Bjork שרה את הדמעות מעיניי כגשם על פני מים רבים הרעש סוער בגלגלי המכונה שעות ארוכות של הכרה.
התדר לוחש מיתרים לצורה על פני אדי האהבה הקרח נמס בהרים להשתקפויות זכות שמים.
שבשבת הצבעים לוחשת עולמות מבעד לרציפי ההתניה הינה פרצתי את קער הכוכבים האור זורם מבין אצבעותיי.
ילדה נחש לוטפת בי מעגלים סתורים של דעת הגבישים מתאדים לאין סוף הזרם סוחף לאחור. |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי,
אסתרלין- תודה על המשוב...
אני בעצמי עדין לא הבנתי את העומק של המחילה הזאת...
מבעד לרציפי ההתניה...
כמה עומק יש בשורות הקצרות שלך:-)
איזה יופי!*
הי,
ריקי- תודה על המשוב...
כן והיא עושה זאת בכול מנועי האהבה...
שנה טובה
הוו
הנה היא באה
מגרשת עננים מעינייך
ושוב אור.
שנה טובה לך.