הנה, גם למועמדת לראשות עיריית גבעתיים יש בלוג בקפה דה מרקר. בתור אשת חינוך ותיקה, תמיד התייחסתי למרקר ככלי כתיבה אבל מסתבר שיש לו שימושים אחרים. וברצינות, הבלוג הזה יאפשר לי, באהבה גדולה, לשמוע אתכם, להבין את צרכיכם ואת טענותיכם כלפי העירייה, כלפי ההתנהלות העירונית ואפילו, רחמנא ליצלן, כלפי אישית. גם מחמאות, דרך אגב, יתקבלו בברכה J
למה דווקא בלוג? למה לא לפרסם במיליוני שקלים על גבי אוטובוסים, לוחות מודעות, מקומונים ופליירים (למרות שגם חלק מזה אאלץ לעשות)? למה לא להסתובב ברחובות עם מגאפון ולצעוק סיסמאות? התשובה, ידידיי, פשוטה והגיונית. במדיה הזו אין מחיצות, אין מתווכים ואין צנזורה. אתם יכולים לשבת בסלון ביתכם, במשרד, בכל מקום ולהעלות כל דבר שתרצו, ואני, מצידי, מבטיחה לקרוא, להגיב, להוסיף ולעדכן, עד למהפך הגדול שיהיה, בעזרת השם, ובעזרתכם, בנובמבר הקרוב.
קצת על עצמי, טלי ארגמן. בת 58, אם ל-3 ילדים בוגרים, מקסימים ועצמאיים, אשת אקדמיה, אשת חינוך ותיקה ובעיקר אשת עשייה וביצוע. אני מייצגת אתכם, תושבי ותושבות גבעתיים, במהלך 10 השנים האחרונות כראש סיעת הליכוד בעיריית גבעתיים, מתוכם כשנתיים בתור סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק החינוך.
לדעתי, ואת זאת תוכלו לקרוא בפוסטים שאעלה בזמן הקרוב, העיר האהובה שלנו הולכת מדחי אל בכי, ללא מנהיגות וללא שקיפות. לא לחינם אני רצה תחת הסיסמא של "טלי ארגמן-מנהיגות נקייה". ראש העירייה מתנהג ומשתמש בעירייה, במתקניה ובתקציבה כבשלו, הוא וגיסו, רמי דרזיה.
לצערי, הצטרפות מפלגת העבודה, בראשות איריס אברהם, לראש העירייה, מסמלת את ההתנוונות המוסרית של המפלגה ששימשה, שנים אין ספור, כמצפן וכמובילת הדרך בעיר. נותרתי אני, טלי ארגמן, כמועמדת היחידה שיכולה להדיח את בן טיפוחיו של שאול מופז, את האיש שהביא לגבעתיים את הפוליטיקה הקטנה-ראובן בן שחר.
אני אתעסק בחינוך- בחינוך ערכי, בחינוך למנהיגות ישרה ונקייה, בחינוך לאקטיביות ולפעילות יוזמת ויצרנית. אעלה את גבעתיים למקום הראוי לה בין ערי ישראל ואחזיר את הגאווה לתושביה.
בימים הקרובים אעלה בפניכם כמה נתונים, עובדות וממצאים קשים לגבי מצבה של גבעתיים, ולי, כשליחת ציבור, כנציגה נבחרת, יש את האחריות והרצון לשפר, לקדם ולתקן. אאחל לכם חג שמח, שנה טובה, מאושרת, שלווה, שנת שלום ובריאות לכל עם ישראל בכלל ולתושבי ותושבות גבעתיים בפרט. שלכם, טלי |