7 תגובות   יום ראשון, 5/10/08, 11:10


חצי שעה של שיחה הספיקה להם, כדי להחליט ולקבל אותי לעבודה של 3 שנים בניגריה.

גם אני הבעתי את נכונותי ואת הסכמתי העקרונית לסוג העבודה הזו, מבלי לדעת אפילו לאן מועדות פני.

שאלו אותי: יש לך שאלות? ואני לא ידעתי מה צריך לשאול. לא היה לי שמץ של מושג, על מה שמצפה לי.

ככל שעברו הימים, התעייניתי, שאלתי, חקרתי, נפגשתי עם עובד "ותיק" (שלושה חודשים בניגריה), ראיתי סירטונים על ניגריה, קראתי בפורומים על עבודה ביבשת השחורה ושאבתי כל מידע אפשרי על המקום הכל כך חדש ומלא הפתעות בשבילי.

חודשיים עברו מאז.
חתמתי על חוזה לשלוש שנים.
הלב שלי פועם בחוזקה. בכל יום שעובר, המתח גובר.
מקום חדש, עבודה חדשה, שנה חדשה, התחלות חדשות., ואפילו מחר אני חוגג יום הולדת!

החיים שלי הולכים להשתנות!
הולך להיות לי לא קל.
להיות במקום רחוק, בלי החברים, בלי המשפחה, לא לראות ולחבק את הילדים שלי!
גם קלפי הטארות הראו לי התחלה חדשה, צמיחה והתפתחות אישית.
כולי ציפייה לקראת הבאות.
אני נרגש וכבר מתגעגע!

 

דרג את התוכן: