יום אחד ימציאו מכונה חזקה כל כך

שהיא תוכל לחשב

ה כ ל

ותוכנה עם דמיון מפותח דיו

להשכיל להכיל את כל האפשרויות

ולנבא את כל המצבים ולנתח את כל התרחישים

וביחד

המכונה והתוכנה יוכלו להגיד לנו,

במצגות וסרטוני תלת מימד ידידותיים למשתמש 

מה היה

כל

שניה

ושניה

מאז המפץ הגדול.

ומה היה לפניו, ומה יהיה כשנמות, וכדור הארץ,

ומערכת השמש, ושביל החלב  -

והזמן -

מתי שיהיה רעיון ארכאי

ושבב זיכרון עצום יהיה

שיושתל בתוך כל ילוד ויוכל לתעד

כל תמונה וכל גירוי רגשי  

ובהצלבה עם הנתונים הביולוגיים הבוזמניים,

רופא יוכל להמליץ בדיוק מוחלט

על המח"מ (מכלול חוויות מיטבי)

עבור אותו עולל, כדי שיהיה מאושר

באיזו עיר ויבשת לגור ובמה לעבוד

ומה פעילות הפנאי המתאימה ביותר עבורו

נוגדי דיכאון ננו-רובוטיים

יהיו העסק הגדול בעולם:

הרצון לדעת הכל הוא הרצון

להרוג ולרשת את אלוהים

שהוא כל הדברים שאנחנו לא יודעים
אבל אלוהים לא מת, ויותר מזה, רעיון האלוהים לא

אבל הוא

נדחס

אל תוך נקודה זעירה מחוד מחט

המכילה את כל המסה הרגשית ביקום

האנושי הפנימי (שרובו חלל ריק ומיעוטו תודעה מוצקה

ויחסי גומלין)

ובסוף משהו יתפוצץ לא כי

חייב להיות דווקא כך ולא אחרת

אלא

מהסיבה ההיא, העלומה, שנסעה רחוק,

שבגללה תינוק צוחק

כשהוא רואה את אמא שלו,

רוקדת

*מוקדש באהבה לגלעד, פלא מתרוצץ ומשגע בן כמעט שנה וחודשיים, אחיין שלי, ולאמא שלו שונית, גיסתי הנערצה.