0
הדגלים האלה ספוגי מוות בכחול ובלבן אני נמס אל תוך אדוות הנחל שם איש לא יוכל לגעת בי.
הרוח נושבת על פני המים את כול אשר נסתר היה הינה אני פוקח את העיניים יש שם כול כך הרבה אהבה.
בנות ים שרות לי חלום על מציאות אחרת בה אין טובים או רעים רק נפשות ילדים שגדלו מלכת.
הדם הזה סמיך ממים צורב בנפש החיה חללים חסרי הכרה מילים עמוקות של דעת.
|