גבעתיים  2013 - מתווים לתכנית אב חינוכית לעיר גבעתיים 

תכנית האב החינוכית לעיר גבעתיים הינה ארוכת טווח ומתבססת על חזון חינוכי ערכי ועמה מימוש של כל המטרות החינוכיות במערכת החינוך בעיר.בחינת תועלתה, הישגיה והצלחותיה של מערכת החינוך העירונית תימדד מנקודת מבטם של מקבלי השירות; תלמידים והוריהם. עבורם אין משמעות לסטטיסטיקות, ממוצעים עירוניים או ארציים אלא העמדת פתרונות חינוכיים ברמת הפרט. כל הורה או תלמיד מודד את מערכת החינוך בראיה של 100% הצלחת המערכת לתת לו מענה חינוכי נאות. המערכת החינוכית העירונית תימדד על יכולתה לתת לכל פרט מענה מקיף, מותאם לצרכים הפרטניים ובתוך מסגרת החינוך העירונית.כל תלמיד הגר בעיר זכאי למציאת פתרון חינוכי הולם את יכולותיו, כישוריו ושאיפותיו למיצוי עצמי. ועל כן מערכת החינוך העירונית חייבת להיות מרובת פנים, מדורגת מבחינת תכניות הלימוד ובעלת אמצעים הוראה מתקדמים ביותר.

 כל מערכות הלימוד בעיר החל מגני ילדים ועד לתיכונים חייבות לכלול את מרכיבי השונות המאפשרת ניעות תלמידים בתוך המערכת ומענה ישיר ופשוט לצרכים הלימודיים והחינוכיים.שקיפות, מענה ישיר, שיתוף מלא בהחלטות חינוכיות של כל הגורמים בקהילה. הינה הדרך הנבחרת לנהל מערך חינוכי עירוני שבה כל שיקולי הדעת מובאים לפני מקבלי השירות ולא מתן של החלטות המסתתרות תחת חיסיון פדגוגי ומתן הודעות להורים. בעידן של טלפונים סלולאריים וצילומים והסרטת הנעשה בכיתה גופא, אינטרנט בטלפון הסלולארי, החיסיון הפדגוגי של מערכות החינוך נעשה מטרה לניגוח ולא למושא של כבוד. בתי הספר שנים רבות טענו לבדידות בקהילה, להעדר אוזן קשבת אמיתית של גורמים בקהילה, לקושי בשיתוף פעיל של כל הגורמים האחרים בקהילה. פיתוח מערך מרכזי עירוני הינה הדרך לצאת מהבדידות ומביקורות שליליות ממקבלי השירות לעבר שיתוף פעולה פורה ומוצלח.השקעות בלתי מתפשרות בחינוך בכל התחומים והענפים ובעיקר במקצועות השפתיים (מתמטיקה, לשון, אנגלית) בהם הוכח מחקרית כי ההצלחות במקצועות הלימוד הללו הן תלויות מורה לחלוטין. ההשקעה באיכות ההוראה הינה תנאי בסיסי להצלחת כל תכנית חינוכית באשר היא, בבחינת "אין יש מאין". 

יישומי החזון החינוכי על מערכות החינוך בעיר

מערכת החינוך לגיל הרך

·        בבסיסה של התוכנית הכנסת חדשנות המעדכנת את הנלמד בגן לצרכים של הלומד כפי שנראה כבר כיום העולם בו הוא חי ובוודאי בראיה עתידית של צרכים אלה.·        שינוי דגשים של תכניות קיימות ובחינת מידת נחיצותן כיום ללומדים.

תכנים והצעות לשיפור:1

1.    הנחלת שפה זרה בגן הילדים חשובה כמוה כביסוס למידת העברית. החשיפה לאנגלית הינה יום- יומית ואי אפשר להתעלם מכך שילדים צעירים מתפעלים מחשב ומשתמשים חלקית בהוראות באנגלית, חשופים לערוצי הטלביזיה הדוברים אנגלית וכמובן מוזיקה שהינה ערוץ תקשורת בינלאומי. בחלק מארצות אירופה המערבית מתחילה הוראת האנגלית בגילאי הגן מתוך הבנה כי זו תהיה השפה בה ידברו הילדים עם העולם בתוך שנים ספורות מגיל הגן, זו תהיה שפתם העסקית, הלימודית- אקדמית, ועמה יוכלו לתקשר בכל רשת אינטרנטית בינלאומית. בגרמניה, הולנד, פינלנד מתחילה הוראת האנגלית כבר בגני הילדים כתוכנית חובה בליבת תוכנית הלימודים. בארץ קיבלה מערכת החינוך בכפר סבא פרס ארצי לחינוך שחלקו עסק בהקניית האנגלית בגני הילדים.
תכנית הלימודים צריכה לקחת בחשבון את היכולות הלימודיות השונות של הילדים בגילאים המדוברים ולחשוף כל ילד לתכנית המותאמת לרמתו כך שהלומד יחווה תחושת הצלחה.

2.      שיפור מיומנויות התפיסה הכמותית – מתמטית הינה מטרה חשובה ביותר שכן כבר בכיתות היסוד של בית הספר היסודי אנו מוצאים תלמידים שהם "פגועי מתמטיקה" ונמנעים ממקצוע זה לשנים רבות. יש צורך לעבות ולהכין את התשתיות להבנת סדרות חשבוניות, תפיסה כמותית ולהבנה ייצוגית של המספרים כבר בגיל בגן. זאת הן כדי לרכוש את הבסיס להבנת ארבע פעולות החשבון הבסיסיות (הבנה שתשרת את הלומד עד כיתה ג' לפחות) והן כדי לבסס את תחושת ההצלחה במקצוע זה שיהפוך עם השנים לאחד מעמודי התווך בתוכנית הלימודים של כל לומד.

3.      דגש נוסף על העמקת והעשרת החינוך לערכים תוך שילוב יום – יומי בכל תוכניות הלימוד והפעילויות בגן; כבוד הדדי, הכשרה לביטוי אישי מילולי, הצגת נושא בע"פ כל יום על פי עקרונות של הצגת נושא. מיומניות בסיסיות של פתרון עימותים באופן מילולי וייצוג רגשי מילולי של רגשות ללא צורך לאלימות פיזית. הכנה לקבלת האחר והשונה בחיים אצל כל לומד. חיזוק הקשר בין מעשים לתוצאות ישירות ועקיפות כך שהילד יוכל להבין מהי אחריות אישית ובעיקר לצפות ולתכנן את מעשיו ואת תגובות הסביבה כלפיו.  אין ליצור שום תוכנית לחינוך ערכי אלא לשלב את הערכים בכל פעילות ופעילות וליישמה

בתוך הפעילות השוטפת.

מערכת החינוך היסודית:

1.  בבסיסה של התוכנית הכנסת חדשנות המעדכנת את הנלמד בבית הספר היסודי לצרכים של הלומד. כפי שנראה כבר כיום העולם בו הוא חי ובוודאי בראיה עתידית של צרכים אלה.

2.      שינוי דגשים של תכניות קיימות ובחינת מידת נחיצותן כיום ללומדים.

3.      העמקת החינוך הערכי, פריטת הערכים למיומנויות הניתנות ללמידה ויישומן בכל תכניות הלימוד ובכל המקצועות.

4.      שינוי פני ההוראה ויצירת מורים מומחים במקום מורה כולל הנותן "מעט להרבה" ומרגיש מתוסכל מחוסר יכולתו הן המקצועית והן מהעיסוק במגוון של מקצועות שהוא אינו יכול להיות מומחה בהם גם לו רצה.

5.      מדידה חינוכית עירונית, בעלת קריטריונים ברורים ושקופים לכל הנוטלים חלק בעשייה החינוכית, לרבות התלמידים והוריהם. הסקת המסקנות הינה חלק מהעיקרון של " שיפור מתמיד" ולא כלי לניגוח בית הספר על ידי ההורים. הניגוח נעשה בעיקר בשל תחושות של הסתרת מידע מההורים.

6.      מתן דגש חינוכי על אוכלוסיות האמצע להן ביה"ס יכול לסייע ושם מתרכזים עיקר הלומדים אותם המערכת מאבדת. באופן כמעט מסורתי שמה המערכת דגש נרחב על המתקשים והמפריעים. המצטיינים יישרדו כל מורה וכל מקצוע אך עיקר התלמידים, אלו שיוגדרו כבעלי הישגים הנעים מ- 55 ועד 85, מוזנחים על חשבון הטיפול  באוכלוסיות הקצה. אין להזניח את החינוך במתקשים אך יש לאזן אותו עם הטיפול באותן אוכלוסיות אמצע שהטיפוח החינוכי יכול לקדם אותם באחוזי הצלחה ניכרים. מדובר על יותר מ- 80% של תלמידי כל כיתה שעקב היותם "בסדר" או "שקטים" הם אינם זוכים לאותה תשומת הלב לה יזכה המתקשה ובוודאי המפריע.

 תכנים והצעות לשיפור:

1.      דגש נרחב על המקצועות השפתיים (אנגלית, עברית, מתמטיקה) בהיותם עמודי התווך של כל תוכניות הלימודים בהמשך ושל התוצרים החינוכיים להם יזדקק הלומד בהמשך חייו. על מנת לעבות את התוכניות הללו נדרשים שלושה אמצעים:

1.1.  צמצום של מקצועות לימוד אחרים על פי בחירת ביה"ס.

1.2.  השקעות רבות באיכות ההוראה וצמצום מספר הלומדים בכיתה. הכוונה היא ליצור מורים מומחים בית ספריים אשר יכירו היטב את המקצוע אותו הם מלמדים ועל כן גם ייהנו מהוראתו ומכך ינבעו גם איכויות הוראה משופרות.

1.3.  בניית מגוון תוכניות מדורגות המתאימות ללומדים שונים במסלולים שונים. כדי לאפשר הן התמחות מורים בהוראת התכניות הייחודיות והן כדי לאפשר מענה ייחוד לתלמידים ניתן ליצור מסלולי לימוד שכבתיים או דו שכבתיים ובכך ייפתר הקושי של המורה היחיד כיום בכיתה לאפשר מענים שונים ברמות מומחיות גבוהות לתלמידים שונים. תכנית מעין זו תאפשר למורים להתמחות במקצוע שפתי אותו הם מעדיפים וליצור בעצמם חומרים ותכניות איכותיות לתלמידים במקום המצב כיום של "מעט להרבה" שאינו קיים בשום תחום עיסוק בו איש מקצוע נדרש להיות מומחה בתחומי עיסוק רבים ומגוונים.

2.  מתן מענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים רגשיים או לימודיים על ידי בניית קבוצות לשיפור מיומנויות או טיפוח רגשי בתוך ביה"ס על ידי סטודנטים הזקוקים להתמחות מוכרת. כל שנדרש הוא ליצור קשר עם גופים אקדמיים ולאפשר לסטודנטים המחפשים התנדבות מודרכת או סטאז' מוכר לקיים את הקבוצות הללו אשר יכללו בתוך מערכת השעות. טיפול פרטני יכול להינתן ע"י סטודנטים הלומדים לתואר שני פסיכולוגיה חינוכית - קלינית, עו"ס או ייעוץ חינוכי. נושאי ההדרכות בקבוצות עשויים להיות; התנהגויות סביב למידה ופיתוח הרגלי למידה, התגברות על קשיי למידה, שליטה על כעסים ויישוב מחלוקות, למידה של ביטוי רגשי מילולי ומניעת אלימות ועוד. בדרך זו יוצאים כולם נשכרים ובעיקר יורד מהמורים צורך לטפל בבעיות כרוניות המצריכות טיפול מקצועי ושיטתי שהם אינם מומחים בו.

3.  הגדרת מדדים חינוכיים הכוללים מדדים לימודיים וערכיים לכל בית ספר ולכל כיתה בשיתוף ההורים והתלמידים ובהתאם לחזון הבית ספרי. באופן זה יהיה ברור לכל השותפים מה הוגדר כיעד חינוכי, מה הושג בפועל ומה ראוי לשפר. בדרך זו לא רק שישופרו הישגי בית הספר המוסכמים אלא ייווצר מצב של אמון מלא ופתיחות אמיתית בין מורים, הורים תלמידים והמערכות המלוות של מינהל החינוך ברשות והפיקוח של ביה"ס.

4.  בניית חדרי מקצוע למורים החל מכיתות ד'- ח' והעשרתם באמצעים חינוכיים מגוונים לרבות ספריות מקצועיות זמינות בעת השיעור, תצוגות ותערוכות נייחות והנמצאים באחריות המורה המלמד. גם כאן אפשר לבנות את הלימוד במתכונת שכבתית או דו- גילאית. חדרי מקצוע יהיו מנוף להתמקצעות של המורים והרחבת יכולותיהם המקצועיות.

5. הגברת מקומו של הספורט על כל ענפיו ופיתוח רוח תחרות ספורטיבית בין תלמידים, הן כפורקן אישי כמונע אלימות והן כענף תחרותי לגיטימי ובעל כללי משחק ברורים. ברור כי בניית נבחרת בית-ספרית הינה מוקד לגיטימי לפורקן רגשי ומתן הזדמנות להצטיינות בתחומים מוערכים עבור תלמידים. לשם כך יש לשפר את חצרות ביה"ס ואת אולמות הספורט וכמובן לזמן לתוך המערכת מדריכים ומורים מענפי ספורט שונים. גם כאן לא נדרשות השקעות רבות כיוון שאפשר להיעזר        במדריכים צעירים הזקוקים לסטאז' לאחר קורסי מאמנים. פיתוח נבחרת מוסדית יכולה להיעשות על-ידי חסויות ותרומות.

 מערכת החינוך התיכונית:

1.  שמירה קפדנית על עקרונות הרצף הלימודי ועקרון ההתמדה של כל תלמיד ותלמיד במערכת החינוך בעיר. תלמיד תושב גבעתיים זכאי לקבל את כל השירותים החינוכיים ההולמים את העדפותיו בעיר. הוצאת תלמידים מתקשים, חלשים בלימודיהם או בעלי בעיות התנהגותיות, לתיכונים מחוץ לעיר הינה סילוף של עקרון הרצף החינוכי ואי עמידה במחויבות מוניציפאלית מול ההורים משלמי המיסים בעיר. הרצון לשמור על אליטיזם חינוכי ומצוינות לימודית ייעשה אך תחת הגדרה שונה של מצוינות. מצוינות חדשנית הינה: הבאה להצלחה ומיצוי כישרונותיו של כל תלמיד במסלול לימודים המאפשר לו הגשמה אישית בין אם מדובר במסלול בגרותי עיוני מתקדם או במסלול של לימודי הכשרה – מצוינות לכול!

2.      דגש מיוחד על חינוך ערכי וחברתי שזו הסיבה האמיתית והצורך היחיד בקיומה של מערכת לימודים על יסודית ממלכתית – עירונית. בתי הספר האקסטרניים מוכיחים מבחינה לימודית כי הם מביאים למצוינות לימודית טובה יותר מהמערכת הפורמאלית. דגש רב יינתן על פעילויות העוסקות במגוון תכנים ערכיים: יהדות ומסורת ישראל, ציונות והתנדבות ברוח שנות ה- 2000, עזרה הדדית בקהילה, התייחסות לשונות, פיתוח תרבות השיח, מניעת קונפליקטים ויישוב סכסוכים ועוד.

3.     בניית מדיניות הערכה וציונים המשקפת באופן ברור וחד משמעי את החזון החינוכי של ביה"ס בניגוד לנעשה כיום; שהמסר המילולי הוא ערכי אך המדידה בסופו של דבר בתעודת הבגרות היא של ציונים בלבד.

4.1.              מערכת הלימודים התיכונית תבנה כך שתאפשר לכל תלמיד לסיים את חוק לימודיו בעיר ולקבל מענה המותאם להעדפותיו ויכולותיו. לצורך זה יש לתכנן מערכת לימודים מגוונת ומדורגת המאפשרת התמחות במגוון של מקצועות. בפועל המצב היום הוא שתלמידים בעלי יכולות עיוניות מתקבלים לתיכונים בעיר ואילו אילו שלא יוכלו לעמוד בבחינות עיניות ברמה גבוהה יצטרכו למצוא את דרכם מחוץ לעיר. במתכונת המוצעת למשל; מגמת תקשורת תכלול אפשרות של לימודים לקראת 5 יח"ל עיוניים ובאותה מגמה יהיו מקצועות כגון: טכנאות קול, בניית ואחזקת אתרי אינטרנט,  איור גרפי ממוחשב. מגמת מחשבים ומתמטיקה יכולה לכלול עד 7 יח"ל עיוניות יחד עם מקצועות כגון: טכנאות P.C, תפעול ואחזקת רשתות תקשורת, בקרת תוכנה Q.S, לוגיסטיקה ועוד. באופן זה אפשר לתכנן כל הוראת מקצוע החל מההיבט העיוני המורחב ועד למקצועות תפעוליים הנותנים "סיבה" לתלמידים המתקשים בתחום העיוני לא רק להרגיש שייכים ולסיים 12 שנות לימוד אלא ובעיקר שהם ירגישו שיש ערך ללימודים שלהם. אולי הם ייצאו עם בגרות חלקית או כלל ללא בגרות אך יהיה להם מה להציע לצבא ולחיים שלאחר מכן. רוב התלמידים הנפלטים כיום מהמערכת העיונית לתיכונים המקצועיים נאבקים על השגת בגרות חלקית או בגרות מלאה אך כזו שלא תאפשר המשך לימודים גבוהים אקדמיים ללא שיפור כולל של כול תעודת הבגרות. אם כן מדוע להגיע לתיכון? מדוע כדאי ללמוד ולהתאמץ? מדוע לא לפתח יחס של שנאה, חוסר כבוד וזלזול למערכת החינוכית? ממילא התלמיד יודע שהוא עתיד לצאת בידיים ריקות מהמערכת החינוכית בה הוא שוהה... לא למותר לציין כי התחושה הקיימת כיום שרק התלמידים המצליחים בתחום האקדמי יש להם מקום של כבוד, השקעות, עניין במערכת, יש לה השפעה ניכרת על תחושות השווי והדימוי העצמי הנמוך של התלמידים, מעין התנצלות אח"כ כאשר הם הופכים לבעלי מקצועות בתחומים השונים ומהווים את חוט השדרה של החברה הישראלית.

אין נתונים על הצלחות והשתלבות של תלמידים ממסלולי לימוד לא בגרותיים מלאים בחברה, אין מעקב כיצד הם מצליחים ואיזה לקח ניתן ללמוד לגבי תכנון הלימודים בתיכון שלרובם זו תהיה תחנת הלימודים האחרונה. על כן מוצע לא רק לבנות מסלולי הכשרה מותאמים, יוקרתיים לתלמידים החפצים לצאת עם " משהו" ביד, אלא לקיים מערך מדידה ובדיקה שיפורסם כמו מדד העוברים את בחינות הבגרות, כך שפרנסי העיר יוכלו לציין בגאווה כי אחוזים מסוימים סיימו עם תעודת מקצוע את לימודיהם ועתידים לשרת ביחידות צבאיות מתקדמות. ללא מדידה עירונית כזו ואולי אח"כ ארצית יישארו התלמידים הללו שמהווים בהערכה גסה עד כ- 30% מכלל התלמידים בארץ מחוץ לגדר. ניתן להניח כי פיתוח תכניות אילו יגרום להורים ותלמידים רבים לחוש מוטיבציה רבה יותר בקשר ללימודים כיוון שהם מבינים את התועלת שבהם, צפויה הפחתה ניכרת באלימות ובהפרעות משמעת, צפויה עליה ברצון לשרת בצבא הן אצל הבנים ובעיקר אצל הבנות שכן הם מגיעים עם מקצוע או הכשרה רלוונטיים ולא יהפכו לפקידות המגישות תה וקפה. בעיקר יחול שיפור ברור של החינוך לערכים של עבודה, הישגים, כבוד עצמי ותחושת שווי עצמי ללא השקעות בפרויקט מיוחד שידבר וינאם על החינוך לערכים ולא ישיג דבר.פיתוח המגמות והכנסת המקצועות הרלוונטיים תעשה תוך התייעצות עם כול גורמי החינוך, הורים ולתלמידים ובשיתוף גופים מקצועיים אליהם ממילא יגיעו התלמידים לאחר סיום לימודיהם. גופים אלה יכולים לסבסד את הלימודים, לאפשר המשך הכשרות לאחר סיום לימודי התיכון, הבאת חסויות ואף הבטחת מתן העדפה בכניסה לעבודה אצלם לאחר שירות צבאי. מתכונת דומה מתקיימת שינים בנושא המבחן הפסיכומטרי בכיתות י"ב ונעשה עם מכונים פרטיים המלמדים את  התלמידים בתוך ביה"ס.

 4.2.  החינוך הערכי בתיכון חייב ללבוש שני פנים; פריטת הערכים בתוך בניית המערכת כפי שהוקדם בסעיף מס' 4.1 בפרק זה שאינו מדבר על קבלת השונות אלא מיישם אותה. כך צריך לעשות עם ערכים של תרבות השיח והכתיבה. יש לפתח כמקצוע הוראתי את  נושא ה- Debate   אך יש לשלבו בהוראת כל המקצועות כך שהתלמיד ייבחן לפחות ביחידה בגרותית אחת נוספת  בבחינה בע"פ או בחינה תוך כדי דיון. ללא מדידה ומתן הערכה בתעודת הבגרות או תעודת הגמר לא יהיה ערך לפרויקט והוא יישאר פרויקט. הוא הדין בעניין הכתיבה והעמקת היכולות בשפה הכתובה- ללא חיוב להבחן ביחידה אחת כתובה לא יהיה שינוי. התלמידים , המורים וההורים באופן הטבעי והנורמאלי ביותר מכוונים לכל מה שנמדד בעת הלימודים ולאחריהם. כיום המדידה היחידה הקיימת והמשמעותית היא של ציונים וציונים בלבד. זו הסיבה מדוע פרויקטים שמושקע בהם הון עתק כושלים...כיוון שהם פרויקטים ואינם מדידים!  חינוך לערכי ציונות, חייב להיות מדיד ובעל פרסום עירוני ו/או ארצי כך שיקנה ללומדים תחושת שווי וערך. המסע לפולין הופך בשנים האחרונות למסע המלווה בבעיות התנהגות קשות, כיוון שהוא לא קשור לשום נושא לימודים אין שום מדידה חינוכית לאחריו והא נתפס כבונוס לתלמידים, זאת למרות מפגשי ההכנה שהתלמידים עוברים אבל גם היא מנותקת מתכני הלימוד ועשית על פי רוב בגמר הלימודים. זהו איתות שהתלמידים קולטים ; הנושא כאוב, מסעיר, חשוב אך לא חשוב להם אישית ולא ישפיע על חייהם.

4.3.              תכנון תכני החינוך החברתי חייב לעבור במלואו לידי התלמידים בסיוע של מורים, לרבות בניית והכנת מבנים ואפשרויות לחינוך חברתי המדבר על ליבם של בני הנוער. הפרויקטים הרבים נשארים פרויקטים ולכולם ברור כי מדובר פרויקט או אופנה או גחמה חינוכית חדשה ולא בדרך חיים.  יצירת מועדונים בתוך ביה"ס שהם מקום לבילוי והנאה של תלמידים. הקמת מועדונים בהם יהיו סימולאטורים לנהיגה ולימודי תיאוריה, קלפי להצבעות, הן בנושאי בית הספר והן בנושאים חברתיים ופוליטיים, ספריית מוזיקה עדכנית, חדר אקוסטי להקלטות, משחקים כגון; ביליארד, מחשבים ופינות עישון. את מגרשי הספורט ואת ספריות בית הספר( ספרית מוזיקה, ספרית סרטים, חדר הקלטות ) יש להשאיר פתוחים לאורך שעות יום ממושכות על-מנת לאפשר שימוש במתקנים ומניעת אלימות וונדליזם. ניתן לגייס כספים ומשאבים להקמת מרכזים חברתיים ולימודים על-ידי תרומות וחסויות של גופים מסחריים. במתכונת המוצעת מושגות כל מטרות העל של החינוך החברתי החל ממעורבות חברתית אמיתית שכן התלמידים יידעו שבקשותיהן ייענו ולא יפסלו על הסף, עניין ושיתוף פעולה של התלמידים כל תכני הפעילות יהיו מותאמים לצרכים שלהם ולא מה שחושבים המורים על הצרכים שלהם. ובעיקר..תחושה שבית הספר הוא שלנו, מקומינו וכיף להגיע וטוב להיות בו. במבנה כזה ישנה משמעות אמיתית להיות במועצת התלמידים כי היא אכן משפיעה על חלק מהחיים הבית ספריים, מאותה סיבה יש טעם להתנדב לפעילויות החברתיות הנבחרות שיצטרכו תפעול של תלמידים.

אשמח לשמוע את דעתכם, הערותיכם והארותיכם

                                                                                     טלי