וכך בערך הצהיר היום המפכ"ל: "המשימה של המשטרה והשב"כ היא לאתר את האחראים לכך. ינקטו כל הצעדים למצות את הדין עם מניחי מטען החבלה." דברים אמיצים ונכונים, אך מצוי הדין אינו בידיו של המפכ"ל אלא בידי הפרקליטות והתביעה הכללית. וכאן יש דפוס פעולה מיוחד לעבירות פוליטיות, שהתקבע ע"י מני מזוז מזה זמן לא מועט ואפשר להוכיחו בעובדות רבות.

המשטרה והשב"כ יעשו שמיניות באויר ויצליחו לעצור חשוד/ים. הראיות נגדם יועברו לפרקליטות של מחוז כלשהו. הפרקליטים ידונו אם זה בסמכות המחוז שלהם או לא. הויכוח יכול להיות בן מספר שבועות או יותר וכל הסיכויים הם שהראיות תועברנה למחוז אחר (זה כבר קרה בתיק קצב למשל). במחוז החדש ידונו על טיב הראיות, ותמיד יימצא איזה "אוברחוכם" שיביע חשש לחשד שמא ראיה מסויימת נגועה בוירוס התנגדותו של השופט הסביר. יפרצו ויכוחים אקדמיים בעד ונגד שימשכו מספר חודשים. בינתיים יפוג הזמן שבו החשוד/ים יכולים להיות עצורים ללא כתב אישום - על פי חוק. תפוח האדמה הלוהט יועבר לידיו של התובע הכללי שעדיין נמצא בעיצומו של היסוס מתמשך בן כמה שנים בענינו של אחד משה קצב ולא יהיה לו זמן סביר לפתוח בהיסוסים מתמשכים נוספים. החשוד/ים ישתחררו ממעצר על פי חוק. הראיות נגדם יקברו במקום שבו המשיח יוכל למצאם אם וכאשר יבוא. ככה נלחמים בישראל נגד התארגנויות פשיסטיות שמאיימות להרוס את הדמוקרטיה הישראלית, שספק רב אם היא עדיין נושמת. אבל מני מזוז לא יגיש לעולם לבית המשפט תיק לא מושלם: "הטוב מאד-אוייבו של הטוב."