תמונות מהחיים של רוטה
כרגע בעיקר סיפורים קצרים עליי, על החיים ועל היפופוטמים.
פוסטים פופולאריים
-
שניים סינים
15/5/08 | 653 צפיות
-
אני זוכרת את הרגע שבו נפלתי
10/6/07 | 190 צפיות
-
להדליק את המזגן?
30/5/07 | 643 צפיות
-
כשהספרים הולכים לישון או מאחורי הקלעים של חנות ספרים
18/5/07 | 500 צפיות
-
סיפור על בחורה שברחה בלי נעליים
14/5/07 | 685 צפיות
-
אפשר להיות רק ידידים?
7/6/07 | 978 צפיות
פוסטים אחרונים
- איך עברו שלוש שנים? 15/2/13
- מלחמת הקופסאות 14/12/09
- חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. ג. והפעם ארוחות חג. 13/11/09
- חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. חלק ב. 30/10/09
- חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. 28/10/09
- כשאי אפשר לכתוב על הכל 26/8/08
כן. אני מעשנת.
אבל אל תזלזלו באינטליגנציה שלי. זה שאני מעשנת לא אומר שאני לא חושבת באופן עצמוני.
אז אל תתחילו איתי במשפט "את כל כך יפה, אם רק לא היית מעשנת הייתי מתחתן איתך". אתה רואה שאני עם סיגריה. לא מתאים לך אל תתקרב.
אל תספרו לי בכל פעם מחדש על הנזק שהסיגריות עושות לעור הפנים, לריאות ולשיניים. זה כתוב על הקופסה ואני לא צריכה קריינות. אל תספרו לי על הדוד/סבא/שכן שנפטר מסרטן בגלל שעישן שתי קופסאות ביום. כולנו נמות בסוף. תנו לי לבחור את הדרך שלי להגיע לשם.
אל תגידו לי שהריח נדבק לפה, לבגדים ולשיער. יש לי חבילת מסטיקים בכיס, מכונת כביסה אצל אמא ושמפו עם קונדישינר.
אל תספרו לי על הכסף שאני מבזבזת על התענוג הזה, אני לא בודקת את תגית המחיר על הפלאפון המשוכלל שהחלפתם בפעם השלישית השנה.
אל תשאלו אותי בפעם השמונה מאות "בשביל מה התחלת עם זה בכלל?". כי בפעם הבאה תצפו לסיפור קורע לב על החבר שזרק אותי, הדיכאון שנפל עליי, ועל זה שהתחלתי לעשן במקום לחתוך את הורידים. כן, הסיגריות בעצם הצילו את חיי. הסיפור לא בהכרח נכון, אבל בסופו גם אתם תבקשו ממני סיגריה.
אני לא בן אדם פחות טוב בגלל שאני מעשנת. אם יש פינת עישון אני אשתמש בה. אם מישהו מבקש אני לא אעשן לידו. אני לא זורקת את הבדלים על הרצפה ולא כופה על הדייטים שלי לעשן איתי.אז למה לשפוט אותי? למה להסתכל לי לתוך הקופסה?
תנו לי לעשן בשקט אחרי ארוחה טובה, עם כוס קפה, ליד הויסקי, את הסיגריה שאחרי או את הסיגריה של ההפסקה.
אל תסתכלו לי בצלחת, ואל תכנסו לי למאפרה.
זה לא פוליטיקלי קורקט להגיד את זה אבל מעשנים הם גם בני אדם. |
תגובות אחרונות
-
אורה .ה.
בתגובה על איך עברו שלוש שנים?
-
ליאורום
בתגובה על לרגל סיום השביתה סיפור על מכללה מאיזור הדמדומים
-
james j. rocklein
בתגובה על מלחמת הקופסאות
-
אלכסנדר הגדול
בתגובה על חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. ג. והפעם ארוחות חג.
-
b_noam
בתגובה על חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. חלק ב.
-
ג'ו מ
בתגובה על כשאי אפשר לכתוב על הכל
תגובות (44)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יקירתי
איתל בכל מילה
גלי
תודה על הכוכב, וכולנו נפסיק בסוף. אני מקווה
גם אני איתך
גם אני.
כולל כוכב.
גם אם יום אחד אני אפסיק.
לגיטימי.
אני מקווה שאחרי שעוברות 20 השניות של השיפוט האוטומטי אתה מבין שיש בבן אדם יותר מאשר סיגריה. מה עם בן אדם ששותה לעיתים קרובות בירות ושוטים של וודקה? גם זו פגיעה עצמית, אפילו אם אין סיגריה בצד. וזה הרי הבילוי הפופולרי ביותר בתל אביב, מסעות הרס עצמי של אלכוהול.
תודה על התגובה, לא ניסיתי לשכנע, רק להזכיר שמאחורי הסיגריה עומד לפעמים בן אדם
החלפתי פלאפון בפעם האחרונה לפני שנתיים, ורק בגלל שמישהו החליט לגנוב לי אותו (לא ברור למה, הוא היה בגודל של מקרר קטן, אולי הוא רצה להרוג איתו ג'וקים?).
החלפתי לאותו דגם פחות או יותר, בלי מצלמה, בלי אינטרנט. רק על הסנייק לא ויתרתי.
אז על פלאפונים אני לא מוציאה את כספי הדל, רק על סיגריות (קופסה בשבוע, אני חוששת שאני כבר מרוששת מדי בשביל שזה מה שיעיק על העו"ש שלי).
תודה על ההזמנה להתפקדות,
אבל אתה מוזמן להצטרף למפלגה הלא יוקרתית שלי מל"מ (מרוששת לא מסיגריות).
יום נפלא :-)
יונתן גפן
(הצודק התמידי)
כבר כתב מזמן
על קיפוח המעשנים,
שאפילו להם מגיעות זכויות
אזרח.
עכשיו ציטוט (שלך):
"אל תספרו לי על הכסף שאני מבזבזת על התענוג הזה, אני לא בודקת את תגית המחיר על הפלאפון המשוכלל שהחלפתם בפעם השלישית השנה."
לאיזה כתובת לשלוח לך את טפסי ההתפקדות למפלגה שלנו?
שהפ
(שרוטי החלפת פלאפונים).
בטוח שזה מעצבן לשמוע הטפות, אבל הן מגיעות ממקום של בלבול (אם לא דאגה) וגם כעס. זה שאדם בוחר בחירה מודעת של פגיעה בעצמו, זה לא משהו שקל לקבל או להבין.
לא מבין עישון. פשוט לא מסתדר לי.
לא מסתדר לי לראות חברים שאני יודע שהם חכמים, מעשנים.
לא מסתדר!
יש מעשנים שמודים שזו פעולה טיפשית, ויש את אלו שיודעים, אך מדחיקים.
אני משתדל לא לשפוט אדם מבלי להכיר אותו. לרוב אני מצליח.
לא קל להודות בזה, אך כשאני רואה אדם מעשן אני לא מצליח לנטרל את השיפוט האוטומטי.
אעלק מכירה, כל עוד לא נחשפת לאנקונדה (הסבלנית) שלי, זו לא באמת היכרות
אני מודה שלרגע התרגזתי, שאלתי לעצמי "מה קרה לארז שאני מכירה ואוהבת?"
ואז הגעתי לפסקה השניה, וראיתי שהאדם הסבלני והסובלני עדיין נמצא שם.
התגובה שלך חשובה לי במיוחד כי אני מבינה שאתה לא מעשן.
ומטרת הפוסט הייתה להגן על זכויות המעשן, ולא על יתרונות העישון.
תודה על הכוכב, ותודה רבה על זה שסוף סוף מישהו הבין למה התכוונתי
אז כנראה שאין לנו בעיה...
אני לא מכה ילדים, מעדיפה להכות את האבא
ותודה על התמיכה :-)
אני מסכים איתך שמעשנים הם בני אדם. אבל בואי נודה בזה - הם בני אדם הרבה פחות טובים ונורמליים, ובטח ובטח רציונליים מאנשים לא מעשנים, מהרבה הרבה סיבות.
סתם. אבל נכון שהתחלת לכעוס, ועכשיו את מרגישה הקלה?
חיה ותן לחיות, אני אומר. לא מטיף מוסר, ברור לי שאתם מבינים את הנזקים וההשלכות הבריאותיות כלכליות והכל. אבל זו עדיין בחירה שלכם, ואני מבין אתכם.
הבעיה היא שהרבה מעשנים (לא רובם, אבל) - לא מכבדים את אלו שלא רוצים להיות פאסיביים, וזו הבעיה שלי.
אבל את כן, אז כל הכבוד על הפוסט הכן, וכוכב כמובן :)
סגריות , תהילים, אני דווקא בסדר עם זה.
אבל אם בפוסט הבא יסתבר שאת מכה ילדים יש לנו בעיה.
אני לא פיספסתי.
את פיספסת את מה שאני מנסה להגיד:
את מעשנת, אז אחת מהשתיים: או שזה בלי סיבה או שזה מסיבה של פוזה.
אם זה מסיבה של פוזה, אז יש כאן בעיה באינטיליגנציה.
אם זה בלי סיבה, אז יש כאן בעית עקשנות.
מי שפנה אליך ואמר "חבל שאת מעשנת" התכוון להגיד שהוא לא אוהב להיות עם אנשים עקשנים ו/או לא אינטיליגנטים.
זאת לא היתה הטפת מוסר, זאת היתה כנות.
את מוזמנת להמשיך להתעקש
האינטיליגנציה שלך לא עומדת למשפט, אבל, אם בפני אדם עומדות שתי אפשרויות בחירה:
* האחת מזיקה, לא בריאה ועלולה להוביל אותו למוות.
* השניה לא.
והאדם בוחר בראשונה "כי הוא כזה". אז מה אפשר להסיק מזה?
חוץ מזה, בפאבים את מעשנת? בטוח. אז את מרעילה אנשים אחרים.
אישית, אני נגד העניין.
משתדל להמנע מאלכוהול וקפאין...
ובמיוחד מאתרים ממכרים.
אם זה עושה לך כל כך טוב, תהני.
החיים יפים יותר ללא עישון, עד כמה שראיתי מסביבתי. (אני אף פעם לא נגעתי בסיגריה (מלבד להחזיק ומלבד נרגילה שכן עישנתי. אני בן להורים מעשנים לשעבר, אחות וסבא שעישנו, דוד שמעשן עדיין. פשוט נורא.)
נדמה לי שפספסת את כל הרעיון שעומד מאחורי הפוסט הזה.
אני מעשנת. אני לא מתכוונת להפסיק לעשן. והאינטליגנציה שלי לא עומדת פה לדיון.
זה לא היה דיון על האם כדאי לי להפסיק לעשן. זאת הייתה הצהרה.
אני אתמצת:
אני מעשנת, לא מתכוונת להפסיק, טוב לי עם העישון ורע לי עם הטפות המוסר.
אתם לא חייבים להסכים איתי, להיפך. זה לא אומר שאני אמורה לשנות את דעתי כי עוד כמה אנשים (שאני דווקא מכבדת) חזרו שוב ושוב על אותם דברים שאני כבר יודעת.
אני לא אומרת שהעישון הוא דבר טוב ואני לא פותחת פה מסע פרסום לשכנע אותך להתחיל לעשן. אז אל תנהלו מסע פרסום נגדי.
בידידות רבה
איילת
איילת, בפוסט הזה אמרת שמעצבן אותך שמזלזלים באינטיליגנציה שלך. קיבלת כמה תשובות מכמה אנשים, וענית להם בעקשנות שלא מעניין אותך כלום, את מעשנת.
וגם כתבת (מצוטט כאן) שאת מחפשת גבר שיאהב את העקשנות שלך.
אז גם כשמתבררת מהות הבעיה, את בוחרת להתעלם. על זה אלון גל מ"משפחה חורגת" היה אומר: זה הזמן לעשות צעד משנה חיים.
יש לך עכשיו (עכשיו, ברגע זה!!!) הזדמנות להפסיק לעשן.
לא כשתיגמר לך הקופסה, עכשיו.
כמו באהבה, הזדמנויות לא צריך רק לקבל, צריך גם לקחת.
בידידות
אורי
וסליחה אם אני נשמע כמו משהו שאני לא רוצה להישמע כמותו. אני לא כזה.
אני חושב שקשה להודות בפני עצמנו שאנחנו יודעים כמה זה רע ועדיין עושים את זה
דיסוננס קלאסי
גם הפתיחה של רוטה מראה את זה (אל תזלזלו באינטיליגנציה שלי)
התגובה שלך היא פתרון הדיסוננס ע"י קביעת אמות מידה של "עדיין בשליטה"
אלו פשוט תגובות קלאסיות של התמכרות
אפשר היה לתמצת את הפוסט לשורה אחת
אני מכורה, אז באמשכ'ם, תעזבו אותי...
(ועם זה אני גם מזדהה)
אני בסוף יראה ככה אבל לא משנה את צודקת.
בתור מעשן ותיק, אני חושב שפחות חשוב העישון כן או לא, אלא כמות העישון ומידת ההתמכרות.
ברגע שיוצאים מהבית בלילה במיוחד כדי לקנות קופסא, יש כאן בעיה.
הדגשתי בפוסט שאני מנסה ככל האפשר לא לפגוע באף אחד אחר.
אני לא מעשנת במקום שעלול להפריע ללא מעשנים. אני מבינה ומסכימה שמי שלא רוצה לעשן לא חייב להחשף לזה. אני בעד פינות עישון.
לא מקובל עליי שאלה שלא מעשנים יקבעו גם בשבילי שאני לא צריכה לעשן.
כל עוד אני לא פוגעת באף אחד, ותמיד מכבה את הסיגריה כשמישהו מבקש, אני לא רואה מה הבעיה בזה שיתנו לי לעשן בשקט.
אני שמחה לקבל עצות משני דוקטורים לפסיכולוגיה נכבדים שכמותכם.
לפחות זה לא עולה לי כסף.
אתה אוכל רק אוכל אורגני? לא משתמש בפלאפון ונושם דרך פילטר?
אם כן אז כל הכבוד, אם לא אז כנראה שגם לך יש יצר הרס עצמי.
אולי אתה לא מעשן אבל בטוח שגם לך יש משהו שאתה נהנה לעשות ולא בריא לך. גם סטייק יכול לגרום לך להתקף לב.
אני מציעה שתבדוק את עצמך לפני שאתה מאבחן בעיות פסיכולוגיות אצל אחרים.
רוטה,
לאחרונה התחלק העולם ל-מעשנים ולא מעשנים.
הנזקים שגורם העישון הם הים ברורים ומוכחים מאי פעם ולכן יש אנשים
שממש לא רוצים את זה בחיים שלהם...בחיים של הילדים שלהם.
זה הפך לעניין מהותי. דרך חיים.
את כמובן יכולה לעשן, כשזה לא מפריע לשאר, אבל אל תתפלאי אם
זה לא מקובל על אלה שהחליטו לא לעשן...
אורישש צודק, הוא עלה על רובד עמוק יותר מהגלוי (צחנה, בריאות וכל זה).
מי רוצה בכלל לצאת עם בן אדם שכל יום כמה פעמים ביום דופק לעצמו את הראש בקיר, תוך כדי שהוא אומר "אני יודע שזה לא בריא, שיש אנשים שמתו מזה, אבל זה מה שבא לי- לדפוק את הראש בקיר, וזה מה שאני אעשה, ויהי מה".
זו התנהלות עתירת אגו שמעידה על בעיות בתפישת העצמי.
תודה, איזה מזל שיש פה מישהו בצד שלי
אני חושבת שמי שאומר משפט כזה יוצא די טיפש בעצמו. אם מפריע לך שאני מעשנת/עקשנית/טיפשה למה אתה מנסה להתחיל איתי בכלל? יש יותר סיכוי שאני ארוקן עלייך את כוס הבירה שלי, או אכבה עליך סיגריה מאשר אתן לך את הטלפון או אקשיב להטפות המוסר שלך.
אני מעדיפה לפגוש גבר שיכבד אותי מספיק כמעשנת. שהיא לא טיפשה. עקשנית דווקא כן.
אני צריכה לעשות העתק והדבק לתגובה שלך ולהוסיף אותה לפוסט.
אלה בדיוק המשפטים שביקשתי בנימוס שתפסיקו איתם כבר.
לא פספסת כלום. הסרטן, הטיפשות, והילדותיות שלי כמעשנת.
לא חידשת לי כלום. אבל תודה בכל מקרה.
אז אולי הכוונה של מי שאומר את המשפט "את כל כך יפה אבל מעשנת וגו'" היא:
את כל כך יפה, אבל את מעשנת, ובגלל שאת עושה דברים מהסיבות שלך ולא מוכנה לשמוע לאף אחד, כנראה שאת בחורה עקשנית (או טפשה), אז אני לא אצא איתך.
אל תקחי אישי, אני כותב את זה ככה רק כדי לפתח את הדיון.
הקבלות לעישון:
1. הולך רגל שתמיד חוצה מעברי חציה באור אדום.
2. אנשים שמשתמשים בסמים קשים.
3. אנשים שעובדים במפעל הטקסטיל בדימונה ומתעקשים לשטוף פנים בבוקר בבריכה הכחלחלה.
4. בן אדם שאוכל רבע כפית זפת ביום.
5. בן אדם שנושם מתוך אגזוז של אוטובוס.
את ילדה עכשיו, בהתנהגות ובתפישת העולם, אז את מרשה לעצמך לנהוג בחוסר אחריות כלפי גופך. לא סתם בחדרי מיון אחת השאלות הראשונות שנשאלים המגיעים היא "האם אתה מעשן?". כשתקבלי איתות ראשון מהגוף שלך, או כשיגלו לך כתם ראשון בריאה (חלילה וחס), אז תתעוררי. בינתיים את ילדה שמצפצפת, לבריאות.
השאלה החשובה יותר היא מדוע לא אכפת לך מגופך וחייך. ועליה את חייבת תשובה רק לעצמך.
תודה. אני מבטיחה לא לעשן לידך.
אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שאתה ואני יודעים שהאינטליגנציה שלי לא ממש נמוכה.
גם לשכב עכשיו בים ולשרוף את עצמי זה דרך של הרס עצמי והרבה אנשים לא מעשנים עושים את זה כרגע.
לשתות אלכוהול זה הרס של הכבד, ולחיות בתל אביב תחת הערפיח זה לא בריא במיוחד.
זה לא ענינו של אף אחד למה אני מעשנת.
אני מעשנת. זאת עובדה בשטח. וזאת הבריאות שלי .
לאף אחד אין זכות לחטט בעניינים שלי ולתת "עצות". רק לאמא שלי אני מרשה לעשות את זה.
רק רציתי לשתף אותך בנסיון שלי.
גם לי הטיפו מבוקר עד ערב, גם אני שמעתי כל שני וחמישי סיפורים על סרטן, גם אני החרמתי מסעדות שאסור לעשן בהן.
היום אני לא מתחרטת לשניה שהפסקתי לעשן.
תהני - עם או בלי הסיגריה.
תעשני חופשי. רק לא לידי.
תחיי איך שטוב לך.
אבל זאת בדיוק הנקודה שלי.
את אומרת "אל תזלזלו באינטיליגנציה שלי".
ואני אומר, האם האינטיליגנציה שלך נמוכה עד כדי כך שאת הורסת לעצמך את הבריאות בשביל פוזה?
(בהנחה שהתשובה שלך לשאלה שלי מקודם היא חיובית).
תודה, כמעשנת למעשנת.
הסיבות לא משנות.
הנושא פה הוא לא הסיבות אלא העובדות. אני מעשנת ותנו לי לעשן בשקט.
כל הכבוד לך. אבל הדגש הוא על "בשבילך" אני אחליט מתי אני רוצה להפסיק לעשן אם בכלל. אני לא צריכה הטפות.
אם זה כל כך גרוע לעשן ואת עדיין עושה את זה, אולי את מעשנת בשביל הפוזה?
ואולי בכל זאת?
(ואני כתבתי פעם פוסט על מתי בא לי להיות מעשן)
אני איתך בכל מילה.
זה שאת מעשנת לא קשור לאינטלגנציה שלך, לטוב ליבך ולגינונים שלך.
זה פשוט חבל, בשבילך.
אני הפסקתי לעשן רק לפני חצי שנה וזה עשה לי פלאים (וכן, גם קצת צמיגים).