שישי בצהריים. בית נקי וריק. ראש מלוכלך ומלא. 

סוג של צער - הקישוריות המוגבלת שלי וכל הדברים שיש לי להגיד - שהעולם מבין רק כשאני כותב, שכבר אין לי סבלנות להסביר אחרת, ויום שישי של שיברי זיכרונות בניצוץ תת מימי מעומעם שנמשכו אל פני השטח על ידי כמה

אינטראקציות שהיו לי השבוע הזה, ומצב החלימה-בעירות הזה, כשאונה אחת מוצפת בדברים שהיו והשניה אבודה בדברים שייתכנו. ואיפה הלב בכל הסיפור הזה.

הנה שיר - שיר מפעם, שיר שאהבתי מאוד בתקופה שמייק טייסון היה אלוהים ואם היית רץ עמוק מספיק אל תוך החורש בין יקנעם לאליקים היית יכול לשמוע שום קולות של ציוויליזציה, רק הצעדים והנשימות שלך. שיר לעצמי, בעיקר, ואולי לאיזו נשמה תועה שיש בה משהו שדברים נדלקים עליו, כמו צד של קופסת גפרורים.

הקול של סבסטיאן באך (ככה קוראים לסולן שלהם), האקסטרווגאנטיות המסויימת, העובדה שהאקסטרווגאנטיות הזאת לא פוגמת בכנות של השיר – והמילים, שיוצאות מהלב.

תפתחו את הראש, ואם זה לא עוזר - תגבירו קצת. 

You and I together in our lives
Sacred ties would never fray
Then why can´t I let myself tell lies
And watch you die every day

I think back to the times
When dreams were what mattered
Tough talking youth naivete

You said you never let me down
But the horse stampedes and rages
In the name of desperation

Is it all just wasted time
Can you look at yourself
When you think of what
You left behind

Is it all just wasted time
Can you live with yourself
When you think of what
You left behind

Paranoid delusions they haunt you
Where´s my friend I used to know
He´s all alone
He´s buried deep within a carcass
Searching for a soul

Can you feel me inside your heart
As it´s bleeding
Why can´t you belive you
can´t be loved

I hear you scream in agony
And the horse stampedes and rages
In the name of desperation

Is it all just wasted time
Can you look at yourself
When you think of what
You left behind

Is it all just wasted time
Can you live with yourself
When you think of what
You left behind

You said you never let me down
But the horse stampedes and rages
In the name of desperation

Is it all just wasted time
Can you look at yourself
When you think of what
You left behind

Is it all just wasted time
Can you live with yourself
When you think of what
You left behind

The sun will rise again
The earth will turn to sand
Creation´s colors seem to fade to grey
And you´ll see the sickly hands of time
Will write your final rhyme
And end a memory

I never thought you´d let it get
this far, boy