בס"ד

"וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא"

וילך משה איפה היה ולאן הלך? הלא היה לפני כל - ישראל ומה פרוש וילך? היה צריך לומר "ויאמר משה או וידבר משה" אלא מובן מה שאמרו חכמנו זכרונם לברכה, אין שלטון ביום המוות, קל וחומר ממשה רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל ואבי הנביאים כשהגיע יום פטירתו של אדם אומרים לו וילך. וזה מראה לנו קודם יום הכיפורים מוסר גדול, מה אנחנו מה חיינו רמה תולעה בחיים חיותנו וכל שכן אחר מותנו אל יפתה היצר הרע את האדם שהעולם הפקר או טבע ולא כאותם הטיפשים האומרים מי הלך ובא ומי ראה שיש עולם אחר כי אחר שהוא מת ישליכהו לאשפה, אבל כשהגיע שעת גסיסתו כבר הוא מודה ומתחרט מהמראות המשונות שהוא רואה ומהסבל הנורא שהוא סובל ועל זה אומר לנו הושע הנביא קחו עמכם דברים ושובו אל השם. כלומר על עצמכם ושובו בתשובה מכיון שהגיע יום הכיפורים ואין אדם יודע את דינו ובשביל זה מרעישה התורה הרבה על יום ראש השנה ויום הכיפורים שכל אחד יתקן מעשיו ויחזור בתשובה ולא תאבד שום נפש מישראל חס ושלום.

והמגיד מדובנא עליו השלום הביא לנו משל קטן שיום הכיפורים הוא יום תשלום המלאכה. משל למלך אחד שהביא כמה פועלים ונתן להם סחורה יקרה וגמר אתם שיעשו לו רהיטים ממינים אלו ואלו וצוה כמה פעמים שישגיחו על העבודה שלא יקלקלו את הסחורה ולא תלך לאיבוד, אחר שמסר להם את הסחורה ופטרם מלפניו שלח פקידים גבוהים להזהירם כי יש זמן שנה אחת עד גמר העבודה ושיפקחו עיניהם ביותר על העבודה כי בגמר המלאכה, המלך בעצמו יבא ויבדוק ואם חס ושלום יהיה איזה קלקול קטן דמם בראשם וכן שלח פקידים יותר קטנים כמה וכמה פעמים עד שהגיע היום המוגבל הוא היום האחרון של השנה ובבוקר בא הצלך עם הפקידים הגבוהים כדי לבדוק את הסחורה שהיא הנשמה היקרה עם הגוף יחד וסוף סוף אנחנו בני אדם ולא יצדק לפניך כל חי. וכבר קיבלנו את התורה בהר - סיני ואחרי כן שלח לנו הקדוש ברוך הוא את הנבאים והזהירונו חכמנו ז"ל גם כן הנמשלים לפקדים הנאמנים לשם , על זה אומר הנביא הושע קחו עמכם דברים ושובו אל השם יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו, וידוע שרב העברות באים מתוך הפרנסה, מה נאמר ומה נדבר ומה שוה התפילה והצדקה מאחר שהמשא ומתן הוא ברמאות ותחילת דינו של אדם הוא על משא ומתן באמונה ועל זה התחילה הפרשה במילת "וילך" לומר שאין שלטון ביום המות וקל וחומר ממשה רבנו כמו שכתוב "ויאמר אליהם משה בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאצ ולבא..." וכי מה רבנו עליו השלום לא היה יכול לצאת ולבא והלא הכתוב אומר לא כהתה עינו ולא נס לחה ולא תשש כוחו? אלא מרמז לישראל שכשהיגיע זמנו של אדם להפטר מן העולם לא ממתינים לו ואין שלטון ביום המוות, לכן ימהר האדם לחזור בתשובה, ולפעמים היצר הרע מפתה את האדם שהוא רשע גדול ומלא עוונות וסוגר לו כל הדלתות עד שחס ושלום מתיאש האדם אומר כאשר אבדתי וזה אסור גדול כי אין יאוש לישראל חס ושלום ואף שחטא ישראל הוא ואם במקרה חטא וחזר וחטא לא יתיאש מרחמי שמים.

וזה שאנו אומרים בסליחות "אבינו מלכנו חטאנו לפניך רחם עלינו כי שמך נקרא עלינו וגופנו רצוץ ושבור מפני שאנחנו ישראל כי מדוע כולם שונאים אותנו והורגים בנו, מפני ששמך נקרא עלינו ופעם אנחנו אומרים עשה למען אברהם יצחק ויעקוב וכן מזכירים את כל הצדיקים ופעם אנחנו אומרים עשה למען תינוקות של בית רבן שלט חטאו ופעם אנו אומרים עשה למען יתומים ואלמנות וכיוצא, לכן אין יאוש לישראל. אבל כל זה בחייו של האדם על עצמו והקדוש ברוך הוא שומע ומרחם ומוחל, ואפילו שבתוך הלב, האדם חוזר בו מבלי להוציא דברים מפיו.

כתוב בספר "שמנה לחמו" וקראת אתכם הרעה באחרית הימים, זאת אומרת שאם ראית כי מתרבות הצרות ובאות זה אחר זה, תבא גם הטובה אחרי זה כי החליף השם צרות במקום מיתה כדי שנזה לישועות השם ועל ידי התשובה והאמונה קודם ראש השנה ויום הכיפורים נזכה לגאולה שלמה במהרה בימנו אמן.

הדלקת נרות שבת:

תל- אביב - 18:00

ירושלים- 17:45

חיפה- 17:51

שבת שלום ומבורכת