כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    המשבר הכלכלי וניצחון הקפיטליזם

    20 תגובות   יום חמישי, 2/10/08, 15:12

    לכאורה לאור המשבר הכלכלי העולמי לו אנו עדים כיום, ולאור החלטת הממשל בארצות הברית להתערב באופן מסיבי בשוק על מנת להגן עליו ולהציל אותו מנפילה, אנו נמצאים על סף עידן חדש בכלכלה העולמית. קץ הקפיטליזם מכריזים בקול מכאן, שובו של הסוציאליזם צוהלים אחרים.

     

    ההתערבות המאסיבית של הממשל האמריקאי בשווקים הפיננסים והעובדה שהשווקים הגיעו לסף קריסה בשל ניהול מדיניות חסרת מעצורים של תאוות רווח ובצע, יצרה מצב חדש בכלכלה העולמית, ועוד תיצור גל שהשפעותיו על הכלכלה העולמית תהיינה רחבות ומשמעותיות. אך למרות שאינני כלכלן ולמרות שאינני מכיר את רזי הבורסה, דבר אחד בטוח, התפיסה של רבים מאיתנו את הקפיטליזם היא שגויה וחלקית.

     

    אבי המרקסיזם קרל מרקס חשב שיסודות הקץ של הקפיטליזם נמצאים בתוכו, הקפיטליזם בנוי לתפיסתו על מנגנוני הרס פנימיים וסופו השמדה עצמית. הקפיטליזם נתפס כמערכת פיננסית משומנת של קשרים בין אליטות ואנשי הון המחלקים ביניהם  את הטובין של החברה, וכשיטה לגריפת רווחי ענק על חשבון החלשים.

     

    גם אם התמונה הייתה נכונה, הבעיה הייתה שהקפיטליזם תמיד הותיר פתח (גם עם לעיתים צר) לאחרים להצטרף לחגיגה ונתן להם תחושה שבניגוד לשיטה הפיאודלית או האריסטוקרטית, גם הם יכולים בעבודה קשה ובשכלם להיות חלק מהמשחק הגלובלי.

     

    כשם שהקפיטליזם לא תם עם המפולת של 1929 וכשם שהקפיטליזם לא הביא להרס עצמו מבפנים כפי שחזה מרקס, כך גם הפעם מוקדם מדי להספידו. לא בגלל שזו בהכרח השיטה הטובה ביותר, אלא בעיקר בגלל שזו השיטה הגמישה ביותר.

    הקפיטליזם מוכיח שוב ושוב, כי הוא השיטה הגמישה ביותר הקיימת בעולם המודרני. הקפיטליזם בניגוד לאידיאולוגיות הנוקשות מבית המדרש המרקסיסטי שלא אפשרו גמישות מערכתית ומחשבתית רבה ידע תמיד להתאים את עצמו למצב העניינים החדש ולגלות מתינות רבה בתפיסה הכוללת שלו.

     

    הקפיטליזם של אחרי משבר 2008 אולי יהיה שונה במעט מזה שלפניו אך העקרונות לא ישתנו בעקבות כך. היד הנעלמה של אדם סמית אולי איננה תמיד כה חמקמקה, אך היא מעולם לא הייתה באמת עלומה או נעלמה. לא במקרה בסוף היום, גם אחרוני הרפובליקנים הסרבנים הצביעו בעד תוכנית ההצלה של ממשל בוש, כי אין להם ברירה אחרת. כי רובם, מלבד כמה סרבנים עיקשים, ידעו שהדרך להציל את הכלכלה האמריקאית, עוברת עמוק בכיסם.

     

    בשנות השמונים מרגרט תאצ'ר באנגליה וממשלתה עשו הכול על מנת שהפועלים האנגליים יוכלו לרכוש את ביתם למגורים. התוכנית של מרגרט תאצ'ר הייתה פשוטה להפליא. המחקרים הראו שבאנגליה אנשים מן המעמד הנמוך בינוני שהם בעלי בתים, נוטים להצביע יותר לימין. הבה נהפוך את כולם לבעלי בתים, קראה אשת הברזל והם יצביעו בעדנו. הרעיון הצליח כל כך שהימין גם החזיק בשלטון במשך 18 שנה וגם הצליח לרסק, כמעט לחלוטין, את איגודי העובדים הגדולים בבריטניה. גם כאשר השמאל, כבר שב לשלטון בראשות טוני בלייר בשנת 1997, זה כבר היה שמאל אחר לגמרי. השמאל החדש שמכר להמונים קפיטליזם עם קורטוב רחמנות.

     

    הקפיטליזם הצליח במאה האחרונה על כול הקשיים והמהמורות, כי אין כמוהו כשיטה שמוכנה לפשרות שינויים והתאמה למצב החדש. בפעם הבאה שימכרו לנו את הסיפור הזה שרק השוק צריך לקבוע את התנהלות השוק וכי על ממשלות להתערב באופן מזערי בלבד, עלינו לזכור היטב שמאחורי אמירה זו לא ניצב כול תוכן אמיתי.

     

    הממשלה מתבקשת לא להפריע בשעת גאות ונקראת לעזרה רק כאשר מתעוררות הבעיות, כפי שכינה זאת הכלכלן זוכה פרס הנובל ג'וזף שטיגליץ, "מדיניות של הפרטת הרווח והלאמת ההפסד".

     

    מי שמתפלא על החלטת הממשל האמריקאי להתערב בצורה כה מאסיבית בשוק, איננו מבין כי האמריקאים המציאו את הפרגמטיזם, המתערב כול עוד הוא פועל, לטובת ההון הכללי. האמריקאים נותרו קפיטליסטיים והם ממשיכים לעשות את מה שהם תופסים כדבר הנכון לשוק. במדינה הקפיטליסטית ביותר בעולם, העיקרון השולט הוא טובת השוק גם אם הוא דורש התערבות ממשלתית.

     

    תוך פחות מעשור, הממשל האמריקאי ימכור לכל המרבה במחיר את כול המניות אותן הלאים והמשבר ייזכר רק כחלום בלהות רחוק. המשבר הנוכחי הוכיח כי ממשבר למשבר בארצות הברית עקומת הלמידה היא גבוהה וכי ההגנות המתאימות נבנות. הקפיטליזם ידו על העליונה תמיד. הקפיטליזם האמירקאי מתמחה ביצירת הרעל והנוגדן בו זמנית. לאחר המשבר הנוכחי בוודאי תגבר החקיקה הקשורה להתמוטטות המוסרית של השיטה אך לא מהותה.

     

    קפיטליזם לא מתמוטט מבפנים וגם לא נמצא בסכנה אמיתית כי הוא הצליח תמיד לתת לאנשים את התחושה הנעימה והמרמה (גם לאלו שהפסידו את כול הונם) שמחר זהו יום חדש.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/11/08 16:00:

      צטט: inthemselves 2008-10-15 22:18:25

      תודה על הפוסט המעניין.

      אני חושב שנגעת בנקודה חשובה, והיא הפרגמטיזם של הקפיטליזם, לעומת שיטות אחרות.

      כתבת כי "הקפיטליזם הצליח במאה האחרונה על כול הקשיים והמהמורות, כי אין כמוהו כשיטה שמוכנה לפשרות שינויים והתאמה למצב החדש." הקפיטליזם כשלעצמו מדבר על צבירה של הון על ידי פרטים, והוא אינו מקדם ערך כזה או אחר של "חיים ראויים". אני חושב שמעניין לשים לב לעניין זה כיוון שבו טמונה, לדעתי, יכולתו של הקפיטליזם לקבל שינוי.

      בעוד שהשיטה הכלכלית הנהוגה בארה"ב עצמה הינה קפיטליזם, תפיסת העולם הכלכלית (והפוליטית) השולטת בארה"ב הינה התפיסה הניאו-ליברלית. עבור הניאו-ליברלים, לפחות בהתחלה, השוק החופשי מקדם את חירותו של האינדיבידואל. זרמים קיצוניים של ניאו-ליברליזם (שכיום אומנם נפוצים למדי) אף רואים בשוק כערך בפני עצמו ומקדשים את אי-ההתערבות בחרדה סמי-פנדומנטליסטית. חירותו של השוק היא המטרה, ומכאן שיש למנוע התערבות באשר היא. תחת תפיסת עולם זו השווקים יתקנו את עצמם, וכל התערבות פוגעת בפעילות הכלכלית.

      חשוב לזכור, לדעתי, כי אלו המחזיקים בתפיסה הניאו-ליברלית באמת ובתמים לא יתמכו בהתערבות המאסיבית של ממשלות העולם. לפי תפיסת עולמם נפילתם של הבנקים חיונית עבור המערכת, שכן השוק מסדיר את עצמו. השוק מעביר משאבים אל המקומות בהם התשואה עליהם גבוהה ביותר. עבורם ההתערבות שאנו עדים לה אינה יעילה, וככזו גם לא אופטימאלית.

      הסיבה שניאו-ליברלים לא יהיה פרגמטים זהה לסיבה שלאורה תפיסות עולם כלכליות אחרות לא גילו פרגמאטיות לאורך ההיסטוריה, והיא - ערכים. הניאו-ליברלים מקדשים את השוק וחירותו כערך, ולכן לא ייתכן כי יתפשרו על חירות זו. באותו אופן, להבדיל, מי המחזיק בתפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית התומכת בערכים כגון סולידאריות חברתית לא יהיו מוכנים לוותר על ערכים אלו. מי הרואה בשיווין חברת-כלכלי כולל כערך בפני עצמו, לא יהיה מוכן לוותר על הלאמה כוללת של הרכוש הפרטי. לכל תפיסת עולם כלכלית ערך שסביבו היא פועמת.

      הנקודה העיקרית היא שיש לשים לב כי קפיטליזם, כשלעצמו, אינו תפיסת עולם כלכלית. אפשר לטעון, בצדק, כי הקפיטליזם נובע מתפיסת עולם ליברלית, או ניאו-ליברלית. עם זאת, בפועל קפיטליזם הוא שיטה כלכלית המאפשרת קיומו של רכוש פרטי ואפשרות של צבירת הון. כשיטה כלכלית, שאינה פועמת סביב ערך מסוים, אין לה שום בעיה לשנות עצמה ולהמציא עצמה מחדש פעם אחר פעם כשהדרך שבחרה קרסה לה. הפרגמטיזם אפשרי כאשר אין חתירה אל ערכים.

      באופן דומה, אני חושב שזוהי גם הסיבה מדוע "הבעיה הייתה שהקפיטליזם תמיד הותיר פתח (גם עם לעיתים צר) לאחרים להצטרף לחגיגה". כשאין ערך ספציפי אותו השיטה מנסה לקדם, אלא רק פרוצדורה של כללי משחק, קל יותר לאנשים להזדהות ולהרגיש שגם להם יש מקום. תפיסות עולם הרואות בערכים מסוימים כקדושים (שיווין, מדינה, חברה, סולידאריות, אינדיבידואליות, חירות, וכו') מחייבות הזדהות מלאה עם ערכים אלו על מנת לקחת חלק בקידומן.

      שיטה כלכלית ללא מחויבות יכולה להיות פרגמאטית יותר, מושכת יותר, וערכית פחות.

      חג שמח

       

      אני חושב שאחת הסיבות שבשלה נקלע העולם למשבר, כרוכה בדיוק בכך שהניאו ליברליזם הוא אידאולוגי ופחות גמיש ולכן הוא הוביל את המשק למצב קיצוני באופן יחסי. אני חושב שהשיטה הקפיטלסטית כמכלול לאחר המשבר ובעקבותיו תוביל לריסון המתבקש ותעביר את הקפיטליזם למצב חדש.  

        7/11/08 02:42:


      אולי השיטה הכלכלית אינה חשובה

      אולי יש משהו יותר חשוב

      שהרי כל שיטה אפשר למסמס

      בכל דרך אפשר למצוא פרצות לשחיתות

      כי הדבר החשוב אינו המקרו אלה המיקרו

      קל לדבר על סוציאליזם וקפיטליזם

      נכון הסוציאליזם הוליד את הקומוניזם

      הקפיטליזם דוגל בבעלות פרטית על הרכוש

      אז אולי מכאן נובע שצריך בעלות פרטית על הידע

      שהרי ידע זה כוח וכסף

      אז למה לא לנכס את הידע (ונראה לי שזה קורה)

      הקפיטליזם מעודד תחרות ומצוינות

      הם רעיונות לא רעים אך יש להם חסרונות

      הם מגבירים גאוותנות קנאה אגו ויוהרה

      אינני יודע מה עדיף קפיטליזם או סוציאליזם

      אבל אני יודע שהומניות היא דבר הולך ואוזל

      הומניות פנתה את מקומה למניות

       

       

        18/10/08 16:19:

      הקפיטליזם, על חסרונותיו, עולה בהרבה על האלטרנטיבות הקיימות ולכן הוא הרע במיעוטו.

      הקריסה הנוכחית נובעת מחמדנות יתר, שהעצימה את חולשות השיטה אבל כדאי לזכור ששיטות אחרות קרסו הרבה קודם לכן גם כן בשל חמדנות ותאוות בצע, שתי תכונות אנושיות שטרם נמצאה להן תרופה של ממש.

        15/10/08 22:18:

      תודה על הפוסט המעניין.

       

      אני חושב שנגעת בנקודה חשובה, והיא הפרגמטיזם של הקפיטליזם, לעומת שיטות אחרות.

       

      כתבת כי "הקפיטליזם הצליח במאה האחרונה על כול הקשיים והמהמורות, כי אין כמוהו כשיטה שמוכנה לפשרות שינויים והתאמה למצב החדש." הקפיטליזם כשלעצמו מדבר על צבירה של הון על ידי פרטים, והוא אינו מקדם ערך כזה או אחר של "חיים ראויים". אני חושב שמעניין לשים לב לעניין זה כיוון שבו טמונה, לדעתי, יכולתו של הקפיטליזם לקבל שינוי.

       

      בעוד שהשיטה הכלכלית הנהוגה בארה"ב עצמה הינה קפיטליזם, תפיסת העולם הכלכלית (והפוליטית) השולטת בארה"ב הינה התפיסה הניאו-ליברלית. עבור הניאו-ליברלים, לפחות בהתחלה, השוק החופשי מקדם את חירותו של האינדיבידואל. זרמים קיצוניים של ניאו-ליברליזם (שכיום אומנם נפוצים למדי) אף רואים בשוק כערך בפני עצמו ומקדשים את אי-ההתערבות בחרדה סמי-פנדומנטליסטית. חירותו של השוק היא המטרה, ומכאן שיש למנוע התערבות באשר היא. תחת תפיסת עולם זו השווקים יתקנו את עצמם, וכל התערבות פוגעת בפעילות הכלכלית.

       

      חשוב לזכור, לדעתי, כי אלו המחזיקים בתפיסה הניאו-ליברלית באמת ובתמים לא יתמכו בהתערבות המאסיבית של ממשלות העולם. לפי תפיסת עולמם נפילתם של הבנקים חיונית עבור המערכת, שכן השוק מסדיר את עצמו. השוק מעביר משאבים אל המקומות בהם התשואה עליהם גבוהה ביותר. עבורם ההתערבות שאנו עדים לה אינה יעילה, וככזו גם לא אופטימאלית.

       

      הסיבה שניאו-ליברלים לא יהיה פרגמטים זהה לסיבה שלאורה תפיסות עולם כלכליות אחרות לא גילו פרגמאטיות לאורך ההיסטוריה, והיא - ערכים. הניאו-ליברלים מקדשים את השוק וחירותו כערך, ולכן לא ייתכן כי יתפשרו על חירות זו. באותו אופן, להבדיל, מי המחזיק בתפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית התומכת בערכים כגון סולידאריות חברתית לא יהיו מוכנים לוותר על ערכים אלו. מי הרואה בשיווין חברת-כלכלי כולל כערך בפני עצמו, לא יהיה מוכן לוותר על הלאמה כוללת של הרכוש הפרטי. לכל תפיסת עולם כלכלית ערך שסביבו היא פועמת.

       

      הנקודה העיקרית היא שיש לשים לב כי קפיטליזם, כשלעצמו, אינו תפיסת עולם כלכלית. אפשר לטעון, בצדק, כי הקפיטליזם נובע מתפיסת עולם ליברלית, או ניאו-ליברלית. עם זאת, בפועל קפיטליזם הוא שיטה כלכלית המאפשרת קיומו של רכוש פרטי ואפשרות של צבירת הון. כשיטה כלכלית, שאינה פועמת סביב ערך מסוים, אין לה שום בעיה לשנות עצמה ולהמציא עצמה מחדש פעם אחר פעם כשהדרך שבחרה קרסה לה. הפרגמטיזם אפשרי כאשר אין חתירה אל ערכים.

       

      באופן דומה, אני חושב שזוהי גם הסיבה מדוע "הבעיה הייתה שהקפיטליזם תמיד הותיר פתח (גם עם לעיתים צר) לאחרים להצטרף לחגיגה". כשאין ערך ספציפי אותו השיטה מנסה לקדם, אלא רק פרוצדורה של כללי משחק, קל יותר לאנשים להזדהות ולהרגיש שגם להם יש מקום. תפיסות עולם הרואות בערכים מסוימים כקדושים (שיווין, מדינה, חברה, סולידאריות, אינדיבידואליות, חירות, וכו') מחייבות הזדהות מלאה עם ערכים אלו על מנת לקחת חלק בקידומן.

       

      שיטה כלכלית ללא מחויבות יכולה להיות פרגמאטית יותר, מושכת יותר, וערכית פחות.

       

      חג שמח

        9/10/08 23:07:

       

      תודה על הפוסט החשוב הזה.

       

        7/10/08 15:41:

      צטט: אריק1976 2008-10-06 20:55:44


      אתה מדבר על שיטה כלכלית קפיטליזם וסוציאליזם

      יחד עם זאת זה המקרו אך מה עם המיקרו

      מה עם נפש האדם שהיא היא קובעת הצלחה של שיטה

      אלוהים נמצא בפרטים הקטנים

      הצלחה של שיטה קפיטליזם או סוציאליזם

      נקבעת בראש ובראשונה בהתנהגות כל פרט העומד בפני עצמו

      כי מה זה שוק?

      מה זה כלכלה?

      הרי אין דבר כזה.

      יש אנשים פרטיים לאין סוף

      אולי יש היום דגש על ניסיון להבין שיטות כלכליות

      ופחות ופחות ניסיון להבין מה עובר על האדם היחיד

      ובעיקר על הדבק בין בני האדם

      השיטה קפיטליסטית או סוציאליסטית איננה ערובה לחיבור בין אנשים

      אך זה המדד הקובע

      כמו מדד אמון הצרכנים צריך לחשוב על מדד התלות בין בני האדם

      ברור שהקפיטליזם אינו מעודד זאת אלה על בסיס עלות תועלת

      הסוציאליזם אינו יותר טוב למי שקרא על שיטתו של סטלין לעורר מורא

      בין בני האדם .

      אני לא יודע אם הקפיטליזם ניצח או לא  .אולי זאת תגובת נגד לכישלון הסצוליאליזם

      אבל השיטה  הקפיטליסטית לעצמה איננה טובה יותר או גרועה יותר

      היא פשוט איננה חשובה

      בדברי דברי הימים של ההסטוריה שני השיטות יהיו אפיזודה ותו לא

      לעומת זאת הפילוסופיה האמנות וחלקים של המדע יישארו

       

       

       

       

      הכלכלה שיחקה תפקיד חשוב מאוד לאורך כל ההיסטוריה

      כל פריחה של המדעים האומנות והתרבות היו קשורות גם לפריחה כלכלית ושגשוג.

      חברות שונות בתקופות שונות יצרו שווקים שונים.

      בתקופת התיעוש וחברת ההמון השוק עבר שינויים מרחקי לכת. בתוך המאבק על פניה של החברה ועל הכלכלה המדורנית

      עמדו שתי שיטות מרכזיות שנאבקו על ההגמוניה. הליברליזם הכלכלי שרד טוב יותר את התקופה הזו משלל סיבות ואחת מהן ואולי החשובה מבינהן היותו פחות דוגמטי ויותר גמיש. אין זה אומר שבשיטה הזו אין טעמים לפגם, נהפוך הוא. המשבר הנוכחי בחלקו הוא תוצר של אובדן הגמישות של דוגמטיות אידאלסטית של ליברליזם קיצוני ולכן הוא יסיים את דרכו, אך השיטה הליברלית והשוק החופשי אינן באמת מאוימות, בגלל שגם במשבר הזה המדינה והשוק הוכיחו את הנכונות שלהם לפרגמטיזם

       

        6/10/08 20:55:


      אתה מדבר על שיטה כלכלית קפיטליזם וסוציאליזם

      יחד עם זאת זה המקרו אך מה עם המיקרו

      מה עם נפש האדם שהיא היא קובעת הצלחה של שיטה

      אלוהים נמצא בפרטים הקטנים

      הצלחה של שיטה קפיטליזם או סוציאליזם

      נקבעת בראש ובראשונה בהתנהגות כל פרט העומד בפני עצמו

      כי מה זה שוק?

      מה זה כלכלה?

      הרי אין דבר כזה.

      יש אנשים פרטיים לאין סוף

      אולי יש היום דגש על ניסיון להבין שיטות כלכליות

      ופחות ופחות ניסיון להבין מה עובר על האדם היחיד

      ובעיקר על הדבק בין בני האדם

      השיטה קפיטליסטית או סוציאליסטית איננה ערובה לחיבור בין אנשים

      אך זה המדד הקובע

      כמו מדד אמון הצרכנים צריך לחשוב על מדד התלות בין בני האדם

      ברור שהקפיטליזם אינו מעודד זאת אלה על בסיס עלות תועלת

      הסוציאליזם אינו יותר טוב למי שקרא על שיטתו של סטלין לעורר מורא

      בין בני האדם .

      אני לא יודע אם הקפיטליזם ניצח או לא  .אולי זאת תגובת נגד לכישלון הסצוליאליזם

      אבל השיטה  הקפיטליסטית לעצמה איננה טובה יותר או גרועה יותר

      היא פשוט איננה חשובה

      בדברי דברי הימים של ההסטוריה שני השיטות יהיו אפיזודה ותו לא

      לעומת זאת הפילוסופיה האמנות וחלקים של המדע יישארו

       

       

       

        5/10/08 15:19:

      ממליץ לקרא בנושא את הפוסט הזה:

      http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2792 

        4/10/08 22:50:


      היה מעניין לקרוא. תודה.

       

        4/10/08 07:29:


      נקודה נוספת הקפיטליזם ימשיך

      כי הוא היחיד שיכול למכור את האשליה המתוקה שכל אחד יכול

       

        4/10/08 07:23:

      צטט: orenshani 2008-10-03 14:43:21

      נכון מאוד.

       

      הקפיטליזם ימשיך כי אין בעצם שום דרך אחרת שעובדת. אפשר לסמוך על האמריקאים שהם יתקנו את הדרוש תיקון אבל ימשיכו בעיקרון באותה דרך כי אין עוד עם שמסוגל לשילוב כל כך מוצלח בין פרגמטיזם לבין שמירה על דרכו ועקרונותיו.

       

      הקפיטליזם ימשיך כפי שאתה אומר כי בתודעה האנושית של המאה האחרונה הוא מותאם יותר מאחרים לאופי האנושי ולאגואיזם האנושי

        4/10/08 07:21:

      צטט: lumiere 2008-10-03 14:14:33

      העניין הוא אני חושבת, לדעתי הצנועה, זה לא כל כך ההבנה שהקפיטליזם ימשיך בדרך כזו או אחרת, פרגמטית יותר, כפי שאמרת, אלא להבין שכלכלה זו תפיסה, השקפת עולם, מדיניות, ואפשר בהחלטות כאלה ואחרות ליצור מערכת יציבה יותר, סוציאליסטית יותר אם תרצה, לא איזו מערכת נוקשה של איגוד עובדים, אבל כזו שתציע חיים שפויים יותר מאשר השתעבדות לבנקים.

      סבא שלי, סיפר איך במשך שנים הבנקים סרבו לתת לו הלוואה כשרק היה בחור צעיר ורצה לקנות דירה, ואיך לאט לאט, קנה בית ראשון קטנטן, ואחר כך התקדם, וכל אגורה חסך ועמל בשבילה, והיום טפו טפו לא חסר לו כלום. אבל דבר כזה לא היה יכול להתקיים אם הוא לא היה עובד בארגון מסודר, עם ועד עובדים, עם פנסיה, עם תנאים סוציאליים, עם ידיעה כי לא הכל עומד להתמוטט בן רגע.

      אולי שם טמון האיזון.

       

      אני מסכים לחלוטין וכמוך גם אני מבין קטן בכלכלה. הקפיטליזם מצליח כל פעם לשרוד כי הגמישות שלו איפשרה לשבור את ההתנגדויות הפנימיות, אך אין זה אומר שהוא תמיד צודק או שאין לו אלטרנטיבות ראויות. הקפיטליזם לא התמוטט כי הוא ידע להתאים את עצמו. כאשר מרקס כתב על ניצול העובדים ועל שעות העבודה, הקפיטליסטים הבינו את האיום ושינו את חוקי העבודה. חוקי העבודה שונו לרוב מלמעלה, בשל הלחץ מלמטה. הקפיטליזם הצליח בדרכו להיקלע למעט משברים ולכן רוב בני האדם במאה האחרונה ובעיקר מאז מלחמת העולם השניה הכירו רק את השיפור ברמת החיים שלהם וכך נוצרה התחושה שהשוק הוא היחיד שיכול להבטיח את השגשוג האנושי. לשאלה כיצד אתה מגדיר שגשוג היא כבר שאלה אחרת. כפי שציינת בעבר יכולת לרכוש דירה בגלל שהיה לך ביטחון סוציאלי. כיום אנשים יכלו לקנות דירה בגלל שההלוואות היו זולות, השיטה הפכה לכאורה את ארגוני העובדים למיותרים.

        3/10/08 15:48:

       

      הרגולטור מסדר שלקפיטליזם לא יגמר הכסף לממן לו את מסע הבחירות הבא.

        3/10/08 15:44:

       

      תודה על הניתוח המעניין, המחזק את תחושותיי האינטואיטיביות.

      לגבי המצאת הפרגמטיזם - מעיון בהיסטוריה הבריטית , החל ממגילת הזכויות של המלך ג'ון, נדמה לי שהאנגלים התבבסו בהתפתחותם על פרגמטיזם - אם זה בפוליטיקה או בכלכלה. למרות הדימוי הקשיח שלהם, האצולה האנגלית ידעה לוותר כל פעם למעמד עולה אחר לזכות בנתח מהשלטון, עד שבתחילת המאה העשרים ניתנה זכות הבחירה לכל הבוגרים, לא חשוב מאיזה מעמד. לא לחנם האנגלים ספקו למדע העולמי גאונים מפשוטי האם - כגון פרדיי (נדמה לי, שגם ניוטון בא ממעמד נמוך), שבמקום אחר היו נדחים אל השוליים. והמהפכה התעשייתית - מבקש לתקן אותי אם אני לא מדייק - קבלה את הדחיפה באי הבריטי.

      כך שבנושא הגמישות והפרגמטיות לאמריקאים היו מורים טובים.

        3/10/08 14:43:

      נכון מאוד.

       

      הקפיטליזם ימשיך כי אין בעצם שום דרך אחרת שעובדת. אפשר לסמוך על האמריקאים שהם יתקנו את הדרוש תיקון אבל ימשיכו בעיקרון באותה דרך כי אין עוד עם שמסוגל לשילוב כל כך מוצלח בין פרגמטיזם לבין שמירה על דרכו ועקרונותיו.

        3/10/08 14:14:

      העניין הוא אני חושבת, לדעתי הצנועה, זה לא כל כך ההבנה שהקפיטליזם ימשיך בדרך כזו או אחרת, פרגמטית יותר, כפי שאמרת, אלא להבין שכלכלה זו תפיסה, השקפת עולם, מדיניות, ואפשר בהחלטות כאלה ואחרות ליצור מערכת יציבה יותר, סוציאליסטית יותר אם תרצה, לא איזו מערכת נוקשה של איגוד עובדים, אבל כזו שתציע חיים שפויים יותר מאשר השתעבדות לבנקים.

      סבא שלי, סיפר איך במשך שנים הבנקים סרבו לתת לו הלוואה כשרק היה בחור צעיר ורצה לקנות דירה, ואיך לאט לאט, קנה בית ראשון קטנטן, ואחר כך התקדם, וכל אגורה חסך ועמל בשבילה, והיום טפו טפו לא חסר לו כלום. אבל דבר כזה לא היה יכול להתקיים אם הוא לא היה עובד בארגון מסודר, עם ועד עובדים, עם פנסיה, עם תנאים סוציאליים, עם ידיעה כי לא הכל עומד להתמוטט בן רגע.

      אולי שם טמון האיזון.

        3/10/08 11:10:

      צטט: איירבוס-max 2008-10-03 10:06:53

      "קפיטליזם לא מתמוטט מבפנים וגם לא נמצא בסכנה אמיתית כי הוא הצליח תמיד לתת לאנשים את התחושה הנעימה והמרמה (גם לאלו שהפסידו את כול הונם) שמחר זהו יום חדש."

       

      זה נכון, מוליק, עד שהאנשים המרומים יאבדו את התקווה ליום חדש.

      או אז יתהפך גלגל ההיסטוריה לכיוון השני - כיוון אנטי הפרטה וכיוון של שינוי ערכים טוטאלי והורדת ערך הכסף ממעמדו כאלוהים החדש.

      <בהיותי ריאליסט אני מאמין כי עוד יהיו מהפכים חוזרים ונשנים לשני הכיוונים.>

       

      אני בהחלט מסכים עם הקביעה שזו תנועה מעגלית, שדבר איננו קבוע לנצח

      אך אני חושב שעד המהפך הבא עוד יעבור זמן רב

       

        3/10/08 10:06:

      "קפיטליזם לא מתמוטט מבפנים וגם לא נמצא בסכנה אמיתית כי הוא הצליח תמיד לתת לאנשים את התחושה הנעימה והמרמה (גם לאלו שהפסידו את כול הונם) שמחר זהו יום חדש."

       

      זה נכון, מוליק, עד שהאנשים המרומים יאבדו את התקווה ליום חדש.

      או אז יתהפך גלגל ההיסטוריה לכיוון השני - כיוון אנטי הפרטה וכיוון של שינוי ערכים טוטאלי והורדת ערך הכסף ממעמדו כאלוהים החדש.

      <בהיותי ריאליסט אני מאמין כי עוד יהיו מהפכים חוזרים ונשנים לשני הכיוונים.>

        2/10/08 16:56:

      צטט: יובז 2008-10-02 16:53:15

      מולי, יפה כתבת. הקפיטליזם לא מת. הוא אמנם קיבל מכה כואבת ביותר, אבל בהיעדר שיטה שהוכיחה עצמה טוב יותר (או רע פחות) או יישאר דומיננטי.

      הלקח ששוב אפשר ללמוד הוא ש"היד הנעלמה" של אדם סמית נעלמת לעתים בדיוק ברגעים בהם זקוקים לה. מצבים אלו של כשלי שוק קוראים להתערבות ממשלתית והיה זה רצוי, אם היינו מקבלים התערבות זו בשלבים מוקדמים יותר ולא להגיע אל פי תהום פיננסי.

      יתרונה הגדול של אמריקה הוא בגמישותה ובמהירות בה היא מתאימה עצמה למצבי שוק משתנים.

       

       

      מה שהיה משמח אותי אם גם שיטות אחרות

      ראה ערך הסוציאל דמוקרטיה היתה לומדת פרק או שניים בהילכות וגמישות

      על מנת שתהיה לגורם רלוונטי בפוליטיקה הלאומית ובזירה הכלכלית.

      אני חושב שמעטים כיום היו רוצים במותה של הכלכלה החופשית ומאמינים כי יש שיטות טובות יותר (שעובדות באמץ) אך זה לא אומר שהכלכלה החופשית צריכה להיות בת דמותו של הכול וחזון המציאות

       

       

        2/10/08 16:53:

      מולי, יפה כתבת. הקפיטליזם לא מת. הוא אמנם קיבל מכה כואבת ביותר, אבל בהיעדר שיטה שהוכיחה עצמה טוב יותר (או רע פחות) או יישאר דומיננטי.

      הלקח ששוב אפשר ללמוד הוא ש"היד הנעלמה" של אדם סמית נעלמת לעתים בדיוק ברגעים בהם זקוקים לה. מצבים אלו של כשלי שוק קוראים להתערבות ממשלתית והיה זה רצוי, אם היינו מקבלים התערבות זו בשלבים מוקדמים יותר ולא להגיע אל פי תהום פיננסי.

      יתרונה הגדול של אמריקה הוא בגמישותה ובמהירות בה היא מתאימה עצמה למצבי שוק משתנים.

       

      פרופיל

      מולי בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין