0
רק ממך אני רוצה לבקש סליחה אחותי הבכורה על שלא התעקשתי בעקשנותך.. על שלא דרשתי לדעת יותר.. על שהאמנתי לך עד הרגע האחרון.. "שכל יום יותר טוב.." על שעזבתי אותך בשעה האחרונה.. כי יצאתי "להפסקה".. שלאת נתתי לך יד ונשיקה בנשימתך האחרונה. שלא חיבקתי אותך חזק בשניה האחרונה. שלא אמרתי דברים שהיום אני רוצה.. שלא הבנתי אותך מספיק בחייך.. את מצוקותייך.. סליחה שעכשיו אני מבינה... על כך אני מבקשת סליחה אחותי. מי ארמנה פרליקה פרדונה מה.. שכחתי ת'ספרדית מאז שהלכת.. איך שתמיד צחקת.. על הספרדית ה"מדוברת" שלי.. ניזכרת וצוחקת.. פתאום בוכה. נחנקת. נזכרת. בשקט. לבד.. שהילדים לא יראו.. מנסה לטשטש את כאבם.. את כאבי.. בעיקר עכשיו בחגים בראש השנה כשהיית מביאה לכל אחד מתנה וברכה.. חיבוק ונשיקה מדודה הכי דודה שאפשר לבקש.. נדב שאל השבוע אם את יכולה לחזור "לקצת זמן".. למה רק לדודה פרלה זה קרה? ולמה דווקא לך? למה באמת????? כמה כואב.. בפנים בלב.. זה לא עובר.. כמה כאב שלא ידעתי מעולם שהוא קיים.. חוסר אונים מול החיים.. מתי הם מסתיימים? ולמה מתים? ואיך חיים.. ומחייכים.. וממשיכים.. כמה שאלות ללא תשובות.. כמה תובנות.. יומיומיות.. השארת במותך המפתיע.. רק ממך אני רוצה לבקש סליחה - פרליקה. ביקרתי אותך.. השארתי לך ורד ונשיקה על אבן וצילמתי תמונה עד הפעם הבאה.. שנה טובה שקטה ושלווה לך. את בליבנו תמיד! אוהבת. מתגעגעת. אני. אחותך הקטנה.
|