RONISAGIV
בתגובה על ברית מילה - טוב או רע? למה שמירת מצוות + יהדות זה רע וכפירה באלוהים האמיתי?
אחד שיודע77
בתגובה על שירי אהבה, שירים יפים חדשים לשמיעה באנגלית - תהנו ותשתפו
אחד שיודע77
בתגובה על אהבה, שירי אהבה בעברית, שירי אהבה באנגלית, שירי אהבה ישנים, שירי אהבה יפים, שירי אהבה בלועזית
ליעד קופלמאמנת אישית0
בתגובה על NLP - איך לשתול מסרים סמויים? איך לשתול מחשבות? איך להעביר מסרים תת הכרתיים? איך לשתול מסרים בתת מודע?
יש לך בעיה כלשהי ? מי אמר לך שיש לך בעיה ? מהיום אין לך יותר בעיות ! בעיות. במאמר הזה נדבר על בעיות. מה הן בעצם בעיות ? מה יוצר בעיות ? מי יוצר את הבעיות ? האם באמת קיימות בעיות ? כיצד מעלימים את כל הבעיות במכה אחת ? ומהו הפתרון האמיתי לכל הבעיות ? מי שיתבונן סביבו יראה כי רוב ככל בני האדם מתעסקים רוב ככל הזמן בבעיות. או בלפתור בעיות קיימות, או בליצור בעיות חדשות. גם כאשר האדם שמח כאשר הוא פותר בעיה כלשהי עדיין השמחה שלו נובעת מבעיה שנפתרה. ז"א האדם אינו שמח מבפנים משורש השמחה, אלא שמח בגלל אירוע ספציפי שבו הוא הצליח לפתור בעיה כלשהי בצורה זמנית. ולמה רק זמנית ? כי הרי אף אחד לא באמת פותר את כל הבעיות. גם כאשר אדם פותר את *כל* הבעיות, עדיין הוא פותר רק את כל הבעיות שיש לו *כרגע*. אבל בעיות היו בעבר וימשיכו להיות גם בעתיד. כך שבכל מקרה כולם מתעסקים כל הזמן בבעיות. נתבונן מעט בעניין וננסה להבין מהו המכנה המשותף שיוצר את ההגדרה של הבעיות ? ניקח לדוגמא כדור טניס חדש מהאריזה. האם הוא כדור טניס טוב / חדש / מושלם ? תשובה: כן. עכשיו ניקח את כדור הטניס ונזרוק אותו לתוך בוץ. או לחלופין ניקח סכין ונחתוך את כדור הטניס החדש לחתיכות. חבל להרוס את הכדור החדש, נכון ? אבל למי זה חבל, לכדור עצמו או לנו ? האם לכדור הטניס יש בעיה ? תשובה: לא. לכדור הטניס אין בעיה. תעשה לו מה שאתה רוצה, אין לו בעיה. נניח לדוגמא שבן אדם לוקח פטיש כדי להכניס מסמר לתוך הקיר ותוך כדי שהוא מכה בפטיש הוא בטעות נותן לעצמו מכה באצבע עם הפטיש ואז גם הפטיש וגם המסמר נופלים מהיד שלו. האם למסמר או לפטיש יש בעיה ? האם לקיר עצמו שנשבר יש בעיה ? תשובה: לא. האם לאדם עצמו שקיבל את המכה ביד יש בעיה ? תשובה: כן. דוגמא נוספת. הר געש מתפרץ והלבה הרותחת מכסה עיר שלמה ואת כל מה שהיה בדרך. האם להר הגעש יש בעיה ? האם לעצים שנשרפו יש בעיה ? האם לכלי הרכב שכוסו בלבה יש בעיה ? תשובה: לא. למי כן יש בעיה ? תשובה: לאדם עצמו. ונחדד יותר. כאשר האדם מקבל מכה בפטיש על האצבע. האם לאצבע עצמה יש בעיה ? תשובה: לא. למי בעצם יש בעיה ? תשובה: לתודעה של האדם. נניח אפילו שאדם איבד איבר מגופו במלחמה. האם ליד עצמה של האדם שאיננה, האם יש לה בעיה כלשהי על כך שהיא התנתקה מהגוף של האדם ? תשובה: לא. נניח שלוקחים בן אדם וזורקים אותו לאש. האם לגוף עצמו של האדם יש בעיה כלשהי עם זה שהוא נשרף ? תשובה: לא. הבעיה היחידה שקיימת היא לתודעה של האדם בלבד. מהו בכלל פירוש המילה בעיה ? השורש של המילה בעיה נובע מהמילה הארמית "בעיא", שפירוש רצון / משאלה / בקשה. ומשום כך באמת לאף אחד אין שום בעיה בעולם חוץ מאשר לנפש של האדם ששם כמובן קיים הרצון שלו. הבעיה קיימת אך ורק אצל הרצון של האדם שרוצה משהו שאינו קיים כרגע. מבחינת הגוף עצמו לא קרה שום דבר מכך שהוא חטף מכה. כל מה שיש סביב האדם, בתים, מכוניות, אנשים וגם הגוף של האדם עצמו, מבחינת מדעית כל הדברים האלו הם גלים של אנרגיה בלבד שהתודעה של האדם תופסת אותם כמציאות הממשית שהאדם רואה סביבו. מבחינת המציאות האמיתית זה בכלל לא משנה אם כדור הטניס שלם או חתוך, אלו בסך הכל מצבים שונים של אנרגיה. רכיבי האטום השונים של כדור הטניס בהתחלה היו במצב אחד ואח"כ במצב אחר. אנרגיה אחת הופכת לאנרגיה אחרת. הדבר היחיד שהשתנה הוא אך ורק הצורה שבה האנרגיה הזאת באה לידי ביטוי (ראה כאן בהרחבה). הבעיות והסבל והצרות וכל הרע שבעולם, קיימים אך ורק בתודעה של האדם בלבד. לנפש האדם יש רצונות, רצונות שמשתנים כל הזמן. וכאשר הרצון של האדם אינו מותאם למציאות שקורת סביבו, הרי שיש לו בעיה. ואם יש לו הרבה בעיות, או שהבעיה שלו מאוד גדולה, דהיינו שמידת חוסר ההתאמה שבין המציאות שסביבו לבין הרצון שלו גדולים מאוד, אז הוא מתחיל לסבול. הסבל עצמו קיים אך ורק בתוך הנפש של האדם. מבחינת המציאות האמיתית אין שום רע בעולם כלל, אין שום סבל בעולם כלל, אין שום צרות, אין שום בעיות. כל מה שקורה בעולם החל מלידתו של תינוק ועד מותו של אדם במלחמה, אלו בסך הכל מצבים שונים של אנרגיה שמשתנה ומחליפה צורות כל הזמן. מבחינת כל המציאות כולה אין בכלל שום בעיה בכלל. כאשר אתה יושב על כיסא, כאשר אתה עומד וכאשר אתה הולך, כאשר אתה נולד וגם כאשר אתה מת, אלו בסך הכל מצבים שונים שבהם באה לידי ביטוי (כלפי התודעה שלך) האנרגיה שעומדת בבסיס החומר שממנו כל העולם כולו עשוי. אז מה בעצם הבנו ? הבנו בעצם שכל הסבל / צרות / בעיות וכולי, אלו בסך הכל מצבים שהאדם תופס / חווה / מפרש בצורה של בעיה. ז"א מבחינת המציאות עצמה אין שום בעיה, כי זה הרי לא באמת משנה באיזו צורה נמצאים האטומים וכולי, אבל רק בגלל שהרצון של האדם אינו מותאם למציאות הזאת ממילא יש לו בעיה. כי באמת במציאות האמיתית, אין שום בעיות. במציאות האמיתית יש רק מצבים שונים. הבעיה קיימת רק בראש של הבן אדם בלבד. וכאשר האדם מתבונן בנושא הזה ומבין שבעצם בעולם האמיתי אין שום בעיות, ושכל הבעיות נמצאות אך ורק בתוך הראש שלו בלבד, ממילא מכאן הדרך לפתרון כל הבעיות שבעולם היא ממש קצרה. כי ממילא ניתן להבין שהבעיה האמיתית היחידה שאותה צריך לפתור היא הבעיה הנפשית, דהיינו הצורה שבה האדם תופס ומתייחס למציאות. הבעיות לא מתרחשות סביבך, הבעיות מתרחשות בתוכך. כל הבעיות כולל כל הבעיות שבעולם, אלו דברים שמתרחשים בתוך הנפש שלך. מבחינת המציאות שסביבך הכל בסדר. אל תשלה את עצמך שאתה פותר את בעיות העולם שמחוצה לך, אתה פותר אך ורק את בעיות העולם שבתוכך (כי באמת כל העולם כולו נמצא בתוכך. ראה כאן). הדבר היחיד שיוצר את כל הבעיות הוא הרצונות שלך שנאבקים במציאות במקום לזרום איתה בהרמוניה. הדבר הראשון שעליך לעשות כדי לצאת מכל הבעיות שלך באשר הן, הוא להבין שמעכשיו אין יותר בעיות, יש אך ורק מצבים שונים שאיתם אתה מתמודד בלבד. שים לב אין בעיות יש מצבים שונים שאיתם התודעה שלך מתמודדת. במציאות האמיתית אין בעיות, יש רק מצבים שונים. מבחינת המציאות אם הכדור חתוך או שלם אלו רק מצבים שאיתם התודעה והרצונות שלך מתמודדים. אז שלב ראשון מהיום במקום לומר יש בעיה, אמור: יש מצב / סיטואציה שאיתו אני מתמודד. זכור, אין בעיות, יש רק מצבים שאיתם אתה מתמודד. עכשיו אחרי שהבנת בשכל שלך (גם אם הרגש עדיין לא מקשיב לשכל) שבאמת אין שום בעיה בכלל, נכון שכבר אתה מרגיש תחושת של הקלה ? כל הבעיות שנדמה לך שקורות, הן בכלל לא בעיות, הן בסך הכל מצבים שאיתם הנפש שלך מתמודדת. חשוב בהגיון, בהינתן מצב נתון, האם זה הגיוני לכעוס עליו ? האם זה הגיוני לסבול בגלל כל מיני בעיות דמיוניות ? כאשר אתה נתקל בבעיה או כאשר היא נתקלת בך, שלב ראשון תבין שזו אינה בעיה אלא רק מצב נתון. עכשיו עליך לנתח לרגע אחד את המצב כפי שהוא באמת. אתה כאדם חווה מציאות כלשהי, המציאות מזמנת לך מצב כלשהו שבו הרצון שלך והמציאות אינם מתאימים. המטרה שלך היא להגיע למצב שבו הרצון שלך והמציאות יתאימו. ויש לכך שתי אפשרויות. אפשרות אחת להתאים את המציאות לרצון שלך, אפשרות שניה להתאים את הרצון שלך למציאות. לך יש אלטרנטיבות נתונות, שהן נובעות מהאמצעים החיצוניים שלרשותך + הכוחות הנפשיים (רצונות / מצב רוח) שבך וכולי. מצבך הנתון כרגע כולל גם את הכוחות הנפשיים שלך / הידע שלך / הסבלנות שלך וכולי. עכשיו יש שתי אפשרויות בלבד, יש אפשרות אחת שבה אתה בעצם מסוגל לשפר את המציאות שתתאים לרצון שלך. אפשרות שניה היא שאין לך כרגע במסגרת האפשרויות והאלטרנטיבות שלך כרגע (ברגע הזה ממש) את האפשרות לשפר את המציאות כדי שתתאים לרצון שלך. כאשר לדוגמא הגוף שלך מרגיש רעב, המציאות מספקת לך את האלטרנטיבה לאכול משהו ולא להיות רעב, דהיינו המציאות עצמה מאפשרת לך להתאים את המציאות שלך לרצון שלך. יחד עם זאת יכול להיות מצב שכרגע אתה לא יכול לאכול מסיבה כלשהי, ואז בעצם האפשרות של להתאים את המציאות שלך לרצון שלך יורדת. אז מה נשאר לנו בעצם ? נשארה לנו האפשרות להתאים את הרצון שלך למציאות. האם קיימת אפשרות נוספת ? תשובה: לא. אם תתאמץ האם תמצא אפשרות נוספת ? תשובה: לא. תמיד יש רק שתי אפשרויות בלבד (ביחס לרגע הזה בלבד), או שיש לך *כרגע* את היכולת להתאים את המציאות לרצון שלך כרגע, דהיינו לעשות כרגע פעולה שתתאים את המציאות לרצון שלך כרגע ברגע הזה או שלא. ולכן, אם המציאות מספקת לך כרגע את האפשרות להתאים את המציאות שלך לרצון שלך, הרי ש*באפשרותך* לעשות זאת. אך אם *אין* לך את האפשרות ברגע הזה ממש להתאים את המציאות שלך לרצון שלך, הרי שעליך לבטל את רצונך ולהתאים אותו למציאות. ולמה ? כדי שלא תסבול. אם אתה רוצה לסבול זה בסדר גמור, אבל אתה לא חייב, בדיוק כמו שאתה לא חייב להכניס את היד לאש, כך אתה לא חייב לרצות משהו שאין באפשרותך להשיג אותו כרגע. נקודה נוספת: עליך לזכור שהמטרה היחידה תמיד, היא להתאים את הרצון שלך למציאות. השורש של כל הרצונות של כל בני האדם בעולם בכל זמן ובכל מקום, הוא אך ורק להתאים את הרצון ואת המציאות שלהם (=אושר). וממילא זה אומר, שגם אם יש לך אפשרות לשנות משהו במציאות שלך כדי שהיא תתאים לרצון שלך, עדיין עליך לזכור כי זו *אינה* התכלית. התכלית היא להתאים את הרצון ואת המציאות, וממילא אם יש לך את האפשרות להתאים את רצונך למציאות, הרי שזאת אפשרות לא פחות טובה מאשר להתאים את המציאות לרצונך. ולמה ? כי התכלית היא להתאים את הרצון ואת המציאות. ולכן אתה לא חייב להתאמץ כדי לשנות את המציאות, באפשרותך פשוט להתאים את עצמך למציאות עצמה, כי זו הרי התכלית. נקודה נוספת: שים לב שגם כאשר אתה מבצע פעולות כדי להתאים את המציאות לרצון שלך, שים לב שעד הרגע שבו המציאות והרצון שלך מותאמים, שים לב שעד אותו הרגע אתה צריך להתאים את הרצון שלך למציאות. לדוגמא: נניח שאתה רעב ואתה ניגש לאכול. ברגע שהתחלת לאכול הרעב הלך. אבל עד הרגע שבו התחלת לאכול, עד אותו הרגע, אתה בעצם במציאות שבה אתה צריך להתאים את הרצון שלך למציאות, דהיינו לדוגמא לא להיות עצבני בגלל שאתה רעב. ז"א, גם כאשר אתה עושה פעולה כדי לשפר את המציאות שלך ולהתאים אותה לרצון שלך, גם אז עליך לזכור, כי כל זמן שעדיין המציאות והרצון שלך אינם מתאימים, הרי שעד אז עליך להיות מרוצה מהמציאות כפי שהיא. כי באותם הרגעים שבהם אתה תוך כדי התאמה של המציאות לרצון שלך, הרי שבאותם הרגעים אתה בעצם נמצא במצב שבו אתה לא יכול לשנות את המציאות שלך ביחס לאותם הרגעים. גם כאשר אתה "כן" יכול להתאים את המציאות לרצון שלך, עד הרגע שבו המציאות והרצון שלך מתאימים, הרי שאתה במצב שבו הדבר היחיד שאתה יכול וממילא צריך לעשות הוא להתאים את הרצון שלך למציאות עצמה. כי עד שהמציאות תותאם לרצונך, תתאים את עצמך למציאות. שאלה: אם אני בעצם אתאים את הרצון של למציאות, אז למה בעצם שאני אמשיך לנסות להתאים את המציאות לרצון שלי ? התשובה על כך היא כי אכן האדם צריך להתאים את המציאות לרצון שלו בשני דברים בלבד. 1 – בשינוי הרצונות הפנימיים (=עבודה פנימית נפשית, שבה *אין לאדם להסתפק* במה שיש לו). 2 – ביצירת המציאות החיצונית שתאפשר לו לבצע את השינוי הפנימי (=אכילה וכיו"ב, כדי שיתאפשר לך להתקיים ולבצע שינוי פנימי כאן בעולם הזה). (ראה עוד במאמר אם אני אקבל את עצמי למה בעצם שאני אשתפר ? וגם כאן). לסיכום: במציאות האמיתית הכל טוב ואין שום רע בכלל. וכמו שאמר רבי נחמן "אֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד", דהיינו שמבחינת המציאות האמיתית הכל טוב והכל אחד. במציאות האמיתית אין בעיות, יש רק מצבים שונים שבהם המציאות קיימת. הבעיות קיימות רק בתוך הראש של האדם בלבד, וממילא הפתרון טמון אך ורק בשינוי הצורה שבה האדם תופס את המציאות. כאשר אתה נתקל בדבר שנראה לך בטעות כבעיה, עליך לזכור כי זו אינה בעיה זהו רק מצב. הבעיה נמצאת בתוכך לא מחוצה לך. צורת ההסתכלות שלך היא הבעיה, המציאות מבחינתה היא מושלמת. ולכן עליך לזכור תמיד את התכלית, דהיינו להתאים את הרצון שלך למציאות ועליך לפעול בהגיון וביחס לאלטרנטיבות שיש לך כרגע. ובכל מקרה להיות אך ורק שמח בכל מצב, כי זאת האלטרנטיבה הטובה והחכמה ביותר. בהצלחה. הסבר נוסף: לגבי עניין כאבים פיזיים שיש לאדם בגוף. *אין* כוונת המאמר לומר שאם תהיה שמח הכאב הפיזי יעבור. כוונת המאמר היא לעשות הפרדה ברורה בין הכאב הפיזי לבין הסבל הנפשי שנוצר ממנו (ע"ע סאדו מאזו). הכאב הפיזי / המחלה הפיזית הוא מצב נתון (שגם הוא מתרחש כמובן *רק* במערכת העצבים שבמוח) שבו כל אדם מטפל בדרכו שלו. המאמר מתייחס לרגשות שיש לאדם ביחס למציאות תוך כדי שכואב לו פיזית. הרעיון הוא, שגם כאשר כואב לך פיזית ממשית, זה עדיין לא אומר שאתה צריך בגלל זה להיות עצבני, כועס וכולי. גם כאשר כואב לך פיזית, עליך להבין שזהו מצב נתון כרגע. ושהנפש שלך מסוגלת להתגבר מבפנים על התחושה הפנימית. שוב פעם, לא על החיצוני, אלא על הפנימי. כי גם כאשר אתה סובל פיזית, אתה לא חייב לסבול נפשית. נקודה נוספת: אין מטרת המאמר לגרום לאדם להיות "מושלם" בבת אחת. מטרת המאמר היא להסביר לאדם כי אכן קיימת מציאות כזו שבה הכל טוב, מציאות שמתרחשת כאשר השכל גובר על הרגש. מטרת המאמר היא לגרום לאדם להבין שיש אלטרנטיבה אחרת, ששווה להתעמק בה, לחפש אותה, לרצות אותה ולבסוף להשיג אותה. ואחרי שמבינים את דעת השכל בעניין כלשהו, לאחר מכן צריך פעם נוספת לשאול את השכל, כיצד לגרום גם לרגש להתיישר לפיו. בהצלחה. ציטוטים: רבי נחמן מברסלב
