גשם בראש השנה - סיפור רומנטי מיוחד לחג

לצפייה במסך מלא

גשם בראש השנה - סיפור רומנטי מיוחד לחג

‎43

יחסים

97 תגובות יום שני, 29/9/08, 15:30

ברכה ניסתה שוב ושוב לחייג לשירותי הדרך, אך הקו היה תפוס, תפוס, תפוס – בערך כמו הכתף שלה, שדקירות כאב פילחו אותה מרוב רכינה אל טלפון הרכב, הממוקם במקום הבלתי אפשרי מתחת למצית. גשם זלעפות שניתך בפתאומיות איים לנפץ את חלונות ה"פיאסטה" 99' המקרטעת שלה. מקרטעת? הלוואי! היא פשוט שבקה חיים, כנראה, אי שם בדרך לצפון, במבואות איזה ישוב זעיר, עלוב, שאין לה מושג מה שמו אפילו! 8 שנים תמימות חיכתה לראש השנה הזה, של 2008, והכול לשווא...

- "הלו! זה שירותי דרך "ברק"? סוף סוף! תיראי, אני תקועה באמצע הדרך ל...

- רק רגע גברת, תמתיני על הקו.

- "הלו!!!! המתנתי כבר חצי שעה! עכשיו תורי! אני צריכה דחוף שתגיעו, אני נורא ממהרת לאירוע הכי חשוב בחיים שלי!"

- "עוד רגע, גברת, יש לנו עוד פניות. אין לך סבלנות??"

- "ואתם קוראים לעצמכם 'ברק'?! אולי עדיף שתשנו את שם החברה ל'צב'"!

ברכה טרקה את השפופרת ויישרה את גבה הדואב. אין לה סבלנות? אם לא הייתה לה סבלנות לא הייתה מגיעה לכאן בכלל! 8 שנים חיכתה בסבלנות של ברזל כדי שתתגשם הברכה שנתן לה אותו רב זקן, קבליסט, הגדול מכולם, כך הבטיחו לה. היא זוכרת איך ישבה ברגליים רועדות ובלב הולם מהתרגשות, כשהרב עלעל בספרי הקודש עבי הכרס שלו, אחר הפנה אליה את עיניו הטובות, ואמר בקול שנשמע צלול להפליא מתחת לזקנו הלבן: "ברכה, יש לי בשבילך ברכה מיוחדת. הקשיבי היטב! בעוד 8 שנים , בדיוק בראש השנה תשס"ט, יגיע הזיווג האמיתי שלך, והוא יהיה מבורך ביותר!"

אולם לא לחינם נחשבה ברכה המעשית במשפחה. לא היא תסתפק במה שנשמע לה עוד דקלום נבואי חסר פשר. "איפה אכיר אותו?" – התעקשה לשאול. "באילו נסיבות? בערב החג או בחג עצמו? ביום הראשון של החג, או השני? זה יהיה בבית או מחוץ לבית?".הרב הישיש חייך. אחר רכן אליה. היא יכלה לראות מקרוב כל קמט בפניו הבלים מזוקן."הזיווג שלך יגיע בראש השנה. זה יהיה קשור בפיקניק". פסק, ולא יסף."בפיקניק???". ברכה צחקה לעצמה. "אתה יודע בת כמה אני, סבא'לה? אני בת 51 וגרושה טרייה מבעל לא יוצלח...פיקניק זה לילדים...או לרווקות...לא בשבילי...".

אך הזקן הורה לה לקום. תור של עשרות אנשים המתין בחוץ, וברכה יצאה כשאוזניה מסרבות לקלוט את הברכה המוזרה...

עוד יותר מוזר היה, שהנה היא נמצאת כעת, 8 שנים אחרי כן, בערב ראש השנה תשס"ט, באמצע הדרך לפיקניק, שבו אמורים להכיר לה בן זוג חלומי, אח של חברה ותיקה, שחזר במפתיע משנים בחו"ל. בן הזוג האידיאלי בשבילה – ו........בתאריך המדויק שבו זה אמור לקרות לפי הברכה של הרב הזקן!!!

היא נשענה לאחור ועצמה את עיניה. 8 שנים של בדידות . מעגל ללא מוצא של דייטים כושלים, אין ספור חגים לבד, בין זוגות מאושרים או בין מבטי הרחמים של בני משפחתה...אינסוף פגישות עם אסטרולוגים, נומרולוגיים, מתקשרים, גורואים. ואהבה חדשה בחייה – ממשית בערך כמו הרוח שמטלטלת כעת את הגג של "הפיאסטה" ....

בבוקר עוד קיוותה. השמש זרחה וכך גם ציפיותיה. ההזמנה לפיקניק בגינה של חברתה הנאמנה מהמושב, יחד עם הצ'ופר הבלתי צפוי – אותו אח, מנתח לב מבריק שהחליט לשוב הביתה, לישראל, אחרי גירושיו. והתאריך ! ראש השנה תשס"ט! תאריך הברכה! הכול מדויק לפרטי פרטים! אפילו פיקניק! כמו שאמר הרב! אבל כל זה היה בבוקר....ועכשיו גשם. גשם בראש השנה. אירוע ביזארי מאין כמותו! נכון, החזאים מלמלו משהו כזה, אבל מי מאמין לחזאים ביום שאמור להיות היום הכי זורח בחייה?

צפירה קולנית משמאלה הקפיצה אותה. יכול להיות שהשירות הגיע? היא פתחה את החלון . ג'יפ שחור וחדשני, וגבר קפץ ממנו והישיר אליה מבט: "אפשר לעזור? יש לי כבלים, אם את צריכה". ברכה הנידה בראשה, אסירת תודה. אחרי שהמנוע חזר לחיים, הציעה לו פרוסה מהעוגה שאפתה לפיקניק , וזכתה לשבחים נלהבים. מהשיחה הקצרה התברר, שיש להם הרבה מן המשותף. גם הוא גרוש, וגם לו הייתה פעם "פיאסטה", עד שנמאס לו ממנה וקנה את הג'יפ המאובזר הזה. ברכה סיפרה לו על עבודתה כגרפיקאית בעיתון נשים בתל אביב, ומסתבר שגם הוא, דן, תל אביבי, אלא שמפעל הרהיטים הקלים שבבעלותו נמצא כאן, בישוב הנידח הזה. "את יודעת, המיסים כאן נמוכים יותר", חייך אליה, והיא השיבה לו בחיוך של הבנה.

שניהם התקשו לסיים את המפגש. ברכה כבר עמדה להציע לו את מספר הטלפון שלה בתואנה שהיא מעוניינת לקנות ג'יפ כמו שלו...אך דן הקדים אותה ושלף כרטיס ביקור אלגנטי, שאותו הגיש לה, כשהוא מתבונן בה במבט חם ואינטימי. "אני רוצה שהמפגש הזה לא יהיה חד פעמי", אמר . "תבטיחי לי שתתקשרי אלי לספר לי איך היה הפיקניק!".

ברכה ליוותה אותו במבטה כששחררה את בלם היד ואותתה ליציאה משולי הכביש. הכול סודר...מישהו מלמעלה החליט שבכל זאת תגיע לזיווג שלה היום, למרות המכשולים....היא הציצה בכרטיס הביקור. שם, באותיות מוזהבות היה כתוב : ,דן רזנר, מנכ"ל ובעלים –

רהיטי " פיקניק" בע"מ"...

כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c)

דרג את התוכן: