כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    ניסים לפעמים קורים, צריך רק לעזור להם....

    17 תגובות   יום שישי , 3/10/08, 11:27


    ניסים לפעמים קורים, צריך רק לעזור להם....

    מזה כמה חודשים שמתי לב תוך כדי הטיול עם זואי-לולי, כי בחנות ירקות קטנה בקרבת מקום, "התבייתה" כלבה עזובה, קטנה, עדינה, שחרחורת, עלובת מראה וחששנית.  

    נזכרתי שבעצם ראיתי אותה כבר פעם או פעמיים מסתובבת אבודה באזור, או שוכבת ביאוש וחדלון בחצר קופת חולים, חוששת מכל עלה נידף.

    בכל פעם שהייתי מתקרבת לחנות עם זואי-לולי, היא פרצה במנוסת חייה. רציתי לתת אוכל ושתיה, והחתולים שלא פוחדים ממני או מכלביי אכלו הכל בזמן קצר הרבה לפני שחזרה לאחר לכתי משם.  

    שמתי לב שבעל החנות ופועלו דואגים לה מדי פעם לשתיה, אוכל, והם סיפרו לי שאנשים טובים לפעמים שמים לה שאריות.

    התחלתי כיון שכך, בכל פעם שאני עוברת, לתרום את חלקי ולשים להם תוך שאני מעירה תשומת לבם אוכל יבש ומעדנים לכלבה. התעניינתי, שאלתי לשלומם ולשלומה, אם היא אוכלת מה שאני מביאה וכד'.

    כשניסיתי אני לתת לה היא לא אכלה, אך כשהפועל נתן לה את אותו דבר מה שאני נתתי היא טרפה זאת, ונהגה ללכת אחריו ולקבלו מאד בשמחה, שיערתי שהתקשרה אליו, ושהוא מתייחס אליה טוב, אחרת לא הייתה שמחה לקראתו, ושמחתי שכך הוא.

    בשבתות כשהחנות סגורה הייתי הולכת במיוחד לשים לה מזון ושתיה, אבל לא עזר כלום, היא היתה רואה אותי, נעלמת, והחתולים שוב חיסלו הכל לפני שחזרה.

    אף אחד לא ידע מאיפה היא באה, מי בעליה, באם נזרקה או ברחה, אך היה ברור מעל לכל ספק שהיא כלבת בית, כי היתה עדינה מאד, ובוגרת.הקיץ הסתיים והחורף קרב, וחששתי לה, כי החנות הזו ללא מסתור, אין אפשרות לשים שם משהו להקל עליה במזג אויר קשה.לצלצל לעירייה או לאחת האגודות העמוסות עד אימה היססתי.

    איזה סיכוי שם יש לה עם הנתונים שלה כשהיא כל עדינה עם עוד 10 כלבים בכלוב?   

    ומצד שני החורף אינו מחכה לה וקרב מהר.

    יומיים לפני ראש השנה עברתי בחנות כהרגלי, שאלתי לשלומם ולשלום הכלבה שלא ראיתי באותו זמן (הייתי בטוחה שפרצה במנוסה לכבודי), והם בחיוך סיפרו שנמצא  לה בית:  אנשים טובים שגרים בקיבוץ או מושב בדרום.

    קשה לתאר כמה שמחתי, ומיד עלתה בי המחשבה ש: יאאללה, אי אפשר לדעת בחיים, לפעמים קורים ניסים. גם במקרים כאילו חסרי תקווה כדאי לא לבחור במוצא הקל (לצלצל לעיריה...) אלא לנסות לתרום כל אחד במשהו, לעזור ולו בדבר מה קטן, בבירורים, בתשומת לב בנתינת מזון ושתיה.  

    כל אחד לעשות קצת, בקטנה, כמה שאפשר, כי אי אפשר לעולם לדעת מה יקרה ושבאמת אין סיכוי, לא אני ולא אתה יכולים להחליט דבר כזה,  כי לפעמים, כשכמה גורמים ואנשים עושים, קורים ניסים.

    אם כל  אחד ממי שעשו לא היה עושה כלום והיה אומר לעצמו בשביל מה ? הרי הסיכויים כל כך קלושים שמישהו יאמץ אותה, הכי טוב לצלצל מהר לעירייה....לך תדע, איפה היא היתה היום....(אולי למעלה בשמיים....).

    ככה, כל אחד מה כבר עשה? לא משהו הרי: תשומת לב כאן, קצת אוכל שם – אבל כל דבר קטן עזר לכלבה האומללה הקטנה להחזיק מעמד.

    בעלי החנות ידיהם חוזקו ע"י שכנים ואנשים שגם שמו אוכל כך שהם הרגישו הערכה (אחרת אם היו תלונות ובעיות הם היו זורקים אותה הרי...), ולבסוף קרה הנס – נקרו למקום אנשים טובים ונתנו לה בית חם.

    אינני מכירה אותם, אני מקווה שכפי שנאמר לי ע"י בעלי החנות הם אכן אנשים טובים, ושיהיה לכלבה הקטנה הבוגרת העדינה הזו קצת מזל וטוב בחיים, היא סבלה מספיק וראו עליה.

     ניסים לפעמים קורים, צריך רק  לעזור להם..........

    חתימה טובה לכולם,

    גם לך כלבה קטנה עזובית,

    אני זוכרת את מבטך,

    מקווה שמצאת בית חם ואנשים טובים לאהוב לשנה החדשה.

    בהצלחה חמודה. 

     

    Bonbonyetta

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/12/08 17:58:


      באיחור של חודשיים אמנם,

      אבל שמחתי מאוד לקרוא את הסיפור

      לפעמים הדברים הקטנים לידנו באים להראות אותנו מעשים פשוטים ששכחנו

      ההמצאות שלהם מחזירה לנו את היכולת לעשות ניסים קטנים

      והיא הייתה שם הכלבונת, להזכיר, להעיר, להרגיש

      *

        10/10/08 23:18:


      כמה איפתיות בכתיבתך , כמה נוגע...

      והכי חשוב שהכלבה מצאה בית...

      ושגלעד שליט ישוב לבית

      בתפילת לו יהי אברך

        9/10/08 22:01:


      הכלבה ברת מזל ללא ספק.

      כמו שגם אין ספק שאת ואנשים נוספים עזרתם לנס הזה לקרות.

      לפעמים אפילו נדמה לי שהחיות שכל הזמן נראות לעין, כמו הכלבה הזאת שחיה בחנות, מוצאות בית מהר יותר מאלה הכמצאים בצער בעלי חיים. פשוט כי יותר אנשים רואים אותן.

      כיף לקרוא סיפורים של הפי-אנד.

        7/10/08 11:37:

      תודה על הספור הנפלא... מחמם את הלב ואופטימי. שמחה בשביל הכלבה הקטנה שמצאה בית חם.

      אמן שלכל ברואי האדמה יהיה מזל כזה. גמר חתימה טובה! חיוך

        6/10/08 20:43:

      היי,

      הניסים סובבים אותנו כל הזמן,

      אנו פשוט מתעלמים מהם במכוון !.

      נס שנולדנו..

      נס שקמנו בבוקר..

      נס שפגשנו אדם טוב ...

      נס...

      נס..

      אפילו דוד בן גוריון אמר: " כל מי שאינו מאמין בניסים אינו מציאותי"

      חתימה טובה

       

        5/10/08 23:41:




      הכל בסדר , כתבתי, אני בהחלט מבינה.

      חוץ מזה יש ניסים שלא באים בקלות, ויש שצריכים לעבוד ממש קשה כדי להביאם.

      כל מה שנשאר זה לקוות, להתפלל, ולעבוד קשה יותר כדי לשכנע גם את הניסים הללו להגיע.

       

      לילה טוב

        5/10/08 20:43:

      צטט: bonbonyetta 2008-10-05 19:51:58

      את חושבת שאני כואבת פחות את הכאב הזה? שאני לא מודעת לפעילות למענו ? כלומר, הרי שמתי ככה את התמונה שלי כתמונה שלו, יותר מזה אפשר לומר? כל אחד אומר מה שבלבו בדרך שונה הרי.

      אני רואה בהערה שלך באיזה מקום חוסר רגישות לאחר, ואולי תסכול שמופנה למקום הלא נכון, אבל יודעת שלא התכוונת. לפעמים מכאב, מתסכול רואים רק את הדרך שלך לראות דברים או להתמודד אתם.

      בכל זאת, למרות זאת, יש גם משהו במה שאמרת, זה אכן צועק לעיניים, זו חצי הכוס הריקה.

      היא שם. אבל מה ?! יש אחד שצועק לו לעיניים חצי הכוס הריקה, ויש אחד שצועק לו לעיניים חצי הכוס המלאה....

        

       

       

       

      בונבון היקרה,

      קראתי את תגובתך, ופשוט יצא לי כזה "אופס".

      ממש לא התכוונתי לבקר אותך, ממש לא. להיפך. אני מבינה למה זה נראה כביקורת, אך לחלוטין זו לא היתה הכוונה.

      אני לא מתחסדת, ולא אוהבת התחסדויות.

      פשוט רציתי לשתף אותך בזווית של הדברים שקפצו לי לעין.

      אני חושבת שהפוסט שלך מקסים, (ואולי הייתי צריכה להגיד קודם),

      ואני בעצמי, מה אני? אני רק בנאדם. סובל את הסבל הקטן שלו. שמח את השמחה הקטנה שלו.

      התגובה שלי היתה הזמנה שלך להסתכל רגע.

      ואולי לא הייתי צריכה, כי אם שמת תמונה של גלעד, את בוודאי חושבת על גלעד יומיום.

      ההערה שלי נאמרה בתום לב.

      ולגבי השאלה בסוף- זו היתה התעניינות, לדעת אם יודעת, ואם לא- הייתי שמחה לספר לך.

       

      אני מתנצלת.

      באמת שהייתי צריכה להיות יותר ברורה.

      אני חושבת שניסים קטנים קורים כל יום, וצריך להמשיך להסתכל עליהם.

      פשוט אני מקווה שמשפחתו של גלעד לא מצפה לנס, אלא למעשה אמיתי.

      וכן, גם לשים תמונה שלו כתמונת פרופיל- זה מעשה.

      כי הנה- גרמת לי לחשוב עליו שוב.

      וכנראה שלעוד כמה אנשים.

       

      סליחה בונבון.

      אני יודעת שוונותיך טובות ואמיתיות.

      אני מקווה שאת מבינה שדברי לחלוטין לא הובנו.

       

      בבוש.

        5/10/08 19:51:

      תודה להערותיכם ולהארותיכם חברים, ותגובה לבבושקין

      בבושקין

      יקרה, קרעת לי הלב (עוד קצת) עם התגובה שלך.

      את חושבת שאני כואבת פחות את הכאב הזה? שאני לא מודעת לפעילות למענו ? כלומר, הרי שמתי ככה את התמונה שלי כתמונה שלו, יותר מזה אפשר לומר? כל אחד אומר מה שבלבו בדרך שונה הרי.

      אני רואה בהערה שלך באיזה מקום חוסר רגישות לאחר, ואולי תסכול שמופנה למקום הלא נכון, אבל יודעת שלא התכוונת. לפעמים מכאב, מתסכול רואים רק את הדרך שלך לראות דברים או להתמודד אתם.

      בכל זאת, למרות זאת, יש גם משהו במה שאמרת, זה אכן צועק לעיניים, זו חצי הכוס הריקה.

      היא שם. אבל מה ?! יש אחד שצועק לו לעיניים חצי הכוס הריקה, ויש אחד שצועק לו לעיניים חצי הכוס המלאה....

      מה הברירה בבושקין ?

      להתעלם מהניסים הקטנים שכן קורים ולהשאר אומללים ממורמרים על הנס: שאני, את, כולנו כה מיחלים אליו שלא קורה?

      להתרכז אך ורק בפצע הפתוח הזה שמדמם כבר כל כך הרבה שנים, ולא לראות דבר מלבדו? 

      אני לא מדברת רק על גלעד שליט אלא גם על רון ארד, ועוד, זה אותו פצע, והוא לא נרפא.

      אני לא שוכחת לשניה גם אם לא נותנת לזה ביטוי חיצוני, הרגישות רבה בנושא, הרבה מעבר למה שאת חושבת ושאפשר לחשוב.

      וכן, אני יודעת על ההתארגנות למענו, וגם אני כמוך ככולם מתוסכלת מהנעשה (או הלא נעשה) בתחום, עושה מה שיכולה, מייחלת, ממתינה, לנס הגדול הזה. גם אני.

       

      MyHotComments.com

        5/10/08 18:49:


      ניסים אכן קורים,

      אנשים טובים כמוך גורמים להם לקרות...

      נשיקה

        5/10/08 09:55:


      ראיתי את הכותרת של הפוסט שלך,

      בשילוב תמונתו של גלעד שליט וזה צעק לי-

      ניסים לפעמים קורים?

      מאוד מקווה שגלעד ומשפחתו לא מחכים לניסים,

      ושהממשלה עושה מעשה אמיתי.

       

      בברכת שנה טובה,

      ובתפילה שגלעד ישוב הביתה במהרה.

       

      (האם שמעת על ההתארגנות בכיכר רבין למען שובו של גלעד?)

        5/10/08 09:06:

      לפעמים התכוונות במחשבה עוזרת לדברים לקרות
        5/10/08 07:39:

      איזה כיף לשמוע סיפור כזה לשם שינוי!

      כל הכבוד!!!

        4/10/08 23:22:
      סוף טוב ,הכל טוב...מחמם את הלב לשמוע משהוא משמח.
        4/10/08 22:44:

      תמיד מחדש מרגש אותי סיפור שכזה, תודה ששתפת.צוחק
        4/10/08 22:13:

      סיפור מקסים
        4/10/08 20:56:

      תודה על סיפור כל כך נפלא!

      מקווה שאכן הכלבה מצאה בעלים טובים.

      ולך כוכב על כך שליבך תמיד קשוב למצוקה, 

       

       

       

        4/10/08 20:43:

       ניסים לפעמים קורים, צריך רק  לעזור להם..........

       

      סיפור נפלא לתחילת השבוע

      אכן כלבה עם מזל......

       

      גמר חתימה טובה לך

      וכוכב ענק על הדאגה לחיות

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין