0

הרמזור כמפגע אקולוגי

0 תגובות   יום שבת, 4/10/08, 03:40

מאת : איל כהן


הרמזור הוא אחד המפגעים האקולוגיים הקשים של זמננו, עליו אנו משלמים מחיר כבד, בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לווא!

 

האירוניה היא שבמקום שיהיה מוקע ומקועקע, הוא זוכה ליחס של קדושה.

 

אם משפט זה גורם לך להשתומם או להתקומם, נסה להבין אותו יותר לעומק.

 

בכל עיר גדולה ישנם עשרות ואולי מאות רמזורים המנהלים את התנועה.

 

איפה פה הבעיה???

 

אנו מחונכים בקשיחות לציית לרמזור ונענשים קשות על אי-ציות.

ישנן שעות עומס שבהן תפקודו של רמזור חיוני, אבל במהלך מרבית שעות היממה, הרמזור גורם לעמידת רכבים שלא לצורך, שבה נגרמים  צריכת דלק מיותרת, שריפת חמצן יקר, זיהום אוויר ובזבוז זמן,

 

במידה והיה מדובר על מספר קטן של מכוניות, ייתכן שהדבר חסר משמעות, אבל בעיר ממוצעת שבה נעות עשרות אלפי מכוניות במשך כל שעות היממה, אפשר להעריך את  המשתנים ולהבין שהבזבוז הזה עולה לנו במחיר של נזק סביבתי מחריד, הפוגע קשות באיכות החיים ואף בעתיד של כולנו. ואם כבר חיינו אינם מספיק חשובים כדי לחולל שינוי, נסה לחשוב על העולם שבו יצטרכו ילדייך לחיות בעוד מספר שנים, עם העלייה המתמדת ברמת הזיהום.

 

כאשר מדובר בשריפת דלק שאיננה מחוייבת המציאות, אין מדובר רק בהיבט של ההוצאה הכספית שלנו ההולכת וגדלה ככל שהוא מידלדל. הגורם העיקרי בו ראוי להתחשב הוא הסביבה הנפגעת. ככל שהמשאב מתכלה, גדל והולך הזיהום והנזק סביבתי הכרוך בחיפושו ובהפקתו, ולכן יש להשתמש בו ברגישות ובחכמה.

 

אנו נאלצים על ידי החוק לעצור לפני רמזור אדום - גם כאשר הכבישים פנויים.

 

לאחר שעמדנו דקה או שתיים, שרפנו דלק ושחררנו גזים רעילים לאוויר העולם מבלי שיהיה בכך צורך, כשהגיע האור הירוק, מתחילים בנסיעה.

 

האצה ממצב של עצירה למצב של נסיעה במהירות שיוט דורשת שריפת כמות גדולה של דלק. אם ניקח בחשבון שמדובר במאות אלפי - או אף מיליוני מכוניות, נבין שכמות הדלק הנשרפת מבלי שהדבר באמת הכרחי היא אדירה.

 

בנוסף לבזבוז הדלק כל זמן שמנוע הרכב פועל, על מנת לקיים את הבעירה הפנימית הוא יונק כמות גדולה של חמצן מן האוויר.
מתוך התחשבות באקולוגיה, הנובעת מהרצון לחיות שאמור להיות משותף לכל היצורים החיים, חשוב שנבין את החשיבות שבלקצר ככל שניתן את משך הזמן שהמנוע פועל בעמידה מיותרת ברמזורים, במהלכה מתחוללים תהליכים של שריפת חמצן, שריפת דלק ופליטת זיהום אוויר מיותרים לגמרי.

 

בשעות שבהן אין עומס, כמו למשל החל מהשעה חצות הלילה או לאחר מכן - היה חכם להפעיל רמזור באור צהוב מהבהב, על מנת לאותת לנהגים להאט ולוודא שהצומת פנוי לפני כניסה ולהמשיך בנסיעה.

 

במקרה של צמתים מסוכנים, אפשר גם להחמיר עם אדום מהבהב, שיאותת לנהגים לעצור לפני הכניסה לצומת ולחצות במידה והיא פנויה, מבלי שיהיה צורך להמתין לשווא להתחלפות האור...

שימוש חכם ברמזור היה עשוי לחסוך מאיכות הסביבה ההולכת ונפגעת במהירות עצומה, עשרות אלפי שעות עבודה מיותרים ממילא של מנועי מכוניות, מה שעשוי להיות בעל משמעות עצומה לטובת איכות החיים של כולנו.


היחס המקובל ברמזורים מהווה גם גורם לא מבוטל בבלאי של הרכב, של המנוע, של המצמד (קלא'ץ) של המעצורים (ברקס), של תיבת ההילוכים (גיר) ועוד.


בשנת 2001 שלחתי למנהל מפעל גדול בארץ, מכתב עם הצעה לתכנון וייצור צומת חכם, שבו לכל רמזור מוצמדת מצלמת וידאו עם חיישן אינפרא אדום שתצלם את התנועה המתקרבת. המצלמות תשלחנה נתונים לגבי מצב הצומת למעבד - ובאמצעות אינטליגנציה מלאכותית ברמה שקיימת בכל משחק מחשב בינוני, המחשב יארגן אותה בזמן אמיתי, ביעילות ובנוחות - ויעלה את רמת היעילות של הרמזור לאין שיעור.
חשוב איך זה היה נראה אילו הייתה מתקרב לרמזור בצומת ריקה, והרמזור היה נשאר ירוק עבורך...

 

לצערי, הצעתי לתכנון וייצור רמזור חכם נדחתה. כנראה שמקבלי ההחלטות לא מצאו בנושא מספיק חשיבות, אך אני מאמין שבמצב שבו נתונה הסביבה, אם האדם חפץ חיים, אחד הצעדים הדחופים ביותר למניעת הידרדרות הוא להחליף כל מערכת רמזורים קיימת ברמזור מסוג זה.

 

 

הרמזור כגורם לתאונות דרכים :

 

ההיבט הבא אמנם אינו אקולוגי, אך אך גם הוא בעל משמעות שראויה להתייחסות.

 

מקובל להתייחס אל הרמזור כאמצעי המיועד למניעת תאונות דרכים, אלא שבפועל, תרומתו של הרמזור גדולה יותר ביצירת תאונות מאשר במניעתן.

לראיה, חלק גדול מתאונות הדרכים בעיר קורה דווקא בצמתים מרומזרים.

 

וההסבר לכך הוא פשוט.
נהג המתקרב לרמזור ירוק, על פי רוב מאיץ את מהירות הנסיעה על מנת להספיק לעבור את הרמזור. זאת התנהגות טבעית במצבי סטרס, שבו אדרנלין גורם לנהגים "לגנוב" את הרמזור על מנת להימנע מעיכוב, כך שנהגים חוצים את הצומת באור צהוב או בתחילת האדום. במקרה שכזה, אם בא רכב במהירות גבוהה בכביש המצטלב, התאונה היא בלתי נמנעת.

ככל שלוח הזמנים שלנו "צפוף" וצפיפות הרמזורים גדולה, הזמן שנאלצים נהגים לעמוד מול רמזור אדום, במקרים רבים בשעות שבהם הכבישים ריקים לחלוטין, גורם לעליית מפלס הלחץ, וקיים ניסיון טבעי לפצות על הזמן שאובד בעמידה ברמזורים באמצעות נסיעה מהירה יותר לאחר מכן.

 

כך, הפעלת רמזורים לאורך כל היממה כאשר בחלק גדול משעות היממה הם מיותרים, מעלה את הסבירות לנהיגה בחוסר זהירות  - ולעליה במספר תאונות הדרכים.

 

סליחה, איפה פה המהפיכה הטכנולוגית?

 

הרמזור הוא המכונה היחידה בעולם שלא השתנתה בחמישים השנים האחרונות - ואם השתנתה, השינוי הוא לרעה.

אם להשוות את הרמזור למחשב, זה כאילו היינו משתמשים עדיין במחשב משנות החמישים והשישים עם מעבד 286 ובמקרה הטוב, עם מערכת הפעלה DOS.

 

אי-שם בשנות השבעים העליזות, עוד היה בחלק מהרמזורים פטנט חביב שנקרא "הגל הירוק".

היה זה לוח אלקטרוני, שלפי עומס התנועה הורה לנהגים באיזו מהירות לנסוע, על מנת להגיע לרמזור הבא באור ירוק.
משום מה, זה נעלם מהעולם כאילו שאין בו יותר שום צורך. מה שהולך ומתרבה הם אמצעי האכיפה...

 

הרמזור הוא מכונה יבשה לחלוטין, נטולת אינטליגנציה. אורגן אורות פרימיטיבי שמנהל את התנועה.

 

ככזה, הרמזור מסמל בעיניי את האטימות של התרבות הנוכחית - ממש כמו החוק היבש, הנאכף תוך רמיסת גורמים החיוניים לאיכות החיים של האדם - ואף להמשך קיומו.

אילו התרבות שלנו הייתה נאורה כפי שהיא מתיימרת להיות ולא אטומה כפי שהיא במציאות, היינו רואים רמזור  המתאים את עצמו לתנועת המכוניות ולא להיפך.

המכונה צריכה לפעול לפי צרכי האדם - ולא האדם לפי צרכי המכונה.

 

כל עוד אין רמזורים חכמים, להערכתי המשטר צריך לאפשר אי-ציות לרמזור, כל זמן שהדבר לא היווה סכנה ונעשה בזהירות ראויה.

 

את כל הדברים האלו אני כותב לא מתוך זלזול בחוק, אלא מתוך חרדה לעתיד וגישה שהסביבה היא הערך העליון ויש להתייחס אליה בקדושה. באמצעות שינוי גישה ושינוי התייחסות החוק, ניתן גם לשפר את יכולת התנועה של נהגים וגם להפחית עומס מיותר מהסביבה.

 

במצב החירום בו אנו נמצאים היום, כולי תקווה שנפנה לדרך המציבה את הסביבה בחשיבות עליונה, מבלי להתעלל בבני האדם עם קנסות והיטלים, אלא בדרכים ידותיות בעלות ערך רב לאיכות החיים של כולנו.

דרג את התוכן: