מעבר לקשת בענן
שירה נאו-קוביסטית...
ארכיון
0
סתיו
רוחות הסתיו מערבלות בשמים משקעים עמוקים של זמן על פני סלעי הנפש לאורך סדקי התשתית הפעורים.
האדמה זרה למגע האור נלחשת ברעד מיתריה אל תכלת הנהר המים זורמים לחיים רדומות.
אפור על ירוק על פני חלל הנצח משטחי הכרה פעורי רגש מתנפצים אל גבולות האשליה עננים מטושטשי רקע.
מישהו מלכך בעשב הגבוה שבילים חסויים של דעת מערכי זמן סתורי משך המציאות ננזגת לצורה. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הי,
ריקי- תודה על המשוב...
טוב שאצא ממסך החשכה שאחזה בנפשי הראה יותר מצד שני אפשר לקחת את זה למכניקה ארודינמית זאת צלילה לצורך עליה בכול מקרה אנחנו עדיין בגבולות השמיים...
רוחות הלוקחות אותנו
למציאות אחרת
ומעט קשה
ואני חשה דוקא
עם רוחות הסתיו
חשיפה לאור ולהתחלה חדשה.