יכול להיות שזה ישמע לכם אבסורד, יכול להיות שתאמרו שאני מנותקת, חסרת כל אינדיקציה על מה שקורה סביבי, חבר'ה, אני לא רואה חדשות כבר שבע שנים! אני לא קוראת חדשות כבר שבע שנים! ואני מאושרת מכך!

העניין החדשותי החל להפריע לי לפני שנים רבות, הייתי צעירה וזכה... ורבין נרצח! באכזריות! בברוטאליות! הוא נרצח בדרכו לשלום... ובשל כך הוא נרצח! הוא נרצח על ידי אדם פנאטי שעבר שטיפת מוח או חינוך לקוי מהיסוד! ולא אכפת לי מה זה עשה למדינה... כי לי לא יוצא מהמוח ההספד הכואב של נכדתו... אכפת לי שהוא השאיר אלמנה, ילדים, נכדים... השאיר משפחה אוהבת ודואבת! זה כאב לי, והלכתי לכיכר וראיתי איך התקשורת עושה מטעמים מהכאב הזה... והופכת אותו לכוח...

שם זה התחיל להציק לי, הכותרות, של מי יותר טובה, ושלא תבינו לא נכון, אני עיתונאית בדמי, אבל זה עשה לי רע, ואיזה מזל שאני עיתונאית של פנאי ובידור!

ואז החלו להתפוצץ אנשים, ילדים עם תחפושות, אנשים בבתי קפה, אנשים באוטובוסים, רגע היו פה ועכשיו הם אינם, רגע עישנו סיגריה ולאחריו הפכו להיות כותרת מזעזעת באחד העיתונים, וזה צרם לי, לראות את הילדים בדרכם לבית החולים מגואלים בדם, דמם שלהם, דם הוריהם, חלקם יתומים מאב, חלקם יתומים מאם, וראיתי את חוסר האונים בעיניהם, וראיתי את הכאב, ולא יכלתי לשאת זאת יותר, זה היה רע!!! הרע במקורותיו הקדומים ביותר! וחדלתי!

חדלתי לראות חדשות, חדלתי להכניס עיתונים חדשותיים לבית, רק מגאזינים, ובסופי שבוע מידי פעם בפעם ראיתי באחד המוספים כתבה שמשכה את עיני, וקניתי עיתון, והכותרות משכו אותי לקרוא, והצטערתי כל כך על שקניתי: עוד ילד תמים שנהרג, ולא משנה לי בכלל אם הוא ערבי או יהודי, כי בשני המצבים זו שנאה שנוצרת, שנאה שגדלה ומפרידה בינינו לבין השלום. עוד מושחת שגנב מאיתנו כסף תחת הכותרת של "שר". עוד בעל קנאי שרצח את אישתו, ילדה שנחטפה, תינוק שהוכה על ידי הוריו, ועוד ועוד ועוד!

בשביל מה? למה לי? להכניס את כל השנאה והאיבה הזו אל מבצרי? אל הבית של ילדתי הקטנה... ואני שמחה על שהפסקתי, נגמלתי מאקטואליה! נגמלתי ואני מאושרת!

ואל תטעו! אני לא מנותקת! כלל וכלל לא! אל תחששו לעשות זאת בשל הפחד הניתוק!

אנחנו עם ישראלי, חיים כולנו באותה ביצה, הרבה יותר קל לקבל את הגזירות כשמישהו ברחוב מדבר איתך על זה, או בבית הקפה כשמעלים את הנושא, יותר קל, יותר נעים מאותה כותרת קשה.

אני חיה בביצה הזו, אני יודעת מה המצב בשוק העבודה כי אני נמצאת בו, אני יודעת מה מחיר המחיה כי אני משלמת אותו, אני יודעת שאין שלום עדיין כי אני רואה את המבט של החרדי והערבי כשהם מצתלבים ברחוב, ומה קרה ביממה האחרונה? מה קרה עם קצב? תנו לי לנחש... הוא יצא מאזור הסכנה, ניקו אותו מהכל או הציעו לו דיל לא רגיל... לא, אין לי חבר טלפוני, אבל אני די בטוחה שזה משהו כזה... ולא קראתי ולא ראיתי, ואני לא מחליפה את שם הפוסט שלי, כי אני אדוה אנגל ואני נגמלתי מאקטואליה!