא. אגב, הקטע של משפחות ו/או בני גילאים מאוד שונים, נהנים ביחד מהקונצרט, היה מדהים ביחודו.
כולי תקווה שהמפיקים הישראלים בהפקה יראו ברכה ורווח, וזה יעזור להמשך הבאת אמנים גדולים (ויקרים) עם הפקות מעולות בעתיד. נקווה גם שיצא דיסק חזותי, שיהיה משובח ביותר, מההופעה. זה יקרה אם הם יהיו מרוצים מאיכות ההקלטות.
לא יודעת למה,
Cilla Black.
למי שזה מעניין אותו ראו בחדשות של ערוץ 1
את אודידו מהקפה. (אבל לשניה)