0 תגובות   יום שבת, 4/10/08, 18:41


ביום חול אחד, בצהרי היום מתיישבים במסעדה גבר ואבא שלו. לא יכולתי שלא להינמס ממראה של אדם שמקדיש מזמנו כדי לבלות זמן איכות עם אביו המבוגר, באמצע היום. אני כמובן לא יודעת את הסיפור שם, אבל מי ייתן ויהיו רבים כמותם!! לקחתי מהם הזמנה וכשהגענו לשתייה סיפרתי לסבא על השתייה שלנו והוא החליט להזמין מיץ ענבים. איך אפשר לא לחייך לסבא מגניב שמזמין מיץ ענבים במקום הסודה המסורתית? שניהם היו ממש נחמדים והיה לי כיף לשרת אותם.

כעבור כמה ימים, שוב במשמרת צהריים הם נכנסו למסעדה. ניגשתי אליהם בשמחה ושאלתי לשלומם. הם לא הבינו שאני זוכרת אותם. לקחתי מהם הזמנה וכשהגענו לשתייה סבא שאל את הבן "מה זה היה שלקחתי פעם קודמת....?" עוד לפני שהוא הספיק להגיב עניתי לו בעצמי "מיץ ענבים" באותו חיוך מאז. שניהם פערו את העיניים והפה והסתכלו עליי "איך את זוכרת?" "אני זוכרת את כל ההזמנה שלכם" עניתי באומץ. למרות שזכרתי מה הסבא אכל (מסיבה לא ברורה!) לא זכרתי מה הבן הזמין אבל התחלתי לחזור על ההזמנה ובמקומות שזיכרוני בגד בי כושר האילתור וההמצאה הצילו אותי. או שבאמת קלעתי או שהם כבר בעצמם לא זכרו מה אכלו פה פעם קודמת- הם התרגשו שזכרתי אותם ואת הזמנתם.

מאז הם נכנסו עוד כמה פעמים, ותמיד כיף לי לראות אותם. את הזמנתם אני לא אשכח יותר לעולם :)

 

באחת הפעמים שהם נכנסו לא הייתי במשמרת. לא הייתי אמורה לעבוד באותו יום, אבל התקשרו אליי וביקשו שאבוא וכשהגעתי כבר לא היה צריך אותי. לא התחשק לי לעבוד באותו יום, באתי עייפה ולמרות שזה ביאס שבאתי סתם, שמחתי שאני לא צריכה לשרת עכשיו אנשים. כשראיתי שהם נכנסים החלטתי לגשת לומר שלום, הוא שאל אם אני פה מסיבות אישיות ועניתי שבאתי לעזור אבל כבר לא צריך את העזרה שלי.

"ומשלמים לך על זה?" הוא שאל בדאגה.

 

 

בשיטוטי בבלוגים אחר מילת החיפוש "מלצרות" לרוב הפוסטים הם על ניצול המלצרים, על אי מימוש זכויותיהם, על כמה שהם מסכנים וכו, וזה דווקא לא המלצרים שמתלוננים אלא הלקוחות...

אז הנה כמה הבהרות:

קודם כל- השכר- "שכר על בסיס טיפים בלבד"- נע בין מינימום 30 ש"ח בבתי קפה או בבקרים במסעדות, ועד 70 ש"ח בערבים מוצלחים במסעדות יקרות. בדר"כ שכר ממוצע הוא 40-50 ש"ח. וזה רק מטיפים. אז לבכות שלא מקבלים גם שכר מינימום שעומד על 20 ש"ח מהמעסיק עצמו?

יש מקומות שלוקחים מהטיפים 20 ש"ח על כל שעה שעבדת ומחזירים לך את זה בסוף החודש בצורת תלוש. ולכן גם אם הטיפים שקיבלתי חלקי שעות העבודה יוצא פחות מזה- משלימים לך. דרך זו היא חוקית לגמרי:

 

"...שכר המתקבל מטיפים הניתנים על ידי הלקוחות מהווה תשלום שכר רק במקרה בו הכספים מהטיפים ניתנים ישירות למעסיק ונרשמים בספרי החשבונות שלו ורק לאחר מכן מועברים לעובד, כאשר חשוב מאוד לדעת כי שכר זה אינו יכול להיות נמוך משכר המינימום הקבוע בחוק."

{לקוח מהאתר:  http://www.lawforums.co.il/objDoc.asp?PID=70&OID=4166&DivID=1]

שעות- מלצר קובע לעצמו את הסידור עבודה. הוא מגיש איזה משמרות הוא יכול לעבוד ובאיזה לא ומקבל מתוכם את שעות העבודה שלו לפי הצורך של המסעדה. ברוב המקומות דורשים מינימום 3-5 משמרות בשבוע. אם מלצר רוצה לצאת ל"חופש" הוא פשוט יכול לסדר לעצמו כמה ימים בלי משמרות! מסעדות נפתחות בצהריים, המשמרות הם לעיתים הם 4-5 שעות בלבד. פאבים נפתחים רק בשעות הערב. בתי קפה נפתחים מוקדם בבוקר ובצהריים אתה כבר מסיים את המשמרת. השעות הם נוחות מאד. אפשר לעבוד בעוד עבודה בנוסף, או ללמוד, או להשתזף בים.

 

נכון, יש המון מקומות שלא משלמים נסיעות, וגם אם כן- לא משתתפים על מוניות באמצע הלילה- אבל לרוב (תלוי עד כמה אנושי האחראי משמרת) דואגים לסדר טרמפ עם אחד המלצרים ולא משאירים אף אחד ברחוב. יש מקומות שיש משמרות סטנד-ביי בבית או סטנד ביי במסעדה ללא תשלום, יש מקומות שלא משלמים על התלמדויות. יש מקומות שלוקחים מהטיפים של המלצרים 2-5 ש"ח על כל שעה שהם עבדו! אף מקום לא משלם על ישיבות צוות, ויש מקומות שברוב חוצפתם מכריחים, כתנאי להמשך העבודה, להתייצב ליום ניקיונות הכולל קירצוף, שיפשוף וניקיון יסודי של כל חלקי המסעדה- בחינם. על זמנך הפנוי.

מלצרים לא מקבלים דמי חגים (אם עובד עבד בחגים לא מגיע לו דמי חגים אלא 150% משכרו- בדר"כ בחגים בהחלט עושים יותר מזה), לא מקבלים ימי חופשה או מחלה (נהוג לדרוש אותם בסיום העבודה. מלצרים פשוט לא דורשים), דמי הבראה (לא הרבה מלצרים מחזיקים שנה באותו מקום, ולעובד שעבד פחות משנה לא מגיע דמי הבראה...) וגם לא פיצויי פיטורים [אפילו שמלצרים שעובדים מעל שנה לרוב מתפטרים ולא מפוטרים].

אבל לא שמעתי כמעט על מלצרים שסיימו לעבוד במקום מסויים וביקשו- לא מדברת על לתבוע. לבוא להגיד- "מגיע לי. זה החוק". הרי לרדוף אחרי לקוחות שלא השאירו טיפ או השאירו הרבה פחות מעשרה אחוז הם יכולים. אבל לבוא למעביד שלהם ולהגיד "לא שילמת לי" הם מפחדים? למה?

למה בראיון עבודה, שהמעביד מודיע בקול ששון ושמחה שהוא לא מתכוון לשלם לך על ההתלמדויות אף אחד לא אומר כלום? למה אף אחד לא שואל את המעביד בפוטנציה שאלה פשוטה- "למה?" למה אתה לא מתכוון לשלם? למה אף אחד לא מעמיד אותו במקום ואומר לו "אבל זה החוק". הראשון שיגיד לו את זה אולי לא יתקבל לעבודה, יכול להיות שגם העשרה הבאים לא. אבל כשהוא ממש יצטרך מלצרים ואנשים ימשיכו לומר לו את זה- הוא ישלם!!!

[ומאיפה החוצפה הזו לספר לכל מי שרוצה לשמוע בקול רם וברור שאתה עובר על החוק, שאתה מודיע לו מראש עוד לפני שהוא התחיל לעבוד אצלך שאתה לא מתכוון לשלם לפי החוק, שאתה הולך לגנוב לו כסף. האכיפה עד כדי כך גרועה ואנשים עד כדי כך טמבלים שלא רק שהוא לא מפחד אנשים גם באים לעבוד אצלו]

למה אף אחד לא שואל על מה לעזאזל לוקחים לו 5 ש"ח על כל שעה שהוא עובד שם. אולי זה על הזכות לעבוד שם, כמו שכירות על השולחנות שהם ברוב טובם נותנים לך לשרת, להגיש, לפנות, לנקות, להרים כיסאות להוריד...? אם קבצן בתחנה מרכזית יבקש 5 ש"ח כל יום שתעבור שם תתן לו? אם מוכר בחנות יגיד לך זה עולה 20 אבל אני רוצה 25 - לא תשאל אותו למה? אז למה את המעביד שלך אתה לא שואל פשוט- למה?

אם הייתי מבקשת מהעוזרת בית הפיליפינית להישאר עוד שעתיים לנקות לי את הבית בלי כסף היא הייתה עושה את זה? אם היו מבקשים מהשוטף כלים הערבי, שאחרי שהוא מסיים לשטוף כלים יעבור לשטוף ולנקות את כל המסעדה בלי כסף הוא היה עושה את זה? אז למה שמבקשים מקבוצה של 30-50 מלצרים, בני 20 פלוס, רובם סטודנטים במדינת ישראל, שגרים באמצע תל-אביב השיקית או במקום אחר במרכז, לבוא על זמנם החופשי ולנקוווווווות בלי לקבל על זה תשלום הם עושים את זה, ואפילו לא אחד אפילו לא אחדדדדדדדדדד מעיז לפתוח את הפה שלו ולשאול את שאלת מיליון הדולר- ל-מ-ה-?!?!

 

ואחרי שסיימת לעבוד? זהו- אתה לא צריך יותר כסף? אתה מספיק עשיר כדי לתרום לבעל המסעדה כמה מאות שקלים שלך ששוכבים אצלו בניגוד לחוק??

 

אז לא, לא צריך לרחם על מלצרים, ממש לא. השכר השעתי שלהם הוא פי 3 משכר המינימום במדינה, השעות שלהם הכי נוחות, הם קובעים לעצמם את השעות! יש להם יותר זמן פנוי מלכל עובד בכל מקום אחר. צריך לרחם עליהם כי הם אזרחים במדינה הזאת והם כל כך אפטים שלא אכפת להם! פעם חשבו שלישראלי הכי חשוב לא לצאת פראייר- אז הנה עם של מלצרים שלא אכפת לו לצאת פראייר העיקר לא לפתוח את הפה. לא לעמוד על שלו. לא להעמיד את המעביד שלו במקום!

אני לא חושבת שזה מהפחד מפיטורים. אפשר לדבר יפה, לשאול. לא אמרתי לפתוח במרד-עיצומים- שביתות. רק לשאול. וגם אם במקרה הרע יפטרו אותם- מעטות מעטות מעטות המסעדות שתבקש עבודה במלצרות ויענו לך שיש מספיק מלצרים. יש ים עבודה למלצרים.

 

אז עזבו את המלצרים בשקט, ותעברו למאבטחים. שם הניצול והבעיה גדולים יותר.

דרג את התוכן: