מספיק דובר ונאמר על האח והאחות וה.... של האימא של כל תוכניות הריאלטי בצורה כזאת או אחרת.אינני מתיימר להיות שגריר של תוכניות איכות או להתריס אם איזושהי אינטלקטואליה מתנשאת על קיומן של תוכניות אלו, אין בליבי ספק כי תמיד יהיו לתוכניות אלו אחוזי רייטינג מרשימים. אני כותב, כי יש בי הצורך העז, לנסות ולהאיר את הדרך שבה מתפלסות לנו תוכניות מסוג זה ואת הדרך של יזמי ויבואני התוכניות הללו.אם נבדוק היטב לאחור נראה איך אנשים כדוגמת ארז טל וגדי סוקניק, אשר רכשו את אמון הציבור וקיבלו "רישיון וכרטיס כניסה" לכל בית ובית בישראל בזכות תוכניות חדשות, שעשועונים ואקטואליה. תכניות שעדיין מצריכות לפחות הפעלת תא או שניים של המוח או לכל הגרוע סוג של חוש הומור מינמלי. אט אט עם צבירת כח, אמון וממון, אנשים אלו מצאו דרכם אל "הכסף הקל" על חשבון רמה ואיכות התוכניות, תוך זלזול באינטליגנציה של הציבור הרחב בפרט ושלהם בעצמם בכלל. הדבר מכעיס במיוחד כאשר לתוכניות אלו יש "ליווי" יזום של פרומואים או תוכניות לווין, המביאות "אנשים מן הישוב" המשכנעים אותנו כי זו לא בושה לצרוך "תכנים" כאלה (טריק ידוע ונדוש בקהילת התקשורת). בגישה של " אם מיליון זבובים אוכלים חרא, זה לא אומר שזה טעים" הייתי שמח להכריז על פתיחת רשימה או מושג חדש הנקרא: "זונות תקשורת". הייתי שמח אם בכל המגזינים, טורים ותוכניות "הסלברטאים", היינו מתעדכנים בדירוג של "זונת תקשורת" של החודש או השנה, כמו דרוגים "מתלבש/ת השנה" או "מי IN או OUT. אני בספק רב אם כל הבועה התקשורתית המזינה את עצמה במעגל סגור ובראיונות אין סופיים בינה לבין עצמה תאמץ דירוג שכזה...אז לכל "אחי הגדולים" (סילחי לי אחותי הביולוגית הגדולה) אנא מיצאו לעצמכם איזה ערוץ שכוח אל במעמקי הממיר ותחסכו מאיתנו את האשפה שלכם ממסכנו. בתודה מראש |