הרהורים
בלוג העוסק בעיקר במודעות אובייקטיבית, מצבו של העולם ומצבו של האדם
פוסטים אחרונים
- ריפוי נוירופתיה באמצעות טיפולי הילינג 30/10/18
- בשביל מה בעצם צריך שופטים... 4/3/18
- כמה מדהים לראות תהליכי ריפוי בצבע 24/6/17
- איך למנוע מוות בעריסה 26/10/16
- אפרופו קוצב הלב של פרס... סיפור קטן על אבא, עם מוסר השכל 5/9/16
- איך למנוע מחלות כרוניות אצל ילדים 22/7/16
ארכיון
התקשורת אשמה במצבו של גלעד שליט
עד כמה שזה אולי נשמע בלתי סביר, התקשורת וגם ההורים של גלעד שליט הם אלו שעליהם מוטלת עיקר האשמה לכך שגלעד שליט עדיין בשבי.
אין יום שאין בעמודים הראשונים של הפורטלים או העיתונים כתבות ומאמרים על הוריו של שליט, על חבריו על גלעד (800 ימים בשבי...). העיסוק האובססיבי בפרשה גורם לחמאס עונג ומעודד אותו למשוך עוד זמן עד שהלחץ הציבורי יגדל לרמה כזו שתאלץ את הממשלה לעשות ויתורים מרחיקי לכת. תקשורת אחראית הייתה מדוממת את הפרשה לחלוטין ומאפשרת לממשלה לפעול מאחורי הקלעים, אך לא כך התקשורת תאבת הרייטינג בארצנו. כל אמרת שפר מפי נעם שליט מייד מקבלת כותרות ראשיות והחגיגה נמשכת. אמני ישראל מתגייסים ושרים שירים לחמאס שאולי יתרכך ויחליט להחזיר את גלעד להוריו - ואולי הם שרים לציבור הישראלי על מנת להגביר את הלחץ הציבורי על הממשלה.
חשוב שתבינו - שובו של גלעד שליט לבית הוריו חשוב לי לפחות באותה מידה כמו שלכל אחד אחר, אבל כל חשיפה גורמת נזק ומעלה את הביטחון של החמאס ביחד עם תג המחיר עבורו, מה שמרחיק את שובו. אני מציע לשנות אסטרטגיה ופשוט להתעלם מכל הפרשה. בדרך זו החמאס יבינו שה"קלף" שלהם לא יתן להם לבוא בדרישות לא מעשיות וכל הפרשה תעלה לדיון ענייני בדרגים שמוסמכים לטפל בנושא.
|
תגובות (32)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עברתי את אותו הסיפור בויכוחים בדקס על עיסקת השבויים של חיזבאללה. גם שם ספגתי גידופים ואיחולים שאשהה בשבי בעצמי. הסוף ידוע לכולנו. תמורת שתי גופות (שהממשלה ידעה היטב שהן גופות) הפכנו את נסראללה לגיבור בעולם הערבי ומודל לחיקוי ושיחררנו את סמיר קונטר ועוד חמישה מחבלים (בינהם אחד שהשתתף ממש בחטיפה). מעל הכל העלנו את המחיר של גלעד מ400 במקור ליותר מ1000 על ידי שהוכחנו שמשתלם לסחוט אותנו.
הי שון
תודה על ההבנה...
לכתוב פוסט כזה זה בערך כמו להפוך את עצמך לשק איגרוף. היה לי ברור שלא יהיה קל מכיוון שאני מכיר את הלך הרוח ואפילו חרד מפניו, ואני שמח שיש התפקחות.
נתפלל לטוב
אני מסכים עם כל מילה שכתבת.
לצערי רמת השיח הציבורי בישראל היא כזאת שרוב חובבי הפסטיבלים, הפרחת הבלונים ושינויי האייקון בפייסבוק לא יטרחו אפילו לעיין כראוי ברעיון שמא הם משחקים לידי האויב.
גם הביקורת על הממשלה והטענה שאם לא יפגינו כל יום למול הלשכה של אולמרט אזי לא יעשו כלום לשיחרור גלעד היא מרושעת קטנונית ומעל הכל ממש לא נכונה.
הציבור הישראלי בעבור החיזבאללה והחמאס הוא בובה קטנה על חוט ששטיקים של לוחמה פסיכולוגית למתחילים עובדים עליו.
והנה זה בא - יצא המרצע מן השק והשוס הגדול נוחת :
אני לא מצפה מאף אחד שיבקש סליחה על ההשתלחויות מכיוון שאני יודע שמלבד טיפשות גם גאווה היא תכונה בולמת, אבל לא עברו שבועיים שלושה והנה...
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/801/061.html?hp=0&loc=2&tmp=9719#5725207
אני מסכימה איתך
לא רק זה אלא מבחינה סמלית השימוש הוירטואלי בתצלום של גלעד שמשתמשים אנשים במקום תצלום שלהם או תצלום אחר שולח מסר שהוא בעצם חופשי בארצו, אפשר לראות אותו באלפי בתים (IP)
אם פוליטיקאים, תקשורת וכל השאר היו יודעים לעשות עבודה שקטה ולוחצת היה יותר סיכוי שהוא יהיה בבית.
ההתלהמות שלך מוגזמת ומיותרת
הנושא כואב לכולם, לא רק לך, ויש לדון בו בכובד ראש
מצד אחד הילד נמק בשבי האוייב ומצד שני אנו נדרשים לשחרר 450 רוצחים אשר אחראים לרצח אלפי יהודים ואשר אם ישוחררו עלולים לרצוח אלפים נוספים
לא קל
אהבתי את החדות, הרהיטות וההצלפה שהגיע לקראת הסוף... עמימות מחד ועוקצנות מאידך, עם קורטוב של פתלתלות וטעם של עוד.
פוסט חשוב ואמיץ. אתה צודק לחלוטין בגישתך לגבי התקשורת, אך פספסת קלות לגבי המשפחה.
לנגד עיניהם של הוריו של גלעד שליט צריך לעמוד משהו אחד בלבד: שחרור בנם - גם במחיר של 10,000 מחבלים וגם במחיר של החזרת כל יהודה, שומרון, יפו ורמלה לחזקת ידיהם של הפלסטינאים. אישית - הייתי נוהג בדיוק כמוהם ועושה הכל למען שחרור בני.
לנגד עיניה של הממשלה צריכה בראש ובראשונה לעמוד טובת הכלל ולא צרכי הפרט. האם בשעת מלחמה אמור להתקשר ראש הממשלה לאמהות החיילים ולספר להן שהוא עומד לשלוח אותם לקרב שממנו יתכן ולא יחזרו ? האם האמהות אמורות להסכים לכך ? האם ראש הממשלה אמור לעדכן את האמהות על מצבינו בקרב ? ראש הממשלה אמור לקבל החלטות שעשויות לפגוע בפרט וזאת למען הכלל.
בנושא השבויים, עושה רושם שממשלות ישראל איבדו את הכיוון ולפתע חשיבות הפרט עולה על צרכי הכלל. אין ספק כי יד התקשורת, המשתמשת בשבויים בצורה צינית ע"מ להתנגח במקבלי ההחלטות ולנווט את סדר היום ע"פ טעמה, הינה מכרעת בכל הקשור להתנהלות הכושלת של הממשלות בנושא השבויים.
התגייסות התקשורת לשחרור גלעד, הנעשית ולאו דווקא מטעמי דאגה אישיים לו (ותמים מי שסבור שעורכי העיתונים דואגים באמת לגלעד שליט) הביאה כיום למצב שכל אחד מאזרחי מדינת ישראל חרד לגורלו באופן אישי ובעצם חרדה זו כולנו הפכנו במקום מסוים להוריו של גלעד שליט: גם אנחנו כיום מוכנים לוותר על הרבה יותר ממה שהיינו מוכנים לוותר ביום הראשון של החטיפה, והסיבה לכך היא שאנחנו שומעים על הפרשה בכל יום ביומו. ככל שעובר הזמן כך אנחנו מוכנים לוותר על בטחון הכלל למען הפרט.
בפועל, מחירו של גלעד שליט מאמיר ככל שעובר הזמן. בכל יום שעובר אנחנו חרדים יותר, נקשרים יותר, מודעים יותר ומתרככים יותר. צודק כותב הפוסט שהדבר הטוב ביותר שהיה יכול לקרות לגלעד שליט היא דממה תקשורתית. טועה כותב הפוסט שאומר שמשפחתו אמורה להשתתף בשתיקה זו - המשפחה אמורה לנצל כל משאב, גם אם בסופו של דבר מחירו של גלעד שליט יהיה בלתי נסבל מבחינת המדינה.
לכותבים אגיד שמותר להביע דיעה גם אם היא לא מתקבלת על הדעת וגם אם תוכנה מקומם אתכם. אפשר להגיב אבל צריך להתייחס עניינית לנושא ולא רגשית כפי שהכותב ניסה לעשות.
לכותב אגיד שהחמאס פועל לא באותם אמות מוסר שדרכם הוא מנסה לנתח את המצב. מכאן נובעת השגיאה בהנחת היסוד שלו כי לא משנה מה ישראל/ההורים/העולם היה מגיב - החמאס היה מתגרה, מותח ומתנהג כחיית אדם ללא מוסר, עקבות או רגש.
בפוסט ששלחתי לפני מספר שבועות ניסיתי להציג זווית שונה לנושא זה: http://cafe.themarker.com/view.php?t=558176 [אתם מוזמנים לקרוא ואשמח לקבל תגובות].
כל הכבוד לכל התגובות המתלהמות - בלי שבכלל קראתם לעומק את מה שניכתב !
האשמה העיקרית היא בתקשורת ובהורים היא רק משנית מאחר שהם משחקים לידיים של התקשורת.
ולדעתי הביקורת היא לגיטימית לחלוטין, והזיכרון הקצר של הציבור מדהים אותי:
קרנית גולדווסר היתה יושבת עם ראש הממשלה ומקבלת ממנו וממשרדו עידכונים ב- ALIVE ואחרי חצי שעה יוצאת לעיתונות ומשתלחת ברה"מ - וכל התקשורת חוגגת.
בסוף ראינו מה קרה: קיבלנו גופות (כאילו שלא ידענו שזה יהיה גופות), שילמנו מחיר כואב, החיזבאללה יצא על הגובה ועכשיו המחיר של גילעד שליט עלה.
(דרך אגב, לא שמעתי אף עיתונאי אומר שהמטרות של מלחמת לבנון השניה הושגו במלואן ברגע שקיבלנו את הגופות - כי להגיד ביקורת חיובית על אולמרט זה לא "אין") .
אז אולי הגיע הזמן שיסיקו את המסקנות וירסנו טיפה את התקשורת ויתנו למי שצריך שיעשה את העבודה.
אני, באופן אישי, סומך על הממסד (שלא כמו רוב הציבור) שאחרי הפאשלות שהיו עם רון ארד - שהפעם יעשו כל מה שניתן, אבל אני חושב שהיה יכול לעזור להם קצת שקט תעשייתי.
יאללה צאו לדרך - אני כבר חם...
התלאמות חסרת רסן ? שאני לא אפעיל את האופן השישי שלי, פגז על עזה בתגובה לכל טיל שניכנס לארץ, זה כולל טילים שלא פגעו ? מעיר לי הערות על התלאמות חסרת רסן.
יש בעיה עם המילים האנטלגנטיות שלי ?
סליחה התכוונתי להגיד גלל.
במחילה - צואה.
כיכבתי.
לא כי אני מסכים אתך שהתקשורת אשמה ובודאי שלא הוריו של גלעד אשמים. (אני חושב שהמשפט שלך שמטיל את האחריות על התקשורת או ההורים יצר סערה מיותרת). אין אשמים חוץ מהחמאס. השאלה החשובה אינה מי אשם אלא מה נכון לעשות כדי לגרום לכך שהחמאס ישחרר את גלעד. אני חושב שהדיון שפתחת בשאלה הזו, באומץ לב ציבורי ראוי לציון, הוא חשוב.
אני נוטה להסכים אתך שככל שאנחנו מגדילים את הרעש הציבורי אנחנו מעלים את המחיר ומקשים על הממשלה להביא לשחרורו של גלעד. כך גם, למרבה הצער, כל הרעש הציבורי למען שחרורו של רון ארד לא הוכיח את עצמו.
אין לי בטחון שהממשלה עושה הכל לשחרורו של גלעד, אבל אני בוחר לסמוך עליה שהיא עושה את מה שדרוש. אני לגמרי לא בטוח שהלחץ הציבורי גורם לה לפעול טוב או נכון יותר. אני חושש שהלחץ הזה עלול לגרום לה לקבל החלטות שגויות רק כדי לרצות את הציבור ולהיראות טוב. אני חושש, כמוך, שהלחץ הציבורי משרת יותר את החמאס מאשר את גלעד.
אני בעד לסמוך על המנהיגים שבחרנו ועל מערכת הביטחון ולאפשר להם לפעול בשקט ובחכמה. אני גם בעד להפעיל עליהם לחץ כדי שלא ירדמו בשמירה, אבל לחץ שקט ואפקטיבי, ולא לחץ ציבורי מאסיבי שעלול להזיק במקום להועיל.
חייל שבוי או חטוף לוחץ לנו על המקום הכי רגיש - הרגש, הלב. כדי לשחרר אותו צריך לנטרל מעט את סערת הרגשות ולפעול בשכל רב, בשקט וברגישות - אני מסכים שעלינו לייצר שקט לעושים במלאכה.
תודה שהעלית את הנושא.
לדעתי את צודקת.
סופסוף מילים של טעם (לפחות לטעמי) ולא התלהמות חסרת רסן או מילים אינטליגנטיות כמו קקה ואוףףףף.
אני באופן שישי הייתי מוריד פגז על עזה בתגובה לכל טיל שנכנס לארץ, אבל ממשלת הנכאים שלנו מורכבת ממריונטות שמתוכנתות קודם כל לשמור על הכיסא ועל התנאים שהם סוחטים מהקופה הציבורית - ולצפות מהם לפעול זה לא עושה רושם מעשי.
לאור העובדות העגומות הללו, מה שצריך לעשות לדעתי זה רק להוריד פרופיל ולתת לחמאס להגיע אלינו עם הצעה מעשית.
את כל השאר כבר ניסינו...
הבעייה היא שמשך שלוש שנים כולם רק מדברים.
אולי הגיע הזמן להתחיל לעשות?
אם דרך מסויימת לא עוזרת לפתרון בעייה מסויימת, מנסים דרך אחרת.
אם רופא מסויים לא עוזר לך, לא נותן לך תשובות - לך לרופא אחר!
בעניין גלעד שליט, אני חושבת שמשך שלוש שנים לא נעשה יותר מדי.
לעניות דעתי, יש המון סנקציות שיכולות להינקט נגד החמאס.
בשלב ראשון, מאחר והם לא עומדים באף הסכם שנחתם עם קודמיהם (וגם קודמיהם לא עמדו באף הסכם), בראייה שלי יש כאן הפרת חוזה והסכמים ולכן בשלב ראשון, להפסיק לתת לחמאס כוח בכך שישראל מעבירה לחמאס כספים כל חודש.
בשלב שני, להוריד את השאלטרים.
שלב שלישי, הרעבה.
שלב רביעי - הפגזות.
מצידי, לתת אולטימטום לפני כל שלב, לקשור את ההרעה לשביו של גלעד שליט.
אבל מה אני קובעת?
הרי שלוש שנים היו עסוקים כאן במלחמות, ועדות חקירה אחרי המלחמות, חקירות, הדחות והתפטרויות..
למי יש זמן לעשות סנקציות על הסרטן הזה שנקרא עזה?
כולם מבסוטים רק מעצם העובדה שעפים על שדרות רק שני קסאמים ביום ולא 50.
לאן התדרדרנו.
עצוב.
וברור, אין לי שום בעייה שישחררו את כל המחבלים שהם רוצים בתמורה לשליט, רק מה, לפני שמשחררים אותם, לתת להם לאכול איזה משהו עם רעל שמתחיל לפעול בערך שבועיים אחרי השחרור... שימותו חופשיים, מה שנקרא...
איריתה
Mr R
אני מבקש לשים לב לפרטים.
אין לי שום כוונה להיות אכזרי ובטח שלא להיחשב לכזה. אני יכול להעיד על עצמי שאני אדם טוב לב (לפחות בהשתדלות) אבל רציונלי.
אני לא מאשים את משפחת שליט על כך שבנם שבוי.
ההתנהגות של המשפחה היא טבעית, אבל היא סובייקטיבית ולמעשה גורמת לכך שהמטרה הולכת ומתרחקת...
העובדה שגלעד לא שוחרר עד כל, על פי הערכתי נובעת בחלקה מהתכונה הרבה שיש סביב הנושא באמצעי התקשורת בארץ.
החמאס זה לא חבורה של קופים. סביר להניח ביש להם אנשים שמדווחים על כל התרחשות שקשורה בנושא גלעד - וככל שהלחץ בחברה הישראלית גדל, הם מרגישים שיש להם ביד כלי שיכול לתת להם יותר והם יכולים באמצעותו לכופף את ישראל.
אני לא זוכר יום בלי כותרות ראשיות - בין אם מצד גופי תקשורת שונים, חיילים, הורים, אמנים, אימיילים, הפגנות, מדבקות וכל מי שיכול לבחוש בקדרה עושה זאת בשיא הדבקות, האהבה מתוך רצון כנה להביא לשחרורו.
רצון זה טוב, כל עוד הוא עשוי להביא לתוצאות הרצויות.
במקרה הנוכחי, פשוט אין לנו מה לעשות - וכל רעש תקשורתי שנעשה מראה לחמאס שאנחנו ניתנים לסחיטה ושאפשר להעלות את המחיר למה שבעבר נחשב ללא רציונלי.
מכיוון שככל שחולף הזמן הלחץ בחברה הישראלית הולך וגדל, אין להם שום עניין למהר ולשחרר את גלעד.
למרות שכמו כל העם - גם אני לא ממש מאמין במאמצי הממשלה לעשות משהו למען מישהו מלבד עצמם, הרי שיתר פעילות ציבורית מכניסה גם את הממשלה עמוק יותר לתוך הבור ומטרפדת את האפשרות שלהם לעשות משהו.
אני מאמין שאם נלמד לסתום את הפה, את יוביל לשחרור המהיר ביותר של גלעד שליט.
כל מלה בסלע.
קקה.
אני לא יודע אם זה אתה או העורך של הארץ, אבל להאשים את משפחת שליט בזה שבנם בשבי זה פשוט אכזרי וגם לא נכון.
והראיה - קרנית גולדווסר ומשפחת רגב. אני מוכן להמר שבלי הטררם התקשורתי הם לעולם לא היו חוזרים. (וזה במנותק מהדיון על עצם החזרת מתים תמורת חיים).
מבחינתי הקרדיט הבלעדי לחזרתם שייך למשפחות בלבד.
יש כאן מצב נתון, שבו מנהיגי מדינה וצבא אמורים לשאת ולתת והכי טוב, בתנאי חממה עד כמה שאפשר, לשחרורו של גלעד , תוך כדי שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי להחזיר שבויים, כולל החזרת אסירים, הקלות וגם שימוש מושכל באמצעי התקשורת.
קיימת עוד עובדה מצערת מאוד - אנחנו איפה שהוא, קצת, (בלשון המעטה) חסרי אמון במערכות השלטוניות שלנו (שלא תמיד מגיע להן האמון בגלל שחלק מהפועלים בה עטופים בעננת אגו מטורפת), ובגלל זה, יש צורך עז לצעוק, כדי להוציא כאב ותסכול גדולים שהצטברו אצלנו עוד מחטיפת רון ארד.
הרעש התקשורתי הרב, מבטל את יכולות הנושאים ונותנים ומנהגינו להשתמש בכלי התקשורת לטובת המו"מ ו ואכן מייצר אווירה שחמס יכול להתעודד ממנה - אנחנו נראים לא פעם דרך מצלמת התקשורת שלנו:מבוהלים, מפוחדים, מזועזעים, חסרי מנהיגות, חסרי אונים וכן, גם הפעם הצליחו להפחיד אותנו הדרקעס האלה.
מצד שני,הד תקשורתי הוא חיובי במובן של דעת קהל בינלאומית לטובתנו ומי שירצה ימצא עוד כמה יתרונות.
הייתי רוצה, שבתנאי החממה האופטימאליים לביצוע מו"מ מורכב שכזה, הסביבה תהיה נטולת אגו ופוליטיקה,ושמנהלי המו"מ יוכלו להשתמש בכל כלי העבודה העומדים לרשותם, כולל כלי התקשורת במקום ובזמן באופן מבוקר, כדי שישרתו את המו"מ. ע"פ ההתבטאויות ואופן התנהלות הדברים, קצת איבדנו את הפאסון ואיני חושב שהמשפחה והתקשורת עובדים בתיאום עם צוותי המו"מ, וגם צוותי המו"מ אינם עובדים בתיאום עם המשפחה ועם התקשורת. מכיוון שאין תיאום או אימון בינהם, כל אחד מושך לכיוון שלו.
אני יכול להסיק שמינון לא מתואם של פעילות ציבורית תקשורתית, יכול להזיק להליך המו"מ לשחרור גלעד.
לגבי התבטאויות שהן חלק מהתגובות לפוסט הזה, אני חושב, שהיה עדיף למתן אותן - רשאי איל לומר את דעתו,רשאים אחרים ואפילו כולם להביע דעות מנוגדות, הסגנון של חלק מהתגובות בוטה ועובר את גבול הטעם הטוב, ומכיוון שבחיי הקצרים ראיתי קהילות שקרסו עקב אי שמירת סגנון קורקטי והגון, אני מבקש לשים לב לעניין זה.
התגובות ההיסטריות והאלימות לדיעה שהבעת מוכיחות עד כמה ילדותי ולא מפותח השיח הציבורי בישראל.
ההמון הזועם לא מסכים לשום דיעה אחרת אלא אם כן קיבל גושפנקא מהטמבלויזיה.
ידידיי, בואו ננסה לשמור על דרך ארץ, למרות שמדובר בנושא טעון.
אם לא הייתי יודע שאני חי בתוך עמי - ישראל, הייתי חושב שכולם כאן מגיבים מטעם החמאס, מכיוון שהעלאת הנושא על סדר היום ללא מנוח הוא אינטרס מובהק של החמאס.
מרבית המגיבים מגיבים מהרגש, ואני יכול להבין את הזעם, אבל בהתנהגות זו הם בעצם גורמים נזק ומשיגים את התוצאה ההפוכה.
ו... חברים, נסו לנהל דיון ענייני מכיוון שגם אם מדובר כאן בחיי אדם, פעולה מתוך הרגש לפעמים מובילה לתוצאות בעייתיות.
במצב הנוכחי, הדבר היחיד שהוריו של גלעד יכולים לעשות זה להתפלל - ואם הם לא דתיים אז לקוות שהמממשלה תעשה את עבודתה.
כל פעולה תקשורתית תחזור אליהם כמו בומרנג עוצמתי ותגרום למצב להתמשך ולכאב לגדול.
ניסיתם את דרך החשיפה האינסופית ולא קיבלתם כלום. אתם חושבים שאם תעלו את החשיפה תקבלו משהו?
מצער, מבעס, מקומם, מכעיס, מרגיז, מעצבן - אך זו המציאות. אנחנו עומדים מול החמאס שאין לו שום מחוייבות כלפינו או כלפי אף אחד אחר.
אנחנו פשוט משחקים לידיים של חמאס.
וכאן נכנסת 'כמו כפפה' הקלישאה המסורתית: "אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו".
האם החמאס אי פעם חטף לך ילד?
האם אתה ראש הממשלה ?
האם אתה איש תקשורת ?
והשאלה הכי קשה: מה אתה עשית למען השבתו? האם קמת? הפגנת? הבעת הזדהות עם המשפחה ועם סיבלה הלא ניתפס. והוא לא ניתפס. רק הם יודעים מה הם מרגישים.
מי יודע מה נכון? מה צריך? איך נהוג? - כולם כרגע 'מאלתרים' נסיונות החזרתו.
זה הכי 'בוחן פתע' לממשלה, לתקשורת, לציבור - והכי הכי למשפחה השקטה ממצפה הילה - משפחתו
של גלעד.
תיראה את האנרגיות השקטות של ההורים של גלעד.... את המקסימות שלהם....ותדמיין....
תדמיין כמה שלווה משרה המקום שהם חיים בו, שבו גדל וחי גלעד....
תדמיין בית על צלע הר ופרחים ועצים וירוק וציפורים ושקט. פשוט שקט.
תדמיין כמה רחוק עולם התקשורת מהווי חייהם הקודמים (טרום החטיפה).
תדמיין כמה הם לא רצו ולא ביקשו את הסיטואציה הזאת לחייהם.
תתבונן בהורים האלה מתראיינים ותראה כמה הם לא שייכים לכל הרעש התקשורתי שניצמד אליהם בעל כורחם.
תדמיין שאתה תלוי. תלוי באולמרט. תלוי בחמאס. תלוי בחיזבאללה. תלוי בהסכמת משפחות שכולות של נפגעי פיגועים שאמורות להגיד 'כן' לעיסקה הזאת.
תדמיין אינספור גורמים - שהחזרתו של גלעד תלויה בהם, ואת חלקם איננו מכירים ואין לנו מושג קלוש אפילו מי הם.
תדמיין מדינה שלמה חסרת אונים...
תדמיין שחטפו לך ילד וזה ממש לא בשליטתך להציל אותו.
ובעצם - אל תדמיין. זה באמת לא משהו שאני מאחלת למישהו חלילה ...
רק תזכור שלכולם כוונות טובות.
כן, גם לַאוֹמנים ששרים ומקווים להחזרתו.
היש גבול לעזות המצח, לרוע, לציניות, לחוסר הרגישות ולמען האמת יש לומר גם, לטיפשות?
הכיצד אתה מרשה לעצמך לבוא עם כותרת שכזו: ההורים של גלעד אשמים?! חרצת גורלות! הפנית אצבעות מאשימות! היית השופט והמוציא אל הפועל גם יחד. דבר אחד לא השכלת להבין אתה בעצמך; בעידן המידע שבו אנו חיים גם אתה, כן כן - אתה (!), הוא חלק מהתקשורת. גם אתה בפירסומך את הגיגיך בכפר הגלובלי משתתף באורגיה התקשורתית הצהובה סביב שליט ומצבו הכל כך כואב. אם לא שמת לב אתה מופיע בעמוד הראשון של אתר עיתון "הארץ" ואינני מבין כיצד מרשה אתה לעצמך להפנות אצבע מאשימה כלפי ההורים. האם עלה בדעתך שנועם שליט אולי יקרא את דבריך? האם עלה בדעתך שנועם שליט עושה ככל שביכלתו כדי להשיב אליו את בנו? מהיכן עזות המצח וחוסר הרגישות לכתוב דבר שכזה? אם המצב היה הפוך והיית אתה במצבו של נועם שליט, מה היה מתחולל בתוכך, נוכח הכותרת המזעזעת שהרשית לעצמך במעין תסביך מגאלומאני זמני להעלות על קצות מקלדתך? נעזוב לרגע את הרוע שבכותרת וניגש אל התוכן. אתה טוען שיש לשמור על דממת אלחוט ולתת לקברניטים לנווט אך אתה אינך מציית לאידאולוגיה שלך עצמך (שכרגע לא ננתח את הסממנים הפאשיסטים המבהילים המזדקרים מתוכה), מה שבפני עצמו מבטל באופן ישיר, מוחלט ולאלתר, את דבריך.
ולעורך של דה מארקר - לא הייתי נותן במה למעין חוסר רגישות בבוני שכזה. זה נושא כאוב מדי...
האלימות שמביעים המגיבים בעקבות דעות של אדם אחר מדהימה.
האם תרצו שלכולנו תהייה אותה דעה?
מאחר והכוכב האדום ששלחתי כתגובה נעלם , אני מוסיפה כוכב אדום מכאן *
האם באמת ראוי שאמירה כל כך מקוממת תזכה לבחירת העורך?
להטיל על ההורים והתקשורת את האשמה זה מוגזם.
ההורים תפקידם לעורר את העולם - אבל הממשלה צריכה לראות את האינטרס הכללי.
כל כניעה במשא ומתן מעלה את המחיר במיקוח הבא.
הכלל צריך להיות בעיני - אחד תמורת אחד - הצהרה של ראש הממשלה שמגובה במעשים:
למשל -נקיטת סנקציות כואבות עד שהחייל יוחזר
(מצידי יכולים להוריד את השלטרים לרצועת עזה).
אני מאמינה שהממשלה עושה כל שביכולתה לשחרורו.
ההורים אשמים??
וכי מה צפית שהם יעשו?
להיפך - אני חושב שהורי גלעד שליט הם עדינים מדי. לא הופכים מספיק שולחנות.
הממשלה צריכה לשחרר מחבלים ערבים וזהו, אך היא עסוקה בלגנוב.
לשבת בשקט ולתת לממשלה לעשות את העבודה?.....
אם זה לא היה כותב ישראלי הזוי- הייתי חושבת שכנראה אדם מכוכב אחר...
הנושא כאוב מידי מכדי להביע דיעה - קטונתי ...
מצד אחד אם הממשלה רדומה, אז התקשורת מביאה את הדברים לסדר היום .
בהתחלה טענו שנועם שליט מאוד אדיש ומתנהג בשאננות
ועכשיו שהוא פועל יותר, אז הוא טוענים שהוא מגזים
לי זה נראה כאילו העניין הפך לבעיה פרטית של זוג ההורים המסכנים האלו.
אני תולה תקוות רבות בציפי לבני , שלפחות לא עסוקה בטיהור שמה .
מאחלת למשפחת שליט לראות את בנם שב הביתה במהרה עוד בשנה זו