0
קירות החדר מעוטרים בצבעי התרבות הרעד הזה מנשב דמעות בנפשי פצעי עומק חרוכי אהבה מסכי לילה כבדים.
רצפות מלוכלכות בשחור כתחושת החנק הרוחשת בלבי אני מנסה לנער את האבק מחדרי ההתניה הבוציים.
אלות הנהר אוחזות בחושיי במעשה המרכבה אלי אור הכאב הזה צורב בבשר שעונים מנופצי זמן.
כנפי הרעד מסתחררות ברפאי עיניי המוות לאורך אדמת האש הנוראה גידי נוצותיי נמסים אלי דעת. |