קריאייטיב בלוג גדעון עמיחי
אם אתה לא יכול לחזות את העתיד,
עדיף שתהיה גמיש.
פוסטים פופולאריים
-
הסיפור שמעולם לא סופר
8/6/07 | 3761 צפיות
-
לגעת ברוח עם יואב גינאי
30/6/07 | 4292 צפיות
-
השנייה של סיינפלד וגייטס
12/9/08 | 1357 צפיות
-
טיפ קריאטיבי # 15
7/2/09 | 1458 צפיות
-
טיפ קריאטיבי #9
30/12/08 | 1138 צפיות
-
היה לנו מורה ומתווה דרך משכמו ומעלה: אליעזר בן יהודה.
7/5/08 | 3193 צפיות
פוסטים אחרונים
- הרצפה רעדה 25/4/11
- אמא 19/4/11
- מינימליזם 9/4/11
- האצילות מחייבת 6/3/11
- תערוכת החוצות הגדולה בישראל 19/2/11
- The key is innovation 11/2/11
שחור לבן
הרבה לפני שהבנתי שאני אוהב שחור לבן. אפשר אפילו להגיד שחונכתי שחור לבן.
"רוצה חצילים!" "לא רוצה" "אין לא רוצה!"
ובצהריים היה חצילים. ברור. יום שחור. כן אני יודע שכל הבנות שאוהבות חצילים קופצות עכשיו ואומרות בלב "אין לו טעם, מה הוא מבין" ואולי אני לא מבין (ברור שלא) אבל זה היה נורא. מהרגע שזה בושל או נשרף (אוי הריח הנורא הזה) על הגז ועד הרגע שהפעלתי את כל מעוזי העקשנות הקיימים לילד. "סירנות" בהחלט נחשב. אבל לא עזר. יום לבן לאימהות, יום שחור לי.
בלימודים הייתי תמיד שחור לבן. או שאהבתי או ששנאתי. לא היה אמצע. מתמטיקה, פיסיקה וכימיה וכל מה שקשור לנושאים האלו אהבתי... מגמה ריאלית, אתם יודעים. אני זוכר שכולנו לא סבלנו שעורי ספרות. ואז היה לקרוא את "אבא גוריו". ניסיתי. באמת שניסיתי. היה נורא. בסוף נתתי לאימא שלי לקרוא והיא סיפרה לי את הסיפור. הגיע המבחן. רוב הכיתה לא כתבו כלום כי אף אחד לא קרא. (זה היה מן קטע דבילי כזה של כולנו). בקיצור אף אחד לא כתב כלום, ואני השתמשתי ביכולת הכתיבה שכבר אז החלה לפרוח בשחור לבן, וכתבתי שני עמודים שלמים. ואז צופיה כץ, המורה לספרות החזירה את המבחנים. כולם קיבלו "0" (לא בשחור לבן) ואני הייתי בטוח שמצבי יהיה טוב בהרבה כי הרי כתבתי שני עמודים שלמים. מה רבתה הפתעתי (וגם החיוך (-: של צופיה כץ גדל קצת) כאשר גם אני קיבלתי "0". שהיה דווקא מאוד שחור לבן. הסיבה, יש שם בסיפור מישהו אחד עם שני שמות, וממה שכתבתי היה ברור שאין לי מושג... יום לבן למורות לספרות, יום שחור לי.
אחר כך התחלתי לצייר קריקטורות. שנים ארוכות של שחור לבן. ריבוע לבן מחכה לרעיון בשחור לבן.
עברתי לגור בירושלים. לימודים בבצלאל. ברור שהכל שחור לבן. או שאתה אוהב את ירושלים או שאתה אוהב את השלט המיתולוגי תל אביב ... 60 ק"מ.
בכלל בצלאל היה שחור לבן. הלילות השחורים היו כל הזמן לבנים.
הצילום שלי שאני הכי אוהב, נמצא כאן בפרופיל שלי. שחור לבן. אלא מה. מה שמזכיר לי שכשהייתי ילד שנאתי להצטלם. לא יודע למה ואיך אבל אין לי כמעט תמונות עד גיל הנעורים בכלל. פשוט סרבתי בתוקף להיצטלם. הייתי מתחבא או בורח או... לך תדע מי זוכר. והנה השבוע ניתקלתי בצילום היחיד שיש לי מהגילאים האלו, באמת היחיד.
איך לא, שחור לבן.
|
תגובות אחרונות
-
יערהשרון0
בתגובה על עיצוב
-
ענבל ר נקש
בתגובה על אמא
-
מלאכי עליון
בתגובה על
-
MatanKnobler
בתגובה על 100 דרכים איך להיות יותר קריאטיבי בשנה החדשה
-
ענבל ר נקש
בתגובה על הרצפה רעדה
-
גדעון עמיחי
בתגובה על האצילות מחייבת
תגובות (66)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אז ככה,
אני גם חובבת צבעוניות,
ואני גם חושבת שאין שחור לבן, כי כל דבר כמעט הוא מורכב ואם מסתכלים כמו שצריך מגלים את כל הצבעים שבפנים...
אבל
השחור לבן הזה שלך
כבש אותי.
מה אני אגיד - עליך הוא באמת נראה יפה... (-:
שירלי
המחמאה מוגזמת לגמרי אבל אל תפסיקיכבר טוב
השפיות חזרה למחוזותינובשחור ולבן ישנה נימה של תמימות, של צבעוניות שהלכה ונעלמה לה.
הי, בואי כל יום (-: נשיקות
דרך בין עירונית, כחולתשמע זה לא פרקטי, לך תמצא מישהו שעדיין מפתח תמונות בשחור לבן
הנרי פורד היה גאה בך.
.
מה נסגר איתכם אנשים?
חציל זה זוועה! בכל צורה.
לא ברור איך לירק עם הצבע היפה בעולם יש את הטעם הנורא ביותר.
חצילים דוקא אוהבת...תנסה פעם עם טחינה כשהחציל חם חם ומהביל...
אבא גוריו?...מממ דוקא הייתי במגמה ספרותית...
ושחור לבן? אנשים של שחור לבן הם תמיד הרבה יותר קריאטיביים מהאחרים, מדלגים הרחק מעל הבינוניות...
כתבת ככ יפה...
את השלט של "ת"א 60 ק"מ" היית צריך לצבוע בירוק.....בעצם אולי אם נוסעים בכביש 6, אז בכחול.
עד שיש רעיון טוב את מתחרטת* לאחוות שונאי החציל, אולי נפתח מועדון. נוכל להיפגש בבניין גבוה, לזרוק על העוברים ושבים חצילים במיונז ולצלם את זה בשחור לבן. טוב, אולי לא.
שחור לבן זה הצבע החדש
חצי עולם ועוד אני
או אוהרוס על חצילים שכמוך
התמונות של פעם... אין כמו פעםאחלה תמונות יש לך. ממליץ!
אהבתי את התגובה
מכור לך
מתעבת חצילים. סופסוף יש עם מי לדבר
אני שמרתי על הילדות? הילדות שמרה עלי!5. תודה
אין על הסיניםלא רוצה
לא להיט ולא נעליים
ניסיתי, לא יצא משהו
לא מעניין
תודה
צ'אבי
מי אמר שיש לי טעם?
פעם (???)מצאת!
לגבי החצילים... לא עבר ואפילו לא בכיוון
אוי, מקסים.
ככה זה, הצלחת לצייר הרבה צבעים, בשחור ולבן.
או שחור לבן, או כלום
אין דבר כזה שחור לבן, כמו שבאומנות אין דבר כזה "אין דבר כזה".
שחור לבן יש רק בצלליות, העומק והעושר (כמו גם האושר,) בא מאין סוף של גווני אפור.
וגידעון, כילד אני גם שנאתי חצילים, היום אני הרוס עליהם.
אהבת כמעט כל מה שאתה כותב שאתה לא אוהב.
ובכל זאת משו "משותף" ...
גם לי כמעט אין תמונות מאז. ורק אמא שלי יכולה להצחיק כשהיא מספרת למה?
מאז שיש סורק המעט שיש יצאו מהכספת שלה.
אהבת כמעט כל מה שאתה כותב שאתה לא אוהב.
ובכל זאת משו "משותף" ...
גם לי כמעט אין תמונות מאז. ורק אמא שלי יכולה להצחיק כשהיא מספרת למה?
אהבתי מאוד את הפוסט שלך :)
אני אשת חצילים לאו דווקא צרובי אש אבל גם,אשת שחור לבן (לפעמים קצת יותר מידיי ולא רק בבגדים) אבל מצלמת הרבה צבעים .. (אתה מוזמן להציץ)
שחור ולבן
the story of my life
אהבתי את הפוסט
אופס,יש בעיה כאן
התמונה בלתי נראית
בכל מקרה הכנסתי את סמל היין-יאנג
שחור על גבי לבן על גבי שחור
מכורה לך
ט
אלו תגובות שלך לתגובות שלי:
1:(ובאותה ההזדמנות, החיים זה לא סקיצה, זה הביצוע)
2:ללא ספק
ואני שואלת את עצמי...
אתה מגיב כמעט תמיד בשחור.
בהחלט, אדם של "שחור לבן".אתה אמרת..
איכשהו, כשאתה עונה לי,
אני מצליחה להפוך אותך לצבעוני.
(אני מנסה להבין אם העובדה שאני מוציאה אותך משלוותך המונוטונית,
זה טוב או רע
)
טוב, זה ברור.
הצבעוניות שלי לא משאירה אף אדם שפוי בשטח .
כל מי שבסביבתי הופך מיד ל"חסר שפיות זמנית",
גם אם זה רק לשבריר שניה.
חצילים.
נקודה כואבת בחיי.
אני מתעבת חצילים.
כן, כן.
מתעבת.
בשום מרקם, בשום צורה, בשום גודל, בשום קונסטלציה.
לא על האש, לא ביוגורט, לא בטעם כבד, לא בטחינה,
לא בתנור, וגם לא בסביח של עובד.
גם לא כשהם בשחור לבן.
פשוט לא.
ואת זה כותב מי שבכרטיס שלו כתוב:
"אם אינך יכול לחזות את העתיד, עדיף שתהיה גמיש"????
כנראה שמבלי להרגיש, עברת לראות גם המון צבעים שבפנים, באמצע, ובצדדים,
נהיית רב גוני,
ורק שמרת על הצהרת ילדות שכבר לא עובדת לך- או שחור או לבן,
מזמינה אותך לראות את הכתום והסגול וכל השאר,
וכשתראה שאתה רואה אותם, תבין שנולדו בחירות חדשות בפנים
תלוי את מי את שואלת. אני ירוק מדי בתור מפלצת מכדי לענות לך על זה תשובה אמיתית
ירוק הוא "שרקי" למהדרין
האם אתה מפלצת חביבה ?
זה טבעי אצלי בפנים מותק. ירוק זה מאיר פנים, מה את לא יודעת?!
יו, מרוב חומר, השתנה לך צבע העור ?
1. ... הממממ... הייתי רוצה, ברשותך, כן, אפילו שזה מצ'וקמק מדי מצידי לדבר ככי ככה על עצמי, לקושש ממך בהזדמנות חגיגית זו שאתה מסרב להזדמנות להתחרע בלק אור וואיט על חצילים צלויים יאמי-יאמי על האש, כן, נו, בטח כבר הבנת את זה, הממממ.. ה ה איפה-ה זה... (ואנשימים עם דימיון מפותח כבר עכשיו יכולים לראות אותי איך אני מלקק ת'שפתיים שלי בתאווה רבה-רבה-רבה!)...
2. אם אתה (או אמא'שך) לא כועס עלי כמובן שאני לא רואה לא שחור ולא לבן אלא רק חצילים טעימים מול העיניים ...
3. גם החיים שלי הם שחור ולבן. רק שתדע, כן. ואני אגיד לך עם משהו, עם יד על הלב: זה פשוט נורא! נו-רא!
4. תמחק את שלוש. בכל זאת, היי, אני גם קצת ירוק...
()".'."()
( (^) )
(ö) (ö)
גדעון, זה ממש פוסט צבעוני!!
ובכלל, גם הרפואה הסינית לא בעד חצילים
הם רואים בהם ירק רעיל
למה?
ככה
(לא זוכרת)
נ.ב.
תודה שאתה מתגעגע לריח החצילים....
שחור לבן זה יופי.
עכשיו נסה אפור:-)
אתה מתוק בתמונה כל כך...:) הכי יפות בעולם, תמונותשהם בשחור לבן....בלי קשר שלרוביוצאים בהם יותר יפיםלי זה תמיד נותן מעין תחושה כייפית לדמיין את הצבעים בתמונה... התחום שלמדתי הוא ללא ספק הומאני
אך דווקא שם, ולאחר מחשבה מעמיקה
הגעתי למסקנה שהכול בחיים הוא שחור-לבן, ואם אתה חושב שיש תחום אפור, שהוא צודק או לא צודק,סימן שאתה לא מספיק חכם להכריע
או שאינך יודע להפריד את האלמנטים השונים
ולהחליט שאלמנט זה אינו נכון, והאלמנט השני נכון במאה אחוזים...
בקשר לחצילים? חצילים בטחינה? להיט!!!!חצילים- מעוררי אלרגיה ידועים, הגוף יודע מה לא טוב לא.
צילום- גן לונדון ? הטיילת ליד קפה פילץ ?
שחור לבן- את זה אני הכי אוהבת
גלול למטה- ותסמיק
http://cafe.themarker.com/view.php?t=11498&p=0
בלימודי הרישום שלי הייתי בונה צורה על ידי אור וצל (גם כן שיטה...)
והיה לי מאד קשה המעבר מרישום לציור - לשלב צבע.
שזה קצת כמו להתקע ב"שלב הפיצה בלי תוספות"
בתרגולים רבים צלחתי את הקושי והיום אני מציירת בצבע
אבל בחיים לא תתפוס אותי מתקרבת לחציל.
או לקישוא (שניהם מזכירים נזלת במרקם)
אגב, ניסית לעשות קריקטורה מהתמונה הזו שלך ?
מעניין אם אתה מלבין פני אדם ברבים ועושה לו יום שחור....
איזה לחיים!.
זאת התקופה שבה הילדים נהיים צ'אביים כמו ג'חנון! לאכול אותם!!!
פוסט נפלא ותמונה מקסימה!
אין לך טעם זה ברור!!!
חצילים זה מעדן.
תמונה מאוד מאוד חמודה
בא לי לשים גם תמונה שלי שאני פיצי.
וכוכב- כי שאתה לא אוהב חציל, האחרים בשולחן אוכלים יותר.
לגבי חצילים , אין ילד שאוהב חצילים. אין.
ככל שמתתבגרים זה עובר, מתיעוב לסלידה, לניסיון במטוגן
מוסקה ...ובסוף יוצא לך בלי שאתה שם לב : אני אוהב חצילים "
לגבי השחור לבן , יש אחד בקפה (תן לי 10 דקות ואני מוצאת אותו )
שכתב על בליינד דייט עם אחת מהקפה שמצטלמת רק שחור לבן
והיא כל כך אכזבה אותו כי היא באה עם צבעים והרבה יותר ברורה ....
(אותה לא מצאתי, אולי תעזור לי ונביא פה ביחד אייטם אאוטינג לפנים)