1 תגובות   יום ראשון, 5/10/08, 17:50
היה צריך לראות את זה בטלוויזיה בשביל להאמין שזה אמיתי.יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, אמר באסרטיביות השמורה רק לו כי יש להאיץ את קצב ביצוע הרפורמות במשק וציין בצער את העובדה כי "מאז 2005 נעצרו הרפורמות במשק".ברצינות תהומית הסביר נתניהו שלו הושלמו הרפורמות שלו, היה המשק הישראלי חסין יותר מהמשבר הרוחש בעולם כולו. השומעות אוזניו של ביבי את שפיו מדבר? האם אין הוא מבין את משמעות המשבר הזה לגבי עתידו של הקפיטאליזם בכלל ועתידה של הכלכלה האמריקנית בפרט? או שכרגיל הוא חושב שאפשר לרמות את כל האנשים ( או לפחות את רובם ) כל הזמן?הרי כל המומחים, מקטן ועד גדול, שהביעו את דעתם על המשבר הנוכחי – היו תמימי דעים כי הוא מסמן את "מותו של הקפיטאליזם", לפחות כפי שהכרנו אותו באמריקה בעשור האחרון ומהווה ציון דרך לתחילתו של עידן חדש, עידן של אחריות חברתית גוברת והגברת הפיקוח הממשלתי על המשק הכלכלי החופשי.היטיב לבטא זאת סבר פלוצקר, מבכירי הפרשנים הכלכליים בישראל, שכתב  כך: "התקשורת הכלכלית בארה"ב לא מפסיקה לדווח בהרחבה על קריסתו של האידיאל של שוק חופשי בלתי מרוסן בוול סטריט והחלפתו במודל אחר, כעין "סוציאליזם נוסח אמריקה". לא היו עיתון, אתר אינטרנט או ערוץ רדיו וטלוויזיה שלא הקדישו מקום ראשי למותה של הדוגמה שעמדה במרכזה של האידיאולוגיה הכלכלית האמריקאית – ולא רק אמריקאית – שהממשלה היא הבעיה, והשווקים הפיתרון. עכשיו, כלקח מהמשבר האחרון, נהפכו שם היוצרות: השוק נתפס כבעיה, והממשלה כפתרון" (ידיעות אחרונות, 23.9). הנשיא בוש הודה "שהשוק החופשי לא מתפקד כראוי" ובימים אלו נמצא הממשל האמריקאי בשיאו של מהלך שמשמעותו התערבות ממשלתית מאסיבית והעברת השליטה על לפחות מחצית משוק ההון האמריקאי לידי המדינה.בזמן כהונתו של נתניהו כראש ממשלה וכשר אוצר למדנו על בשרנו את משנתו האידיאולוגית, שאותה ביטא והפיץ בכל הזדמנות: להסיר חסמים, להפריט, לייעל ושאר עקרונות הלקוחים הישר מבית מדרשו של הקפיטליזם הפרוע נוסח אמריקה.לא רבים העיזו אז לצאת מול נתניהו. האמונה בעקרונות שעליהם התבססה הכלכלה הגדולה בעולם סחפה אחריה רבים מאוד מהכלכלנים, האנליסטים, העיתונאים ואפילו שכבות גדולות בציבור. נראה היה שצעדיו של נתניהו והרפורמות שהנהיג זכו לאהדה גם בקרב כאלה שהתנגדו לדעותיו המדיניות-ביטחוניות. על בסיס האהדה הציבורית שעט נתניהו וביצע רפורמות גדולות בנמלים, בשוק ההון, במערכת המסים ועוד.קומץ קטן של אנשים קרא אז להאט את קצב הרפורמות, להשאיר לממשלה ולגופי השלטון את האפשרות לפקח על השווקים ולגלות מעט יותר אחריות חברתית. אולם קולות אלה נבלעו בקול ההמון ובקולו העמוק של ביבי, שהמשיך לפאר את צעדיו מעל כל במה, מול כל מיקרופון ומעבר לעדשות המצלמות.בניגוד גמור לדבריו של נתניהו , מה שמציל בינתיים את המשק הישראלי מלהיסחף במלואו לתוך המשבר היא העובדה שנתניהו לא הצליח בתוכניתו עד סופה.מאז שעזב  את משרת שר האוצר, נבלמו הרפורמות. למזלנו, כך מתברר, נשאר המשק הישראלי, למרות הרפורמות מרחיקות הלכת שעבר, ריכוזי ומפוקח יותר יחסית למשק האמריקני. ללא הפיקוח הממשלתי ההדוק על השווקים הפיננסיים בישראל, אפשר להניח שמצבו של המשק הישראלי היה היום קשה הרבה יותר. רוב הפרשנים יסכימו לקביעה כי העובדה שהשוק הפיננסי בישראל נשאר יציב למדי בתקופה זו היא תוצאה של הפיקוח הממשלתי והריכוזיות.במאמרו קובע סבר פלוצקר, כי התקשורת הישראלית עדיין לא הפנימה את "כישלון הקפיטליזם הפיננסי והתרסקות שיטת וול סטריט" (שם,שם). גם את ביבי זה כנראה לא מעניין. הוא ממשיך בשיטתו וקורא ליישם את מדיניותו הקפיטליסטית, גם בעידן של "מות הקפיטליזם". ואל תעזו לבלבל אותו עם העובדות.מדיניותו של נתניהו מסוכנת לא רק בחלק המדיני בטחוני שלה אלא קודם כל בתפיסה הכלכלית חברתית שלו. הגיע הזמן להתפכח מה"אליל שהכזיב" ולבנות כאן מדיניות חברתית כלכלית אחראית שמדינת הרווחה במודל הסוציאל דמוקרטי שלה עומדת במרכזה.
דרג את התוכן: