לפני זמן מה נשאל הומלס אלמוני החיי ברחובות לונדון מדוע הוא לא לוקח כסף מהמדינה. הריי הוא חיי במדינה סוציאלית, שיכולה לדאוג לו ולשקם אותו אם ירצה, אז למה הוא בוחר לחיות ברחוב?ההומלס ענה: אתם כולכם חיים בתוך קופסא, אתם ישנים, קמים, אוכלים ונוהגים בתוך הקופסאות האלו. אבל אני, אני חיי ברווח שבין הקופסאות. בשנת 1962 כתבה מאלבינה ריינולד, מייסדת מוסיקת הפולק בלוז הנשי בארה"ב, את הלהיט הידוע ביותר שלה "little boxes". לא מכירים? נסו להקשיב לשיר פתיחה של הסדרה הגאונית "weeds". בכל מקרה, השיר היפיפה הזה אומנם נכתב בשנות השישים, שנים הידועות בהרבה סקס פתוח, סמים קשים, טבע ועירום. אך עדיין, יחד עם כל הסמים וההזיות, גם אז כמו היום כולנו חיים בקופסאות.הבית שלנו הוא קופסא, המכונית שלנו זו קופסא, חשבון הבנק שלנו הוא קופסא, והמסגרת שבתוך החשבון בנק שלנו – היא קופסא בתוך קופסא. מעגל החברים הוא קופסא, העבודה היא קופסא, המשפחה היא קופסא. אבל הקופסא בהא הידיעה, הקופסא של 2008 היא לא אחרת מאשר ה"אח הגדול". האנשים באח הגדול כנראה השתוקקו לשינוי, אז הם פשוט החליפו לעצמם את הקופסא, ורצו (באופן מוזר לטעמי) שכולנו נצפה במעבר (אז כן, אני רואה ערוץ 20 לעיתים – מודה).את שנת תשס"ח החליטו אנשי פנאי פלוס (אלוהי הקופסא של שנות האלפיים) לסכם עם התחת של עופר שכטר. חס וחלילה אין לי דבר נגד הגמד הבלונדיני והמוכשר הזה אבל למה? למה לעזאזל אני צרכה להיות חשופה למראות כאלה? ואם כבר הכנסתם אותו לקופסת השער שלכם והפשטתם אותו כביום היוולדו למה להחריב ולעשות לו פוטושופ רצחני? תנו לפחות לראות גבר אמיתי עם פצע אחד או שניים, עם שערה לא במקום ולא בובה מלוטשת להחריד. בבקשה.אז לפתיחת תשס"ט, אני מאחלת לכולנו שהשנה ננסה ונציץ מעט מבעד לקופסא, נבדוק את גבולותיה ואת מה שהיא מסתירה מאחוריה, נבין שאם החיים הם באמת קופסא אז לפחות שמה שיש לנו בתוכה יהיה אמיתי ולא מלוטש. ולבסוף, אני מאחלת לכולנו שלא נרצה להחליף את הקופסא שלנו באף קופסא אחרת. שנה טובה. |