| אירוח בחגים - לכל רווח יש מחיר ולכל מחיר יש רווח השקפת העולם שמכוונת אותי ולאורה אני משתדלת לנהוג ביומיום היא: לחיות את היום הכי טוב שאפשר. מאחר ו - 90 אחוז ממה שקורה הוא באחריותנו ובעיקר בשליטתנו, אני משתדלת מאוד לתכנן את היום שלי שיהיה הכי טוב שרק יכול, ויותר טוב מאתמול. כל יום שעובר נשאר בגדר העבר והמחר הוא רק העתיד, החזון , החלום, האושר, הצמיחה והכיף שבעשייה.כשחיים את "היום" בצורה טובה הוא הופך כל אתמול לחלום ולשמחה וכל מחר לחזון של תקווה. ראשית השנה מהווה הזדמנות מצוינת עבורי לתכנן את השנה כך שתהיה טובה יותר מקודמתה. אני כותבת תוכנית שנתית מה אני רוצה להשיג ולאלו תוצאות אני רוצה להגיע. בהזדמנות זו אני בודקת את התוכנית מלפני שנה, מה כן השגתי ובעיקר מה לא ולמה? חלק מהתוכנית השנתית שלי כוללת אירוח בחגים או בשבתות ובעיקר את מי ארצה לראות אצלי השנה. בשנים האחרונות אני מקפידה להזמין אנשים חדשים שלא היו אצלי קודם, בשילוב עם המשפחה. התברכתי במשפחה גדולה ( 10 אחים ואחיות) הקשר בינינו מדהים ויש המון אהבה. הוריי ז"ל נפטרו לפני כ – 20 שנה , איני יודעת איך זה קרה אך הבית שלי מהווה תחליף לבית הוריי. מרגישה מחויבת לגיבוש ושמירה על איחוד המשפחה, וכל המידע על אחים, אחיינים, נכדים ונינים נמצא אצלי כי אני בכל מקום וזמן שם איתם ועבורם. חוץ מהם יש לי את משפחתי – בעלי ומשפחתו, 3 ילדיי ובני – בנות זוגם. לעיתים אני מרגישה שהתפקיד שלקחתי על עצמי גדול עלי. בעיקר בתקופת החגים. את מי להזמין? מי ילך למי? מתי? כמה? ובחג ראש השנה האחרון מצאתי את עצמי מהרהרת ושואלת את עצמי למה ? בראש השנה ביליתי שעות במטבח והכנתי מטעמים ומאפים כיד המלך. נהניתי מאוד מחברתם של אורחיי ומשפחתי.כשהכל הסתיים ואני מגיעה בלילה למיטה אני מוצאת את עצמי מהרהרת בכמה כיף היה וכמה כואב גופי?ואז אני מבינה שלכל רווח יש מחיר וההיפך. איך הייתי מרגישה אם לא הייתי מארחת? מה היו המחשבות אז?חשבתי לעצמי שהרווח שאני משיגה הוא בגיבוש המשפחה, היכולת שלי לגרום לאורחים שלי אושר ולהרגיש טוב אצלנו, היכולת שלי לספק מקום גדול ולרכז כמות גדולה של אנשים, גם אותי מזמינים להתארח, ואולי ישנן עוד סיבות ופרשנויות המסבירות כיצד זה משרת אותי ואת המקום שבחרתי לשים את עצמי במשפחה. והמחיר שאני משלמת על הרווח הזה הוא: להיות בקשר רציף עם כולם, להתעדכן כל הזמן במה קורה ולהיות מעורבת וכמובן לסייע ולהגיש עזרה לכל מי שזקוק. באירוח זה מתחיל משלב התכנון, דרך מסע הקניות שלא נגמר, בישול ואירוח, שבסופו הגוף זועק " די כואב לי אני רוצה לנוח". ואז אני מבינה שאני יכולה לפעול קצת אחרת, לשתף יותר את הסביבה במטלות, לבקש עזרה מהאורחים למרות שהם לבושים לבן עם לק ופאן. אבל איך שאני מסתכלת על זה יש דברים שרק בעלת הבית המארחת יודעת, רוצה וצריכה לעשות. בחג זה הבנתי יותר מתמיד שיש מחיר ואני צריכה לשלם אותו, אבל גם הבנתי שאני יכולה לשלם מחיר פחות יקר. לחלוק את האירוח בין האורחים שכל אחד יקבל תפקיד ומשימה על מנת שאוכל להרגיש שהמחיר ששילמתי על הרווח לא היה יקר מידי. שנעשה שתהיה לנו שנה יותר טובה מקודמתה |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#