הרבה פנים
פוסטים אחרונים
- יום שלישי יומולדת - חני מאמי בת 33 9/8/09
- UnSun 6/8/09
- מבט אחרון לעדן 6/7/09
- ליגת הותיקים של המוסיקה - א-הא 17/6/09
- את 10/6/09
- תשעה חודשים 31/5/09
ארכיון
שבוע הצוענים
היי, רציתי לשתף אתכם בקטע שכתבתי לפני לא מעט זמן, נכתב בהשראת הספר "רזה" של סטיבן קינג.
מוקדש לכל אלה בינינו שהם טיפ טיפה ילדים.
בשורה ארוכה הם הגיעו הם התיישבו בפארק העירוני ולמרות שזקני העיר אותם לא רצו הילדים אחריהם נהרו
יש משהו קסום במושב הליצים של הצוענים הקרון המצוייר בצבעים חזקים חדקרן ואישה צועניה
יומו של הצועני, הרמאי, הבדאי הוא היום של הילדים אותם הוא שובה בקסמו, בחשאי
אש נבלעת בגרונו של הצועני בתו הקטנה כבר מגדת עתידות הבן מלהטט לעיני הילדים הנלהבים והאישה סוחטת כספים מהילדים
זהו שבוע הצוענים שבוע בו ההורים מודאגים יש משהו קסום במושב הליצים הילדים נסחפים
אבל אחרי שבוע הכל נגמר ואיך תסביר להם שזה היה ונגמר . . . זה היה השבוע השבוע של הצוענים |
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקסים!
נזכרתי שבצעירותי כמעט שכוייסתי בידי צועניה עם תינוק על ידיה באיטליה.
חיפשתי את הדרך עם הראש תקוע במפה כאשר לפתע חשתי את הארנק עוזב את כיסי, אינסטינקטיבית תפסתי את היד הזריזה שפלשה לכיסי וה"מסכנה" עשתה תנועה כאילו היא רק מבקשת נדבה בשביל התינוק ה"מסכן" שעל ידיה.
כמובן שריחמתי עליה ושלחתי אותה לדרכה...
בסיומת נפלה טעות , אך לא ניתן לתקן ולכן התיקון יובא כתוסף (סליחה)
בכל אדם ישנו ילד ,
הרי לא יכולנו להיות הורים,
מבלי להיות גם קצת ילדים,
ונניח והיינו רק הורים,
ילדינו לא היו ילדים...
אז... הילד הזה הוא אני
כוכב גדול ממני לילדים שבתמונות
וויילד/בר
נשבע בחמותי עליה הטוסטר
שברגע שקראתי אצלך את המשפט הבאה : מוקדש לכל אלה בינינו שהם טיפ טיפה ילדים.
מיד עלה לי בראש השיר הבאה
מילים: יהונתן גפן
לחן: יוני רכטר
לא יודע מי אני
מי שמביט בי מאחור
יכול בקלות לחשוב
שאני רוני או הילד של שושנה
מי שמביט בי מאחור
לא יכול לבוא ולשאול אותי:
ילד, של מי אתה?
מה אתה עושה פה?
למה אתה לא בגן?
מתי תסתפר כבר?
מי שמביט בי מאחור
לא יכול לשאול אותי
שאלות ששואלים מלפנים
מי שמביט בי מאחור
לא יכול לצבוט אותי בלחי
כי הלחיים מלפנים
מי שמביט בי מאחור
עובר בשקט לידי
אני לא רואה אותו
והוא לא רואה אותי
מי שמביט בי מאחור
לא עושה לי עניינים
יש בשכונה שלנו כמה אנשים
שאין להם שום סיכוי
לראות אותי מלפנים
בכל אדם ישנו ילד ,
הרי לא יכולנו להיות הורים,
מבלי להיות גם קצת ילדים,
ונניח והיינו רק הורים,
אז... הילד הזה הוא אני
ילדינו לא היו ילדים...וויילד/בר
כוכב גדול ממני לילדים שבתמונות.
תודה רבה
צודק במאה אחוז,
לפעמים חוכמת הרחוב,אהבת האנשים הפשוטים,
היא זו שקוסמת יותר, מחכימה יותר ומעניינת יותר,
תודה על ששיתפת אותי ואותנו בזיכרונות ילדותך . . .
עמיר.
יפה ויצירתי
קראתי את הפוסט על הצוענים וישר נזכרתי....בחויות שאבי תמיד סיפר לי שהייתי שואל אותו בתור ילד "אבא ספר לי על חבריך בילדות...מי הם היו"? והוא תמיד השיב לי בפשטות "הצוענים"...אבי גדל בארופה בתחילת שנות ה40 ועד כמעט שנות ה60 וחבריו הטובים בעיירה הכפרית שבה גדל על גבול הונגריה ורומניה היו פשוט....צוענים, מלהטטים, ארטיסטים, מהירי מחשבה, שחומי עור אך כפי שהבנתי דווקא הם היו חברים אמיתים, חברים בגובה העיניים, כאלו שלא יסתכלו עליך מגבוה, לא ישאלו למוצאך היהודי דאז בארופה, להם זה לא שינה הרבה, החשוב ביותר היה מי אתה? חבר אמיתי שמתחלק במעט שהיה והיה הרבה יחסית כמו כדורגל שנחשב ל"זהב" בזמנו, מס' חתיכות שוקולד והכי חשוב ומכובד מבחינתם היה ...הזמנה לביתך לצלוחית של מרק ....הזמנה שהייתה משולה היום לישיבה באחמי"ם של היכל נוקיה בת"א.
לאבי חברת הצוענים כולל בשנות האוניברסיטה תמיד הייתה המועדפת, למרות שלמד מתמטיקה והם אמנם נשארו ברזי החשבוניה..החום האנושי ,חריפות המחשבה והחברות ללא תנאים...הם אלו ששבו את ליבו.
לימים גם אני שצמחתי מבית שאמנם הייתה בו השכלה אך יחד עם זאת, יפו וג'סי כהן של שנות ה70 לא נחשבו "סביבה בורגנית" מצאתי עצמי משתובב על גבול התמימות בחברת חברים שלימים חלקם הגיעו להשגים יפים וחלקם....פגשו אותי בעת ביצוע תפקידי כקצין חקירות ולא האמינו...."אתה" שאלו?
כן עניתי, זה אני.
כבוגר פסיכולוגיה אומר זאת כך...התיאוריות של פרויד, יונגר ועמיתהם אכן מעניינות על גבי ספסלי האקדמיה, אך אין כמו "חוכמת הרחוב" הפשוטה אותה אתה למד אפילו כשאתה יושב ואוכל צהריים כשידך מלאות גריז במוסך האופנועים בחברת המכונאים, שלטעמי הידע שהם מרכזים הרבה יותר פרקטי, כך מסתבר....
חני מאמי !
מעיין הנעורים ?
איפה הוא הייתי רוצה לדעת.
סתאאאאאאאאאאם בצחוק, על מנת לשמור על השפיות
בעולם הזה, צריך קצת לשמר את הילדות.
כזה אני
מעין ילד נצחי שכזה
אכן כך !
תודה גם לך,
לא מפסיק אף , זה כל היופי והעניין
בספר של סטיבן קינג, דמותם של הצוענים אכן מצטיירת כדמות שלילית
כפי שכתבתי בקטע הנ"ל, אך מצד שני הצליחה לרתק אותי.
תודה על תגובתך, עמיר.
צודק מאה אחוז !
תודה על תגובתך הכנה, מעריך
אסור לנו לאבד
את הילדות שלנו
אנו חייבים לשאר
תמיד קצת ילדים
אחרת משעמם בחיים...........
נפלאות דרכי הצוענים
אסור לאבד את הילד שבתוכינו
כדי להמשיך להנות ממעיין הנעורים
אשוב בצאת הכוכבים
להאיר לך את הדרך של הצוענים
מקסים
תודה לך
מקווה שתמיד תמשיך להיות מחובר לילד שבך
מי שלא מתחבר לילד שבו, מפסיד. נהניתי לקרוא את מה שכתבת, באזור הדמדומים בין השירה לפרוזה.
יפייפה
אהבתי.
הרבה זמן שלא קראתי שירה..
שמחה שהפנת את תשומת ליבי שכן.. קצת... שביב באמצע היום עשה לי טוב.
אולי אני לא דוגמא.. אבל כשמדובר בצוענים ידידי.. יש בזה משהו....
דוחה..
אך כובש..
על אף דמותם השלילית הם מסקרנים - מסתוריים ומעוררי ענין.
השיר מבטא כן בצורה יפה.
נפלא