במציאות האמיתית, אין שום רע רק הכל טוב "לֶעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדַּעַת, יֵדְעוּ שֶׁאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד" "וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם, רַק כֻּלּוֹ טוֹב. אַךְ עִקַּר הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵהַיִּסּוּרִין שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁלּוֹקְחִין מֵהָאָדָם הַדַּעַת [השכל], עַד שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, וְאָז מַרְגִּישׁ צַעַר וּכְאֵב הַיִּסּוּרִין כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת, וּמִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְּלָל הַצַּעַר שֶׁל הַיִּסּוּרִין" כל הייסורים שיש לאדם אינם אלא מחמת חסרון הדעת ! "דַּע שֶׁכָּל מִינֵי צַעַר וְכָל הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת... אֵין לוֹ שׁוּם יִסּוּרִין, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר... וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ יִסּוּרִין שֶׁבְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישִׁים אוֹתָם, כְּגוֹן הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת הַהַרְכָּבָה [ייסורים פיזיים בגוף], כְּמוֹ יִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ מִיצִיאַת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף, וְהֵם יִסּוּרֵי הַחוֹלֶה שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת שֶׁמַּתְחֶלֶת הַנְּשָׁמָה לְהִתְפַּשֵּׁט מִן הַגּוּף, וּמֵחֲמַת שֶׁנִּקְשְׁרָה הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִים בְּעֵת הַפֵּרוּד, אַף עַל פִּי כֵן הַיִּסּוּרִים קַלִּים מְאד וְנוֹחִים לְהִתְקַבֵּל... וּמִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין שֶׁאֵין מַרְגִּישִׁין כְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת כַּנַּ"ל, וְעִקַּר הַצַּעַר מֵהַיִּסּוּרִין, הוּא מֵחֲמַת שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִין" תגובת רבי נחמן על כך שנשרף לו הבית (ראה כאן) "כְּשֶׁיָּצָא מִבְּרֶסְלַב עָנָה וְאָמַר: גַּם מֵחֲמַת זֶה נָכוֹן מְאד מַה שֶּׁנָּסַעְתִּי מֵהֶם [היינו מה שהחלטתי לעבור עיר]. כִּי אֵינוֹ נָכוֹן שֶׁהֵם יִהְיוּ בְּצַעַר וַאֲנִי בְּשִׂמְחָה. כִּי בִּשְׁלָמָא [מילא] אִם לא הָיִיתִי נִשְׂרַף [אם לא היה הבית שלי נשרף], רַק הֵם בְּעַצְמָן [אלא רק הבתים של שאר אנשי העיר], הָיִיתִי מֻכְרָח לְהִצְטַעֵר עִמָּהֶם... אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁגַּם בֵּיתִי נִשְׂרַף, וּבְוַדַּאי אֲנִי צָרִיךְ לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה וּצְרִיכִים דַּיְקָא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאד, הַיְנוּ לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאד, וְעַל כֵּן אֵין נָכוֹן שֶׁאֶהְיֶה עִמָּהֶם כִּי הֵם שְׁרוּיִים בְּצַעַר וַאֲנִי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה. [ז"א בגלל שהבית שלי נשרף, לכן אני מוכרח להיות שמח בשמחה גדולה ולכן אני לא רוצה ששאר האנשים יצטערו מכך שאני לא מצטער איתם]. רבי נחמן נפטר ממחלת השחפת שסבל ממנה 3 שנים רצופות. עד כדי כך שבמשך כמה שנים הוא היה יורק דם וכולי. "[פעם אחת אחרי] שֶׁהָיָה [רבי נחמן] שׁוֹכֵב וְגוֹנֵחַ גְּנִיחוֹת הַרְבֵּה מְאד [מחמת הכאבים הפיזיים שהיו לגוף שלו]. אַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר: אֵין זֶה שַׁיָּךְ לִי כְּלָל [כל הכאבים הפיזיים שאתם רואים שאני סובל, הם לא קשורים אלי בכלל, אלא] רַק אֶחָד עוֹמֵד וּמַכֶּה וְהוּא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא [דהיינו גם כאשר הגוף סובל וגם כאשר הגוף שלו נאנח פיזית, עדיין הנפש שלו והמחשבות שלו נמצאות במקום אחר ולא סובלות בכלל]" הגוף כואב, אך הנפש חזקה "סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ [של רבי נחמן] בְּעֵת הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹלַאַת [המחלה הסופנית שאותה הוא שרד 3 שנים] שֶׁהָיָה לוֹ וְהָיָה חָלוּשׁ מְאד, וְכִמְעַט שֶׁנִּגְוַע [שמת] בְּכָל עֵת, וְהָיִינוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו, וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא חָלוּשׁ מְאד וְהָיָה מְיֻסָּר בְּיִסּוּרִים גְּדוֹלִים מְאד... מי שנפשו מושלמת, אין אצלו חילוק בין חיים למיתה "הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן חַיִּים וּמִיתָה, עָנָה וְאָמַר: בֵּין חַיִּים לְמִיתָה אֵין חִלּוּק, כִּי אִם בְּמִדַּת אַמָּה אַחַת, שֶׁעַכְשָׁו הָאָדָם שׁוֹכֵן בְּכָאן, וְאַחַר כָּךְ הוּא שׁוֹכֵן שָׁם [וְהִטָּה בְּיָדוֹ עַל הַבֵּית עָלְמִין]. וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לוֹמַר כָּל עִנְיָן זֶה: 'חַיִּים נִצְחִיִּים' וְכוּ' כְּדִלְקַמָּן, כְּלוֹמַר, שֶׁמִּי שֶׁזּוֹכֶה לְדַעַת אֲמִתִּי הַנַּ"ל לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ כְּלָל בֵּין חַיִּים לְמִיתָה, כִּי הוּא דָּבוּק וְנִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, רַק שֶׁעַכְשָׁו בְּחַיָּיו דִּירָתוֹ בְּכָאן, וְאַחַר כָּךְ דִּירָתוֹ שָׁם כַּנַּ"ל..." גם כל השמחות הם מחסרונות אך לא אמיתיים "אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ הָיוּ שְׂמֵחִים... שֶׁתִּחְיוּ חַיִּים טוֹבִים כָּמוֹנִי... וְאַתֶּם סוֹבְרִים שֶׁאֲנִי חֵרֵשׁ ? אֵין אֲנִי חֵרֵשׁ כְּלָל ! רַק שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלִי לִכְלוּם, שֶׁאֶשְׁמַע הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהֶם. כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת כֻּלָּם [כל הקולות שיש בעולם, ] הֵם [כולם נובעים] מִן חֶסְרוֹנוֹת, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד צוֹעֵק עַל חֶסְרוֹנוֹ [כולם כל הזמן מדברים על מה שאין להם, חסר להם, הם צריכים וכולי]. וַאֲפִלּוּ כָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם [אפילו אלו שמספרים על משהו טוב שקרה להם], כֻּלָּם הֵם רַק מֵחֲמַת הַחִסָּרוֹן, שֶׁשָּׂמֵחַ עַל הַחִסָּרוֹן שֶׁחָסֵר לוֹ וְנִתְמַלֵּא [ז"א השמחה שלהם היא תלויה במשהו ספציפי ולא מתוך הרמוניה עם המציאות]. קרא עוד על מוות , כעס , סבלנות , רצון , שלמות , תכלית מטרה , מכנה משותף , התאמצות , שכל ודעת , יכולת , אושר , גוף האדם , שינויים , התמודדות , שמחה , צרות , רגשות תחושות , יעוץ , אלטרנטיבות , הרמוניה , מצב רוח , אימון אישי קואצ'ינג , פתרון בעיות , רע , טוב , מציאות , מדע , קושי , קבלה עצמית ועוד ... מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il לחץ כאן >> |
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
המלאך הוא כינוי עממי לאדם מושלם = מלאך שלי / מתנהג כמו מלאך וכולי - את פרשיית המלאך סגרנו ?
האמירות הכוללניות כמובן ניתנות לביאור הסבר מורחב, והן נכונות (יותר מאשר) זה ש 1+ 1 = 2
הנושא הוא פשוט, באתר שלי יש המון מאמרים שמסבירים את הנקודות האלו בהרחבה.
זה פשוט לא אפשרי טכנית בתוך מאמר אחד להכניס את הכל ...
בהצלחה
בתור מי שמתיימר לעבוד לפי השכל וההגיון לא הבנתי איך המלאך הגיע לכאן.
מהו מלאך?
ושוב אחזור ואגיד, אמירות כוללניות כמו "האמת היא אחת" ו"כל הדברים ניתנים לפתרון באמצעות השכל" נשארות סתומות, פשטניות ולא ברורות.
בהצלחה גם לך.
היי
את חייה נכון - למרות שאפשר תמיד לחיות יותר נכון
כאן יש מאמרים על הדחקה
http://www.eip.co.il/?ftag=%D7%94%D7%93%D7%97%D7%A7%D7%94 - הדחקה
http://www.eip.co.il/?key=232 - הדחקה ! טוב או רע ? האם להדחיק או להעלים ?http://www.eip.co.il/?key=361 - איך להתעלם מהרע הדמיוני – ואם הוא יחזור / אולי הוא אמיתי ?
בהצלחה
נכון - זו עבודה רוחנית
המלאך הוא מי שעובד את העבודה הרוחנית שנראית לא פשוטה
דרך אגב, הספר השני של רבי נחמן מברסלב מתחיל במשפט שאומר
שהאדם נברא כדי שהוא יהיה יותר ממלאך ...
לגבי ההלם קרב, ולגבי ניצולי השואה וגם לגבי כל השאר
האמת היא אחת.
כל הדברים כולל כל הדברים ניתנים לפיתרון באמצעות שימוש בשכל
בהצלחה
נשמע שעברת תהליך חיובי ובריא, לך ולמשפחתך.
שימשיך להיות לך הרבה ג'ואי.
"להבין את ההגיון בחיות את הרגע " - להבין את ההגיון זה יופי. אבל זה לא עניין של הגיון. זה עניין של עבודה רוחנית לא פשוטה.
"אך הוא חי את הרגע ויודע שהעבר והעתיד הם תחושה בלבד ולא מציאות אמיתית" - אדם שחווה הלם קרב ועובר סיוטים כל לילה (וגם בימים) לא יכול להתייחס לעבר כתחושה בלבד. בשבילו זה ההווה.
"מטרת המאמר לרצות לגרום לאדם להיות מלאך" - איך הגיעו מלאכים הנה ? מה זה מלאך ?
היי
אכן החברה שלנו אינה חייה את הרגע, וגם אני לא מנסה לגרום לחברה שלנו לחיות את הרגע
אני כן מנסה לגרום למי שקורא ורוצה לחיות את הרגע, להבין את ההגיון בחיות את הרגע
אין אדם בעולם שאין לו עבר ועתיד
גם מי שחי את הרגע זוכר משהו וחושב משהו על העבר
אך הוא חי את הרגע ויודע שהעבר והעתיד הם תחושה בלבד ולא מציאות אמיתית
מטרת המאמר אינה להפוך את האדם למלאך במכה אחת
מטרת המאמר לרצות לגרום לאדם להיות מלאך
איך להיות מלאך זו כבר שאלה אחרת
אבל הצעד הראשון הוא להאמין שזה אפשרי ולרצות
וזו מטרת המאמר- לגרום לאדם להבין שיש אלטרנטיבה, כדי שהוא יחפש אותה
לגבי מאורעות קונקרטיים, אין טעם להתייחס כאן על גבי האתר לאירוע ספציפי
אם תרצה אוכל בע"פ להתייחס לכל אירוע באשר הוא
תודה
הי אבנר, מה שלומך:)
אני מתעקשת שלא הדחקתי את כאבי, כאבתי, זו עובדה.
שום דבר לא צף לו מהעבר ואני 14 שנה אחרי, עדיין צכואבת שחושבת שניזכרת, שוב הגענו למוח שלנו החושב.
בשינוי חשיבה, נתתי לעצמי את הזמן להתאבל, רק אחרי המחוייבות שלי, לא רק כלפי הילדים, כלפי כאמא, כאישה
שבחרה בחיים והבחירה הייתה לחיות אותם, נכון וטוב לשאוף לאושר נפשי, למצוא שלווה ושקט בתוך עצמי.
הדגשתי שהכאב תמיד היה שם, אז בכיתי בלילות:) לפעמים מותר היה גם לפני הילדים כי אמא עצובה על סבא וזה בסדר.
גם היום אני מרשה לעצמי לבכות, לכאוב, ולכן לא הייתה הכחשה, כי אם, אני זו שהחלטתי לשלוט במוח ולא לתת לו לשלוט בי.
תודה לך על ההקשבה.
שוב פעם לא התייחסת למאורעות קונקרטיים שהבאתי, אלא לתאוריה והכללות בלבד.
"במציאות האמיתית הדבר היחיד שקיים הוא הרגע הזה בלבד"
מסכים עם כל מילה. אולם אין לזה שום קשר לחשיבה והגיון.
מה לעשות, אנחנו בני אנוש ולרובנו יש זיכרון וגם עתיד. חלקנו חוו חוויות קשות בעבר, שמשפיעות על "הרגע הזה".
לא ניתן למחוק אותם כלכך בקלות.
מכיוון שיש לנו עתיד, רובנו חווים חרדות, חששות וטרדות.
כל זה טבעי.
רק אנשים ברמה רוחנית מאד גבוהה מצליחים להגיע למצב של "לחיות את הרגע", להשלים עם העבר ולא לפחד מעתיד.
לצערנו אנשים חוו חוויות קשות שמשפיעות על "הרגע הזה" , על יחסיהם עם אנשים, על התקווה שלהם ועל המתחולל בליבם\ראשם.
אנשים רבים חוששים מהעתיד ומנסים לשלוט בו. אולי זה נסיון חסר סיכוי (how fragile we are). אבל זה אכן עובד לעיתים קרובות ומאפשר דווקא אז לאנשים לחיות את הרגע.
יש מיעוט קטן של אנשים שאכן חי את הרגע.
לצערנו אנו לא חיים בחברה ש"חיה את הרגע".
אליעד,
ההגיון שלך הוא ללא רבב ואני מסכים עם כל מה שכתבת מבחינת ניתוח המצב וכמעט כל המסקנות.
ובכל זאת. יש עדיין בעייה אחת.
הסבר בקרוב.
קבל נקודה למחשבה
במציאות האמיתית הדבר היחיד שקיים הוא הרגע הזה בלבד
כל האירועים שארעו לך בעבר ולא משנה מה הם, כל האירועים האלו קיימים אך ורק בזכרון שלך.
אתה לא מתמודד מול מציאות מוחשית, אתה מתמודד רק מול מחשבה.
תהיה המחשבה מוחשית ככל שתהיה, היא רק מחשבה.
כאשר אתה חולם חלום ... גם אם הוא מוחשי ... הוא רק חלום ...
כל מה שקרה לך ולי ובכלל כל מה שקרה בעולם עד הרגע הזה, הכל קיים רק במחשבה ...
אתה לעולם לא מתמודד מול מציאות מוחשית, אלא רק מול מחשבה
ברגע שמבינים את זה החיים נהיים אחרים לגמרי
כל הבעיות / רגשות שלליים קיימים רק בדמיון
שימוש בשכל מוציא את האדם מהכל !
http://daat.eip.co.il/reality.asp - לראות את המציאות אחרת ! דף כניסה - מבוא הסבר כללי
כשאבא שלך נפטר, היית חייבת לשרוד. אמא ל 4 ילדים. חייבת לדאוג להם. להאכיל אותם.
לכן שמת את הרגשות בצד והחלטת ובחרת להתעלם מכאביך הקשה מנשוא ולהתרכז בדאגה לילדיך.
זה מה שנקרא הדחקה.
ובמקרה הזה, זו היתה ההחלטה הטובה ביותר.
אולם זה לא אומר שהרגשות הקשים נעלמו.
לרוב מה שקורה הוא ששנים לאחר המקרה, ולאחר שהצליחו לשרוד, הרגשות הלו צפים ועולים. הטראומה לא נעלמת, אלא משפיעה על עם האדם בצורה מג'ורית. כאלו שהמשיכו להדחיק סבלו בחייהם ובנפשם.
לראייה שורדי השואה, רובם לא התמודד עם העבר. המשיכו בחייהם. התמודדות עם ההדחקה היתה יכולה לגרום להם לקרוס. אבל חייהם לא היו כבעבר ואותה טראומה שעברו השפיעה על כל דקה ודקה מחייהם, על יחסיהם עם ילדיהם, צורת ראיית העולם שלהם והתנהגותם. וכך צמח הדור שני והשלישי לשואה. בלתי פתור וסבוך במאורעות העבר.
כנ"ל לגבי חיילים שחוו חוויות נוראיות במלחמות. בעת הקרב, המראות והרגשות שצפו הודחקו (על מנת שיוכלו לשרוד ולהציל את חייהם). רק שנים אחר כך ,האדם יכול היה להתמודד עם הרגשות הקשים אותם חווה במלחמה ולעבור תהליך של ריפוי.
2 נקודות
1 - אם אני אומר:
ש 1 + 1 = 2
ו 2 + 1 = 3
וא"כ 1+ 1+ 1 = 3
אז אף אחד לא יכול לומר שזה לא מקובל עליו / לא מרגיש לו נכון - אא"כ הוא יגלה לנו הגיון חדש
ז"א ניתן לשאול כיצד מיישמים את זה בפועל, אבל לא נשנה את ההגיון בגלל הרגש
2 - כל השאלות שיש לבני אדם על אלוהים, אני מוכן לענות להם על השאלות
ז"א לשכל הישר יש תשובות לכל השאלות כולל כולן ...
בהצלחה
אתמול הייתי אצל מישהי שלקחה מכשירים חדים ודקרה אותי בין השניים ובחניכיים. זה בכלל לא היה נעים וגם ירד לי המון דם. בכל זאת אחרי חצי שעה אמרתי תודה ושילמתי לה. זה לא היה סאדו מאזו. זה היה טיפול שיננית.
אליעד,
אני כמעט מסכים. למעשה יש רק בעיה אחת.
למה?
פוסט שלי על זה בקרוב...
לקראת סוף המאמר הוספתי פסקה נוספת שנקרית "הסבר נוסף".
וגם בחלק הציטוטים שעוזרים להבין, הוספתי המון ציטוטים נוספים
אשמח לשאלות / תשובות
האם שאר התגובות ענו לך ? אם לא, תודיעי ...היי
אילו חיינו היו מתנהלים לפי חוקי ההגיון אכן לא היה צריך את המאמר שלי
לגבי מה שהגדרת הדחקה, לטעמי כל פיתרון לכל בעיה יכול להקרא הדחקה
לגבי היקירי, קודם כל גם אני לא רובוט
דבר שני שימוש ברגש הוא דווקא כן פעולה לוגית
ולעצם הטענות שהעלת, התגובה שלי היתה בעצם שלמרות כל הטענות שהעלת, אכן הדברים שלי עומדים במקומם
הם מתייחסים גם לשואה, גם לפטירת בן יחיד, גם לפטירת האנשים שכבר נפטרו בסביבה שלי, גם לפטירת אנשים קרובים אלי שנפטר גם ממחלות קשות, וגם לפטירה שלי שתבוא בבוא היום
למות זה חלק מהחיים - כי מי שנולד יודעים שבסוף הוא ימות
הנושא שעליו אנחנו מדברים, הוא על הצורה הרגשית שבה האדם מתמודד עם אסון
ולגבי ההיבט הרגשי, לא משנה אילו אירועים קשים תספר עליהם, חוקי הלוגיקה שאומרים שלא משנה מה קורה באפשרותך לא לכאוב נפשית מבפנים, החוקים האלו נשארים קיימים.
אשמח לתת הסברים נוספים
לגבי עניין הכאבים הפיזיים - בשום מקום לא כתבתי שאם תשנה את צורת החשיבה הכאב הפיזי יעבור !!!
הדבר היחיד שכתבתי הוא שאין קשר בהכרח בין הכאב הפיזי שממנו הגוף שלך סובל, לבין הכאב הנפשי שממנו הנפש שלך סובלת
הכאב הפיזי הוא מצב נתון שבו מטפל כל אדם בדרכו שלו כדי להיות בריא
אני דיברתי לגבי הרכיב של הצער הנפשי וחוסר שמחת החיים שהיא בגלל הכאב הפיזי
הדוגמא שהבאתי מסאדו מאזו, היא כדי להראות שישנם מצבים שהגוף כואב והנפש שמחה
לסיכום: לא אמרתי וגם עכשיו אינני אומר ששמחה מרפאת מחלות פיזיות
אני כן אומר ששמחה עוזרת לאדם לעבור בשלום מבחינה נפשית גם מחלות פיזיות
אם מישהו מעוניין בהסבר נוסף - שישאל
תודהבהחלט מבינה את מה שעומד מאחורי המאמר הזה. אפשר לפעול לפיו בהמון תחומים בחיים.חוץ מאחד.
להגיד לבן אדם שסובל מכאבים כרוניים (לדוגמא) שהכל אצלו בראש ורק אם ישנה את הגישה אז הכאבים יעלמו,זה לא מעשי.אני חושבת שבמצבים בריאותיים כל מה שנכתב לא יכול להתקיים. נכון ששינוי גישה יכול לגרום לאדם להבריא. אבל זה לא אומר שבמציאות אין בעייה.שזה הכל בראש של אותו האדם. המציאות אומרת שבן האדם חולה.אז מה ישנה את העובדה הזו?
בתור בחורה הסובלת מכאבים כרוניים 24 שעות ביממה, כל המילים הנ"ל נראות חסרות משמעות (לצערי). לא מאחלת לאף אחד לחיות עם "בעיה" שכזו. גם אם היא רק בראש שלי.
לא, זוהי אינה הדחקה! נהפוכו!!!
מצאתי את הדרך ל ה ת מ ו ד ד !!!
כשאבא שלי ניפטר, רציתי ללכת יחד איתו, הכאב היה מטורף וקשה מנשוא.
אבל הייתי אז אמא ל4 ילדים קטנים שהיו זקוקים לי, החשיבה שלי הייתה גם מטורפת ולא שפוייה ממקום של כאב.
הייתי חייבת לעבוד על עצמי, הכל מתחיל וניגמר בראש!
שנים חלפו אך לא הכאב, (אם כי זמן הקל), שינוי החשיבה הביא אותי בהצלחה למקום אחר, הצלחתי להמשיך ביתר קלות.
ועדיין להכריז על כי אני מאושרת בחיי.
שנים אחר כך, הייתי מרוסקת מסיבה אחרת, הכאב הנפשי, היה פיסי, אי אפשר להיות נמוך יותר מהיכן שהייתי.
נתתי לעצמי זמן להתאבל, לבכות, לכאוב אפילו לרחם על עצמי, אבל אז, ניגבתי דימעותיי וידעתי את הדרך!
ידעתי שאם לא אמצע את הדרך אסלול אותה.
זה לא קל, אבל בהחלט אפשרי, שיונוי החשיבה, הביא איתו ניצחון גדול לעוד הרבה שנים אחרי.
קל מאוד להיות אנטי ולא לקבל דברים.
אבל אם ניהייה פתוחים לקבל, לנסות להבין, הרי שרק נרוויח את עולמנו.
ויהיה לנו קל יותר להתמודד עם הפתעות החיים ואם מה שאנחנו מביאים אל עצמנו.
הכל עיניין של בחירה.
ואכבד את שלך:)
בהצלחה לכולנו.
האם כל כאב פיזי הוא תוצאה של סאדו מאזו וכיו''ב? אינני מבינה את ההקשר.
אשמח אם תסביר לי כיצד הגעת לאנלוגיה המוזרה הזו בין כאב הנובע ממחלה קשה
או אפילו כאב נפשי כגון זה על אובדן אדם אהוב ולפיזיקה.
וטענתך ש"לוגית אתה צודק" היא בבחינת הנחתום המעיד על עיסתו.
אתה אינך יכול אלא לקבוע שאתה צודק שהרי אתה הוא זה שכתבת את המאמר מלכתחילה.
ואילו אני- הקוראת התמה- טוענת שלו היית נאלץ לקום מידי בוקר עם כאב פיזי או נפשי כלשהו
שכמותו כפי הנראה טרם חווית (ואאחל לך שגם לא תחווה) לא היית ממהר לחרוץ דין שדי לו לאדם
בהחלטה של השכל בכדי שיסתיימו כל צרותיו.
לוגית אתה אולי צודק.
אהל חיינו אינם מתנהלים לפי חוקי ההגיון.
חיינו ברובם מתנהלים ומקורם בתחושות ורגשות.
ניתן כמובן לעשות רציונליזציה של רגשות אלו ,אולם זוהי כאמור הדחקה ותו לא.
חוצמזה כלל לא ענית לטענות שהעליתי והסתפקת בפטרונות בכך שפנית אליי בתואר "יקירי".
ופטרונות אגב אינה פעולה לוגית. היא פעולה שבאה כתוצאה מרגש.
יקירי, מה לעשות שלוגית אני צודק ?!
נכון, קשה לרגש להתיישר לפי השכל.
ולפעמים מי שהולך לפי השכל הישר והפשוט נראה כמשוגע.
אבל טוב יותר ללכת לפי השכל הישר ולהראות כמשוגע, מאשר להקשיב לרגש שיכניס אותך לדכאון
אך מחמת שהנושאים רגישים, לא נכנס אליהם כאן.
אך המבין יבין בשכלו מה יעשה את חייו לטובים יותר ...
"רַק כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד"
אכן גם השואה היא דבר טוב.
רק צריך לשנות את רצונם של יושבי המחנות מ"לחיות" ל"למות" - ואז אכן, הכל לטובה.
כל יסורי הגוף והנפש שהם חוו, הם בעצם לטובה.
גם אם ששכלה את בנה פשוט צריכה לשנות רצונה שבנה יהיה בחיים, לרצון להשלמה עם מותו, ופתאם כל עצבותה ויגונה יעלמו.
כלכך פשוט.
הדואליזם הזה וההפרדה הכלכך פשטנית שאתה עושה בין גוף לנפש מאד בעייתית (ראה מאמריו של ישעיהו ליבוביץ).
ולקריאה נוספת בעניין - "קנדיד או האופטימיות" מאת וולטיר.
"להצליח בכוח המחשבה" - אכן יש דברים שניתן לשנות בעזרת שינוי נקודת המבט (המחשבה), אולם מה לעשות, יש לנו גם רגשות. עצבות, יגון, כאב ודכדוך הם למשל הם חלק בלתי נפרד מחיינו. נסיון להתעלם מהם בעזרת שינוי נקודת המבט היא הדחקה.
התייחסתי לכך בצורה מפורשת - הכאב הפיזי הוא תהליך פיזיקאלית בגוף
אך אין לו קשר לצער הנפשי - ע"ע סאדו מאזו וכיו"ב
צער / שמחה שיש בלב - אינם קשורים גם לא לכאב פיזי
תודה
הרשה לי לחלוק על דעתך! כאשר למישהו יש בעיה בריאותית למשל, והוא סובל, ומחפש מזור ותרופה.
האם אין לו בעיה? האם אתה משווה את המודעות שלך או שלי לזו של כדור טניס??
אולי מהמקום שבו אתה נמצא אז אין שום בעיה ואין שום יאוש כלל בעולם.
במקום שבו אני נמצאת, שבו יש נכות וכאבים וסבל, יש בעיה. המציאות לא תואמת את הציפיות
כי אף אחד לא רוצה להיות חולה או נכה או חלילה למות.
זה קל ונחמד להיות אידאליסט כשהבעיות שלך (לא שלך באופן אישי בלבד...) כוללת האם לשתות
קפה או תה בבוקר אבל כשיש בעיות קיומיות, שבהן גם הגוף וגם הנפש סובלים הרי שכן- יש בעיה!
גם אם אני אקרא לה "מצב"- היא עדיין בעיה!
אוהבת את החומר הזה, תודה.