מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה
דברים שכתבתי
פוסטים אחרונים
- חוזרת לטפל 13/9/12
- חג הבשר 25/4/12
- שיר בגשם 10/3/12
- מניפסט 5/3/12
- קטע שתרגמתי בויי נט ספרים 21/2/12
- עדי נויהאוס - יש לרשום ולזכור 5/1/12
ארכיון
סופר אינו בורח ממקורותיו
לפני מיליון שנה, כך נדמה, כשהספר 'מישהו לרוץ אתו' הופיע בחנויות, הייתי אפופת התרגשות. קראתי בו כל אותו לילה, עד שסיימתי. כתבתי אדותיו עבודת סמינר לתואר 'מוסמך' בספרות. נתתי שני שיעורים בכיתתה של פרופ' רות קרטון-בלום על יסודות נוצריים בספרות ישראלית עכשווית. העבודה פירטה את הדרך בה סקרמנטים נוצרים (טבילה, וידוי, וכד') באים לידי בטוי בעלילה. קרטון-בלום, בתורה, התלהבה וצילצלה לגרוסמן עצמו. האמת, הוא הופתע. הוא לא ידע שהוא כזה. קרי, הסקרמנטים הנוצריים לא עלו במוחו כשכתב. לא ביצעתי חרקירי. חשבתי בשעשוע באיזו מידה אנו תוצרים של המסורת בה גדלנו, גם בלי שנשים לב לכך. כישראלים, אנו חיים על פי המסורת היהודית (מילה-בר/בת מצווה-צום ביום כיפור-שבעה) גם בלי שנתכוון לכך במודע. כבני תרבות המערב, אנו יונקים - נרצה או לא - יסודות נוצריים. לא רק הצלב על שדיה של מדונה. לא רק מנהגים שהעתקנו מהאמריקאים, כגון הנגיעה בעץ נגד עין הרע (למי שלא ידע, המנהג בא מהמסורת הנוצרית של פנייה אל סמל הצלב), עמוק יותר. תרבות המערב ספוגה יסודות נוצריים. יודעים מה? הצלב של מדונה הוא דוגמה לא רעה. אין דרך להוות סמל מין בלי שהמסורת עליה גדלה תהיה באיזור. כשראיתי את כותרת ספרו האחרון של גרוסמן, 'אשה בורחת מבשורה', הבנתי שהוא עבר איזה תהליך השלמה עם העושר התרבותי שינק ממנו. הוא וכולנו. |
תגובות (31)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הרבה אמת בדבריך. יש טקסים שאנחנו מקיימים מכיוון שהם מושרשים בנו והם נעשים כמובן מאליו.
ברור שההשפעות הנוצרית והמוסלמית עצומות ביחוד למי שיונק את המזרח התיכון הרב גוני לוריד.
אני גדלתי בירושלים על צליל פעמוני כנסיות וריח קטורת בסימטאות העיר העתיקה וכל אלו חלק עצום מחיי.
ויש עוד הרבה.
תודה על תגובתך.
ועל הכוכב.
את יודעת המשפט 'למה התכוון המשורר' הנו משפט קלון בשיעורי הספרות באוניברסיטה, משפט שמסמל פרימיטיביות של תפיסת יצירה והעדר קשב.
שבהם לוקים לימודי הספרות בבתי הספר... אכן, זכיתי במורים נפלאים. רוב התיכון למדתי אצל בתיה גור בכיתת ספרות מורחבת והדבר האחרון שהיה שם זו הפשטת יתר.
ותודה שבאת לבקר.
אני תמיד אוהבת לקרוא אותך כי כל פעם אני לומדת משהו חדש או שהכתוב גורם לי לחשוב.
בתור ילדה אף פעם לא אהבתי שיעורי ספרות (למרות שלקרוא אהבתי מאוד)
"למה התכוון המשורר" היה משפט שהרגיז אותי. רק המשורר עצמו יודע למה הוא התכוון. כתבת בעצמך - גרוסמן אפילו לא ידע שהוא כזה...
אנחנו יכולים אולי לשער, אבל לדעתי החשיבות היא בעצם מה השיר (או היצירה) עושים לנו, מה אנחנו מרגישים או חושבים בעקבות הקריאה
ברגע שהיוצר פרסם את היצירה שלו היא יצאה לאויר העולם וחשופה לעיני כל, וזה נפלא למצוא בה דברים נסתרים וחצי גלויים. רק בזמן האחרון, כשנחשפתי לשירה, הבנתי שהרבה יצירות ישראליות שואבות מהתנ"כ (שגם אותו לא חיבבתי במיוחד בתור ילדה, ועכשיו אני דווקא מאוד נהנת לעזור לבכורה שלי בשיעורי בית...) וזה נהדר שיש שורשים משותפים לינוק מהם, ושכל אחד לוקח אותם למקום אחר. אני , אתאיסטית גמורה, כשראיתי תמונה וביקשו לכתוב עליה שיר - חיברתי אותה לפסוק מהתורה.
יצא לי פוסט משלי במקום תגובה כשבסה"כ רציתי לכתוב תודה על מה שאת כותבת
שרי, תודה.
כן ירבו קוראים כמוך!
אילה, תודה.
על הכוכב והסימפתיה.
ה'רזומה' אינו אל אהבה גדולה לתרבות באשר היא.
מודה באשמה...
כמי שמגדיר עצמו אדם מאמין ולא דתי
נראה לי שאני מיצגת חלק מדור וקבוצת אנשים שחיים בארץ ובעולם.
וכן יש לנו יסודות של תרבויות ומסורות מאד מגוונים.
ככל שאדם מקבל השראה , ונותן מקום לתרבויות, מסורות ואמונות יותר מגוונות-כך המארג הנפשי והרגשי עשיר יותר ואף בעל עומק.
העבודה שעשית גני יקרה , מראה על העושר התרבותי הרגשי והרוחני שלך.
*תודה על פוסט מרחיב את הדעת
שלך שרי
חביבתי,
שנה טובה.
ושתהייה לך קלה מהקודמת.
נהניתי לקרוא
אכן הרזומה שלך בא היטב לידי ביטוי.
תודה.
'אריאדנה', אין ספק שתחום חיפוש מקורות ההשראה הוא תחום מררתק באמנות בכלל.
אין ספק גם שהדתות השפיעו לא מעט בתחום זה.
תודה על דברייך ועל הכוכב.
שמחה לשמוע, ושמחה לראותך כאן.
ותודה על הכוכב.
מעורר המון כיווני מחשבה.
ניפלא.
תודה על הכוכב, וברוכה הבאה בצל בלוגי!
נכון בהחלט,
*
נעמה
אניע חושבת שיש לי מושג... אבל אשמח לשמוע גם את דעתך.נראה לי שגדלנו במשטר דומה - אני ילידת מוסקבה...
ולדעתי, הקומוניזם היה אחלה דת.
וודאי שהפרבוסלביות, כמו גם האנטישמיות הפרימיטיבית, נותרו.
חברתי היקרה,
יש לך מושג כמה פרשנויות יש ל
"מיושבת בדעתה"?
כתבת את עצמך בלי לדעת.
אפילו במשטר סובייטי נטול דת, שבו גדלתי, יש יסודות נוצריים.
רק מעצם העובדה שיש כנסיות בעיר, גם אם אינן פעילות.
אהוד,
תודה על הקישור,
תודה על הכוכב,
תודה על הבעת ההזדהות.
אכן, גרוסמן מומלץ תמיד.
הוספת לי פריטים לרשימת הקריאה.
שנית, בארץ לא מודעים למידה שבה התרבות האמריקאית היא שמרנית, נוצרית, דתית עד טירוף. לא מודעים לכך ששיעור המאמינים באלוהים בארה"ב גבוה מאשר בכל מקום בעולם. יש שם תקיפה פראית של אתאיסטים (בערך כמו שתוקפים שמאלנים אצלנו). אחד המועמדים של הרפובליקנים לנשיאות, מיט רומני, נדמה לי, אמר במפורש (וגם רבים אחרים ) שהאבולוציה שגויה, שאלוהים ברא את העולם בששה ימים, ולא אכביר.
הנצרות היא בבסיס האמריקניות, ומדהים שהאבות המיסדים הצליחו להפריד את הדת מהמדינה. יש לזה הסבר היסטורי - בעיקר בעובדה שהם לא רצו שכת אחת תשתלט על האחרות - אבל זה בטח לא נבע מחילוניות מופרזת.
קישור למאמר שלי בנושא:
http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=3508&MenuID=701&ThreadID=1014006
מקווה שהוא עובד, ושאני לא מסיט את הדיון יותר מדי...
סופרים אינם מודעים לכל הרבדים שביצירתם. גם כשהם מכוונים למקומות השפעה שונים תמיד יש עוד השפעות מודעות פחות.
ואולי זה אנחנו הקוראים ( והמבקרים) שרואים דרך אסוציאציות עולמנו הפרטי את מה שיש שלא במכוון בספר.
כמובן שאי אפשר לכתוב בלי להיות מושפע מדברים שבאו אלינו מהנצרות. בין מספרות ובין מקולנוע.
ואין קשר בין צום כיפור ליסורי מרטירים. למיני סמלים שבאו מעולמות אחרים.
אני בטוח שחלק גדול מהסופרים די מופתעים ממה שכותבים עליהם.
בשמחה, אם היא עדיין במחשב שלי.'פרא נאור' יקר, איני מתנגדת לביקורת, אך גם איני מוחקת חלקים בפוסט בעקבותיה.
ובעניין המילה 'כולנו', דומה שאתה מנסה לומר שאתה אינך נמנה על הציבור אליו התכוונתי.
בעניין זה, הרשה לי להגיע למסקנות משלי בעניין המידה בה תרבותנו מושפעת מהשפעות חיצוניות לה - הן ספרותית והן לשונית (ולימודי עריכת לשון וספרות כללית חידדו את רגישותי לעניין, אני מודה...)
איזון עבודה מעניינת!
(נדמה לי שעל פנחס שדה עשו משהו דומה, אבל שם, בעיקר ב"חיים כמשל" זה לא סמוי אפילו - בגלוי כתוב "נצרות")
התשלחי לי במייל עבודה מסקרנת זו?
מזל היי,
לא חלמתי לערער על זיקתנו למסורת היהודית.
אך בתוך כך אנו שייכים גם לתרבות הכלל עולמית... נדמה לי שזה דיון שהתנהל ביהדות שנים.
וכל פעם לובש צורות חדשות.
קרייג יקר,
תודה על הכוכב.
תודה על הברכה.
תודה עלמשחק הפעלים.
כישראלים, אנו חיים על פי המסורת היהודית
(מילה-בר/בת מצווה-צום ביום כיפור-שבעה)
גם בלי שנתכוון לכך במודע.
לא יכולה להסכים איתך הפעם
הדברים נעשים במודע ולא מתוך הרגל
לא מכירה אף אחד שבאמת צם ביום כיפור בלי להתכוון
מי שלא מתכוון פשוט לא צם.....
אנו אכן תוצרי התרבות שמקיפה אותנו, בין אם נודה בכך ובין אם לאו.
מכל מקום באיחולי שנה (יהודית) טובה, עם בשורות טובות שרצים לקראתן ולא בורחים מהן.
קרייג
יקירה...
אני חש שאת לא משתוקקת לביקורת
גם אם היא בעיני בונה
ברגע שכתבת "כולנו"עשית הכללה
ומעניין זה קשה להמלט אלא אם תתקני את השורה האחרונה
ונוסף אין ספק שהתרבות האמריקאית מושפעת מהנצרות מעצם היות הנצרות
דתם של רוב תושביה
גם בעיניין זה של התרבות לא "כולנו" נוהים ומשתגעים אחריה
ולסיפא: אני מבין שברגע שכתבת אילו הייתי בצד הנאור הייתי...וכו'
האם כוונתך שאת הביקורת הראשונה כתב הפרא?
גם כאן שגית...
אבל לא נורא
שנה טובה גם לך.
אם תרשה לעצמך לפנות רגע לצד ה'נאור' ולא ה'פרא', אזי תופתע לגלות שאותה תרבות 'אמיריקאית' שאנו כה מושפעים ממנה, היא נוצרית ביסודה.
לא דיברתי אישית עליך, אלא על מגמות בתרבות ומקורות השפעה פאן-תרבותיים.
"הוא וכולנו"
זו הכללה ,יקירה
הכללה דומה ל"הסכמה כללית"
שניהם מסוכנים
אין לי אישית שמץ מתרבות נוצרית,
אני מתרחק מסממניה
לא מגיש לחי שניה
לא סולח לאלה שפגעו בי או בעמי
ועוד ...
לכן מסתייג מקביעתך
לא מונע ממני לברך אותך בשנה טובה ומחויכת