מעבר לקשת בענן
שירה נאו-קוביסטית...
ארכיון
0
פחד
עיניי האהבה בוהות בפלג שעות ארוכות של כוכבים צלילים כסופים לערב רוח בשיער היפה בבנות.
רשתות הצללים מבדרות באור מקטעים חשופים של הכרה עיניי מתכרבלות בצירן לפירכוסים לא נשלטים של פחד.
מרחבים פרוצים ברעד מבעד לסדקי השקט הגדולים העולם ננזג לצורות אני הולך ומאבד את הדעת.
סורגי הברזל במעקי ההגנה מפלגים מהלכים בתמונה אני עוצר מעיניי מלגעת ומלטף את שעת החלום. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי,
ריקי- תודה על המשוב...
השפעת מוציאה בי את מאגרי הכאב והחשכה אל אור היום המזקק...
לגבי הבריחה צריך לזכור שהתרבות שלנו היא זאת שבורחת אל תוך מסמרות החומר פעם היינו חיים בזמן החלום והכול דיבר אלינו אבל אנחנו בתקופה של אבולוציה רוחנית שלילית...
יש משהו עצוב
של בריחה
ואולי זה רק אתה הבורח
אל החלומות..