rivka: reloaded
Reality is a crutch for people who can't cope with drugs
(Lily Tomlin)
פוסטים אחרונים
- הופעת הרוק (?) הכי טובה שתוכלו לראות בזמן הזה 5/7/10
- לידיעת הקורא רוביק דנילוביץ' 23/6/10
- אני מספמפמת 22/9/09
- נקמתי בבזק וב-012 סמייל 10/8/09
- רופאה מטומטמת 11/5/09
- מוג'ית מחליטה למות 3/3/09
ארכיון
השדות האדומים, אני וז'אן-ז'אק בסוּפּר
רק ככה אני יכולה לעמוד באוקסנה לקופה 8 (אני בטוחה שכבר כתבתי את זה איפשהו), טיגסט למעבר 7, רק עכשיו במאפית 50% הנחה, ילדים צורחים, גברים עם נשותיהם בטלפון איזה סוג קרקרים בדיוק, עם קצח או עם קימל, אחראית-לא-מזון לשירות לקוחות, תרצי לטעום חומוס / מעדן חלב / תיבוליות אורז חדשות, והצפצופים, הצפצופים הבלתי פוסקים של הברקודים שעוברים בקופות - ביפ-ביפ, ביפ-ביפ,
אני במוזיקה וכולם קליפ.
השבוע שמתי כמה שירים חדשים וככה פתאום הנגן בחר עבורי את השדות האדומים מֵאוֹפֶּרַת הרוק מאמי. המחשבה הבאה הייתה - אין מצב שזה לא ז'אן ז'אק על התופים.
חבל על דאבדין ולא משתכחין. אין מתופפים כאלה.
|
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הלכתי לMP3 לבדוק, ובכן:
איימי וויינהאוס, לאונרד כהן, אהוד בנאי, אריס סאן, הדג נחש, פיקסיז, פורטיסחרוף, פורטיס לבד, מינימל קומפקט, ג'פרסון איירפליין, הקליק, נושאי המגבעת, עמיר לב.
רואים שגדלתי על גל"צ של פעם, נכון?
הרבה פעמים מצאתי את עצמי עובדת הכי בריכוז עם אוזניות ופול ווליום.
ברור שמוטב ככה גם בסופר או בקניון במקום הצרחות וההד המתלווה למקומות כאלה.
אז מה עוד היה לך שם חוץ ממאמי?:-)
מקבלת בהכנעה.
***
סעי קצת לוואלי, תראי ישראלים ותירגעי. או מזרחה לסלאמס - טוב בעצם לא.
***
בעומר עדיין אינטימי ונחמד. יש סופר אחד יקר מאוד. אני קונה במגה בבאר שבע (:
"אני במוסיקה וכולם קליפ" - משפט נצחי.
***
אצלי יום שבת זה יום קניות - ירקות בשוק האיכרים, לחם במאפיה, חלב, טופו ופירות יבשים בחנות טבע (את הכל אני דוחפת לאותו סל בד מגניב שרכשתי לאמכבר במיוחד ליום טיולים זה).
פה אנשים יפים בכל מקום, שזה ממש מעצבן.
***
בעומר פעם היה אינטימי ונחמד - אבל אם אני זוכרת נכון, גם שם נהיה צפוף ומכביד?
חוצמזה שיש בערך סופר אחד (גג שניים). לא?
כן. (ולבי לבי על שאת נוסעת באוטובוס עם חרדים.)
תודה על דייב בארי. אני חייבת לחדד את האנגלית שלי, רק לחשוב על לקרוא טור שלם באנגלית לקח לי יומיים (ועוד 10 דקות בערך לקרוא).
אני אנסה לאלף את החתול שלי לאכול פולי קפה: זה די דומה לאוכל שלו, אני אערבב לו קצת פולים, לא בטוח שהוא יבחין.
החוויה האהובה עלי.
כמו לעלות לאוטובוס רק בשביל לשמוע את ספולטורה באמצע הגטו החרדי.
לא, הוא עומד מחוץ למקרר ונראה כמו גוש בשר מדמם.
עכשיו את מוזמנת לקרוא את דייב בארי, וללמוד להגיד לאטספרסאצ'ינו.
מה, הוא שוכב במקרר התצוגה כמו עלמה זק ב"מרגול רוצה בוץ"?
יש מקומות כל כך עלובים, שלפעמים אני עומד ליד חלון התצוגה של הבשר,
מצביע
ואומר לקצב "מה זה הנתח הזה? חזיר? נראה מעניין."
והוא מביט עליי מוזר והילד שהצבעתי עליו מתחיל לבכות ורץ לאמא.
כבר לינקקתי מזמן, ואף ביקשתי ממנו חברות!
לגבי האנשים היפים - כאן זה מאוד ניכר: במחסני השוק הכשרים והזולים יש בדואים, דתיים ואנשים קשי יום שהחיים נתנו בהם את אותותיהם, הם פשוט כפופים יותר, פיזית, מבטם כבוי יותר. במגה יש את כל השכבה המרכזית, ובטיב טעם כל האינטלקטואלים (הסמולנים ואוכלי הטרפות).
זה כמובן בהכללה גסה, כמובן שיש יוצאי דופן בכל המקומות.
אני מאותגרת לינקים כי האפל שלי והמוח שלי ביחד לא נותנים לי לתת לינק. הלימון היה בסופר של דיזנגוף סנטר הקרוב למקום מושבי. הילדה היתה קטנה מאוד וישבה בתוך עגלה, כי אם היתה טיפה יותר גדולה הייתי מיידה בה בחזרה, אבל זה כאמור לא היה אפשרי. המשך היום ההוא נמחק מזכרוני כך שאיני זוכרת אם היו בו טרגדיות נוספות. לגבי יופיים של האנשים - עמישראל לדעתי מכוער באופן כללי, כך שלא שמתי לב ליופי יוצא דופן בסופרים יקרים. אולי בחנויות בגדים בכיכר המדינה או משו, אבל גם בכך אני בספק. שם בטח רק אחוז הסיליקון והמתיחות גבוה, לא אחוז היופי. שמחתי לעזור.
זה לא שיש תחרות - בעיני הם פשוט לא באותו מישור או ממד או איך שתרצה לקרוא לזה.
אם היא עושה לך טוב - תיהנה. כיף לך.
לא, היא יותר טובה.
טעות טקטית?! אני ביחידת הקצב, בס-תופים, משאירה לך את כל המלודיסטים הדרדלה. וגם, ברשותך, את אלונה דניאל.
יש בה משהו שמאוד מעצבן אותי (וגם - אתה מזכיר את אלונה דניאל וז'אן ז'אק גולדברג בנשימה אחת? זה חילול הקודש!).
מה אכפת לי, אני עם MP3 בפול ווליום.
אה, והכי חשוב!
אם את אוהבת מתופפים (טעות טקטית - תעברי לכלי נשיפה ממתכת, רצוי סקסופון),
אז הנה אלונה דניאל.
תודה על הג'יוף.
אני חושב שאתחיל ללכת לסופר עם מוזיקה של דונה באמר.
זאת ועוד: לא עם אמפי3, אלא עם גטו-בלאסטר, טייפ ענק שאחזיק ביד ימין על הכתף, בעוד ביד שמאל אגע בעצמי באופן פרובוקטיבי.
למה שרק אני אעבור טראומות בזמן הביקור בסופר?
הצחיקה אותי הבחירה בג'יינס אדיקשן דווקא. בגלל בין קוט סטילינג, כמובן.
והנה הלינק שמיא לא הביאה לג'יפה של אשרוב.
כשאני עומד בתור לקופה, זה שלפי תמיד מתלבט ארוכות לגבי המבצעים. תמיד. חוק טבע.
זוכרת את המערכון בחמישיה הקאמרית?
לכן, גמאני עם אזניות, בדר"כ ג'יינז אדיקשן או משהו רועש דומה.
כמה עולה במכולת שלך שישיית סן בנדטו? ומיץ תפוזים סחוט-טרי 2 ליטר?
וברצינות - לצערי המכולות באזור מגוריי בכלל לא מחזיקות את המיץ, הלחם ואפילו לא את החלב החביבים עליי (אני מחרימה את תנובה), כך שאני נשארת עם הסופר. וחוץ מזה יש שם אחלה תחתונים וגופיות (דלתא / פיקס במחירים מגוחכים).
אם כתב פוסט מופתי אז איפה לינק? להבא אני מבקשת.
בעניין הכדורים וזה - אני פשוט עזבתי את העיר (אמנם על כרחי, אבל בהמשך פשוט הבנתי א. שיש חיים מחוץ לעיר. וב. אלה חיים לא רעים בכלל, שלא לומר טובים יותר, אבל זה לפוסט נפרד). אני חושבת שהעיר על תושביה מייצרת סטרס שמביא אנשים עם עור מעט עדין לסף דמעות, אם לא למעלה מזה. ולהחזיק עור עבה גם לוקח אנרגיות, כך שזה לוז-לוז סיטיואיישן.
לעניין הילדה עם הלימון - איפה זה היה? והאם בנוסף לזה היה לך יום יוצא דופן במיוחד? מעניין אותי. בדרך כלל הדברים ההזויים באים בצרורות.
ובעניין סופרים בכלל - יש לי תיאוריה, שככל שהמקום יותר יקר האנשים שקונים בו יותר יפים, אבל גם זה לפוסט נפרד.
שיהיה בוקר גבינתי וריחני (ממעדניות בלבד)!
מכולות. אני חזרתי למכולות.
גם בגלל מה שכתבת.
(גם שם הייתה אוקסנה, אבל מהזן המנומנם הטיפוסי למכולות).
אני עושה את זה אחת לכמה זמן, ונכון, אני צריכה לעשות את זה יותר.