ספרים
קוצי בר היכוני
במעלות הכאב
הרובץ באפלולית
חיי
על לחם נפשי
הבדויה.
שותת דם דמעתי
אנוכי,
נטיפים נטיפים
פועמים בי
חרדה
לעת מצוא
מחשבתי סוררת.
ואני,
מרוקן מחיי
מרוקן מליבי
שותת דמי
בגסיסתי אחרונה.