0

0 תגובות   יום חמישי, 2/10/08, 00:45

הכול שקט עכשיו

הרעש כשרשראות דביקות

מרפא בשברי התמונה

עולמות חדשים לחישה.

 

החללים מתרוקנים מעצמם

אל טבע הדברים לבוא

אני עוטה את עור האלים

על כנפי הדמיון החרוך.

 

אוניות מתכת כבדות

עוגנות במפרצי האהבה

מרקמים שומניים של דלק

סגסוגת יערות כחודי גשם.

 

אני נושם עכשיו

לאט ובזהירות

לא מפר באשליה

את להבת הקסם.

דרג את התוכן: