לפני מספר לילות

נקישות אווריריות נשמעו מכיוון דלת בייתי

ריח מתוק עטף אותי כשידיי נשלחו אל הידית,

פתחתי הדלת ולהפתעתי מצידה השני עמד גיבור הילדות שלי-

איש השוקולד.

פניו חלקות ועדינות, אך עיניו שמוטות מטה,

איש השוקולד נכנס למשכני בעת שמלמול נוזל מפיו    "ש.. ל ו ם".

הלכתי בעקבותיו לכיוון הסלון עד שנמרח על הספה,

לא ידעתי איך להגיב.

מה אני יכול לתת לאדם שנתן הכול לכל ?

"התרצה משהו לשתות?" שאלתי ביראה .

שתיקה, או הנהון רך שסימן לשלילה.

רוק התאסף בגרוני, לקחתי סיכון והתיישבתי

חום גופו היה מלווה בארומה מרגיעה

לפתע ידיו התרוממו.

שלחתי את פני וגופי כדי לדעת

ופניו נעמדו מולי, גופי נעשה קשה ברגע.

עיניו חומות מציפות את ריכוזו בי,

ידי היו באוויר, וראשו נפל על כתפי

חשתי ברעד קל, שריריי נעשו רפויים

ודמעה מלוחה אחת ציירה פס דקיק

לאורך גבי. 

ידיו התהדקו בגבי בעת שהתרומם

חיוך מרוח על פניו, ופיו נפתח

"תודה" אמר ונעלם.

כל הזכויות שמורות עומר@נבו