החלטתי החלטות,

שלמרות שמבפנים אני עצובה, ואפילו עם סוג של בהלה,

איש לא יראה זאת,

זה יהיה היום הראשון של שארית חיי......

אני אהיה אופטימית,

אותה החייכנית שכולם רואים תמיד,

בציפורניי אאחז בכל מה שטוב,

אשים דברים מאחור

וכנראה גם אנשים שחשבתי שהם חברים לשנים,

ואסתכל קדימה בבטחון ובאמונה

שהכל הולך להיות טוב,

ברשימת המטלות: צריכה להחליף בדחיפות את הראי שלי.

למה אני לא רואה מה שאנשים רואים בי ועלי?

אני חייבת להמשיך להשתנות.

עשיתי עבודה מאד גדולה

נרשמה התקדמות לא קטנה,

אבל הדרך עדיין ארוכה

רוצה כבר להגיע למקום שארגיש

שזהו!

כאן מחוז חפצי!

לכאן כיוונתי......

החלטתי שהשנה הזאת תהיה השנה!

ואם אני מחליטה זה בטח יקרה,

כי בהחלטות וקיומן

אני מה זה חזקה!