חלקים משפת הכלבים ניכרים לכל אורך יומו של כלב אולם, את השפה יש ללמוד בעת מפגש כלבים. זהו העיתוי המושלם להתבוננות. כדי לדעת כיצד משוחחים בכלבית, עוד לפני תאור המסרים ופירושיהם, יש להבין את מסלולה של שיחתם. את חשקיהם זה ביחס לזה. כששני כלבים נפגשים, מיד עולה בהם חשק כלשהו זה כלפי זה. מאגר החשקים המהווים את התקשורת הכלבית מכיל סך הכל שלושה סוגים של חשק ותערובות שונות ביניהם, שאיפות שונות והפוכות זו מזו, מעורבבות כתערובת של צבעים. האחת- שאיפה לניצחון, השניה- שאיפה לזהירות, השלישית- שאיפה לחברות. הנושא היחיד שעליו משוחחים כלבים ובעיקר ברגע הראשון למפגשם, הוא מהות וגוון רגשותיהם. מה צבעו של האחד ומה צבעו של האחר? מי נושא ראשו כמו מלך, מי נזהר וחושף את חששותיו ומי החביב שאך אוהב, לא מולך ולא מפחד. מה מתחשק לאחד ומה לאחר? ברור כוחות זה אופייני מאוד בכלבים מבוגרים והוא שמור בעיקר לרגע המפגש. כאשר האמור בכלב נורמלי, לא רק שהוא משדר את שאיפתו הראשונית כפי שכלבים עושים זאת, הוא גם מזהה מיד את שאיפותיו של עמיתו. מומחיותו בשפה הכלבית היא מולדת. באשר לשידורים אותם הוא משדר, שידוריו אינם אחידים והם משתנים בהתאם לכמה גורמים. מין, גיל, אופי, זיכרון והרגלים וכמובן, תנאים טריטוריאליים. אולם ראשית יש לדון בהשפעה ההדדית שיש להתנהגותם זה על זה. בקשר בין מה שהכלב קולט לבין מה שהוא משדר. יהיה הכלב אשר יהיה, יחסו לאובייקטים החברתיים בהם הוא פוגש, כלבים, בני אדם או בעלי חיים אחרים, בנוי מהתעוררות כלבית כלומר,אם אין זה ציד, זו תערובת כלשהי של חשק ניצחון, חשק זהירות וחשק חברות. אומנם משקלו של כל חשק וגוון התערובת הסופי נוצר בהשפעת גורמים גנטיים אולם בראש ובראשונה, כפוף לכללי השפה הכלבית ובנוי כמשוב לחשקיו המתייחסים של האובייקט שבו הוא פוגש - להתנהגותו ותנועותיו. שפת הכלבים בנויה כך שהתייחסותו של האחד, הביטוי הראשון לשאיפתו הבסיסית, היא גירוי לעמיתו אשר מעורר את תגובתו. תגובת העמית מגרה אף היא, יוצרת תגובה מתייחסת וחוזר חלילה. זוהי שיחת כלבים. השיחה בנויה כך שכל סוג מסר כלבי מעורר מסר כלבי כתשובה. מסרים המתארים חביבות וידידותיות מעוררים תגובה זהה- חביבות וידידותיות. מסרים המתארים חשק זהירות מעוררים תגובה הפוכה- ניצחון. מסרים המתארים חשק ניצחון מעוררים, כעיקרון, גם תגובה זהה- ניצחון, וגם תגובה הפוכה- זהירות. כאן אמור להיות שרטוט גרפי של מאזן התעוררות החשקים. משום מה, לא מצליח ליצור אותו על הדף. . כששני כלבים נפגשים, מתאר כל אחד מהם את חשקיו אולם באותה עת ממש, גם קורא את שידוריו של עמיתו למפגש ומפרשו. פרוש זה עשוי לחזק את חשקו המקורי אולם עשוי גם לשנותו ולהפכו.בהתאם לכך ומשום שהוא מומחה בזיהוי חשקים, כשהוא מבחין בחשק חברות באחר, הוא מתגרה להגיב בחברות גם הוא. גם אם תחילה התעורר בו חשק הניצחון, הגירוי החברי מרגיע וממתן את התנהגותו. מופע חברי מרגיע גם את השואף לזהירות שהרי גם בה אין עוד צורך. לא זה המצב כשהוא מזהה באחר זהירות. כיוון שהניצחון הוא נחשק (שליחם של ההורמונים), סימני חשק זהירות בעמיתו הם כשלעצמם הזדמנות לניצחון. גם אם הייתה בו חברות תחילה ואף אם הייתה בו זהירות, כלבים בנויים להידלק "ולהמר", לחפש ולמצוא ניצחונות. משום כך לעיתים, הם רגישים מאוד ומאתרים מיד את אלו אשר מתעוררים ליחס זהיר. סימניו הראשונים של חשק הניצחון מסבכים את המצב ויוצרים מתח וקונפליקט בין המשוחחים. חשק זה, גם כשהוא קיים רק באחד מהשותפים לשיחה, כופה תגובה מתייחסת. ניצחון ומאבק או זהירות והודאה בנחיתות מעמדית. מנגד, כאשר סימניו של חשק הניצחון רפים ואינם החלטיים, הם עשויים לעורר גם תגובות משחקיות. בטרם הכרות עם השפה הכלבית ותרגומה, יש להוסיף ולהדגיש את חלקו האינדיווידואלי של כל כלב כשותף בשיחה כלומר, מהי מסגרת האפשרויות האישית. מה אופייני לו "לומר" ובאותה מידה, מה אופייני לו למהר ולקלוט - לאלו גירויים הוא רגיש. הכלבים, מעצם היותם כלבים מכירים כולם את שלושת סוגי החשק הכלביים ומכירים היטב את כל סימניהם. עם זאת, כל אחד מהם נוטה להשתמש רק בחלק מהשפה. שפת הכלבים כמוה כמופע דגלנים. כל כלב נושא את דגלו – את חשקיו לעיני כל, קורא היטב את גוניהם המשתנים של הדגלים המוצגים לפניו אולם חסר יכולת לשלוט בצבע דגלו שלו אשר משתנה בהתאמה. אף על פי כן, כיון שהמדובר בכלבים, לעד יהיו אלה גוונים של כלבים. החברות, הזהירות או הניצחון. לסיכום: * שפת הכלבים מתחילתה עד סופה היא ברור ווידוי חשקיהם ההדדיים של המשוחחים זה ביחס לזה.
. בכוונתי לחלק את שפת הכלבים לארבעה פוסטים. חלקים א' ו ב' כבר אחרינו. בחלק ג' אספר על סימני הגוף והפנים, הקולות וההתנהגויות אשר מגדירים את נטיית כל אחד משלושת החשקים. אם לדוגמא, נתבונן בזנב, שהוא איבר תקשורת מובהק, זנב מכשכש מעיד על חשק חברות, זנב זקור וחסר תנועה על חשק ניצחון, זנב נמוך ומכונס אל הבטן הוא חשק הזהירות. הזנב הוא חלק מוכר לכולם אולם הוא אינו היחיד שמשתתף בתיאור רגשותיו של הכלב. גם האוזניים משתתפות, גם העיניים, גם השפתיים, הגוף כולו, מיתרי הקול, ההליכה וההתנהגות, לכולם תפקיד חשוב בתקשורת. חלק ג' הוא המילון. בחלק ד' יתמצה הנושא. שם אספר שכבני אדם אנו שותפים רק באופן חלקי בשפה. ראשית, חלקים מהשפה לעולם לא משודרים כלפינו. כמו כן, חלקים אחרים לעולם לא יקלטו מאיתנו גם אם נשדר אותם היטב. שם גם מחכים כמה וכמה טיפים. שם גם אספר על אותם קודים פשוטים אותם בהחלט ניתן בידינו לשדר. יש קוראים "בקפה", יש קוראים "בקלפים", יש "בכף יד", אני מכיר מישהי שקוראת "בדפיקה בדלת"... מגדל כלב? אתה עומד להפוך לקורא "בכשכוש זנב". |