Electronic , Acid Jazz - j.viewz להקה ישראלית - מכירים ? יונתן דגן מוכיח כי גם אם הגעת מחיפה ואתה מדבר עברית, זה לא אומר שאתה חייב להיות כמו כולם. עובדה, הוא הוציא את אחד האלבומים הכי לא מקומיים שיש.
זה אלבום שנשמע, נראה ומרגיש כמו מיליון אירו: התמונה על העטיפה לא נראית כמו תחנת "הכרמלית" שבמפרץ חיפה אלא כמו מטרו פריזאי, השירה לא של נועה למברסקי (סוג של בילי הולידי, בת' גיבונס וראשין מרפי...) חסרת מבטא ישראלי לחלוטין והסאונדים חמים והווייבים האסיד-ג'אזיים נעימים ומחזירים אותי למועדונים המחתרתיים שבצרפת.
פרט ללמברסקי, עוד משתתפים באלבום: אם סי צ'ולו, אוריה גזית, אודיה ניני ומישל אדמסון, הלא היא אשת ה"שפונגל".
ללא ספק אלבום מיוחד שלא מזכיר בכלום את ההפקות הישראליות הארכאיות, המאולתרות והחובבניות שהתרגלנו לשמוע בשנים האחרונות. כניסות החצוצרה והשירה של אם.סי צ'ולו בשיר השני מזכירים הרכבים כמו "גרוב ארמדה" ו"פיית'לס". בכלל הבאסים העמוקים מוסיפים חוויה אירוטית משהו, כלומר - דיסק זיונים בפוטנציה חיובית.
Lamb היו מתים להוציא אלבום כזה, Hooverphonic היו רוצים לחזור לימים הטובים שהם נשמעו כמו ש-J.Viewz נשמעים היום.
פשוט לא יאמן, אבל הרכבים שפעם היו עושים את זה הפכו לפופ שמאלצי ורק החדשים מצליחים באמת לעשות את זה עם האלקטרוניקה. כולי תקווה שיונתן דגן, גם חצי הצמד Violet Vision, לא יפול לפח שאחרים לפניו נפלו לתוכו, כי חבל לאבד את הכישרון הזה לטובת מצעדי פזמונים.
לסיכום, לא נעים להגיד... אבל, או שיש מי שמתכחש לישראליות שבו או שיש כאלה שהם כמה רמות מעל, כי ישראלי זה בטוח לא... הכתבה נלקחה מכאן.... |