כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    לזרוק או לא לזרוק? (או: כמה קשה להיפרד)

    49 תגובות   יום שבת, 30/6/07, 20:41

    אנחנו אנשים צוברים, רובנו. מעטים מאיתנו מצליחים לברוח מהגורל הזה, של לצבור ערימות על גבי ערימות של דברים שלא צריך בכלל. כבר מגיל צעיר מלמדים אותנו לאסוף - בולים, מחקים, מטבעות, קונכיות, אבנים, טלכרטים, מכתביות, גולות, קלפי משחק כאלה ואחרים. מלמדים אותנו ואנחנו לומדים ומפנימים, לא פלא שאחר-כך כל כך קשה לנו לזרוק אפילו את הדבר הכי קטן.

     

    כשאנחנו כבר גדלים אז פתאום רוצים שנזרוק, לא מבינים למה אנחנו צריכים את כל הזבל הזה שיש לנו בחדר. אמא משתגעת - למה אתה צריך את האוסף פחיות המשונה הזה? למה את צריכה את כל הכרטיסים האלה של הסרטים? היא לא מבינה מאיפה הגיע לנו הג'וק הזה של האיסוף לראש, שכחו ההורים שהם האחראים העיקריים לעניין הזה, שהם לימדו אותנו. פתאום ככה הם מתנערים מהאחריות ורוצים שנזרוק.

     

    נשים בכלל לוקחות את זה לכיוון אחר - הן מתחילות לאסוף תיקים, בגדים ונעליים, כמעט לכל אחת יהיה אוסף עצום של כאלה או כאלה או של כמה מהם, והבעייה העיקרית היא המחיר המטורף שלהם. יש כאלה שאוספות ספרי בישול באובססיביות (כמוני) ויש כאלה שמוצרי איפור ומברשות (גם כמוני, אבל יש לי תירוץ, כי אני מאפרת מקצועית. טוב מודה, האמת לא תירוץ משהו). אבל את הדברים האלה עוד אפשר להגיד שצריך (אפשר להגיד לא אומר שצריך, האמת אני אגלה לכם - אף אחת לא באמת צריכה 30 תיקים שונים, אף אחת). והעיקר שזה כיף שיש כזה מגוון. אז זה עוד בסדר.

     

    גברים אוספים דברים אחרים, הם מפתחים חיבה הרבה פעמים למכוניות ישנות (חיפושיות של אספנים וכאלה). והכי הרבה ראיתי גברים שסוגדים לרמקולים ישנים שתופסים חצי מהבית, כי הם "באיכות אחרת מאלה שיש היום", ויש גם כאלה שיש להם טייפ סלילים או פטיפון (בדרך כלל לא-פעיל) בבית. אבל שוב, אפשר לטעון שאפשר להשתמש בדברים האלה (אפשר, אבל זה לא תמיד נכון).

     

    יש כאלה שאוספים אמנות - תמונות מקוריות, צלחות מכל העולם, פסלונים קטנים. דברים שברור שאפשר לחיות בלעדיהם אבל הם מוסיפים יופי (תלוי האמת, כשכל הקירות מלא בצלחות ולא רואים אפילו מילימטר של קיר זה לא תמיד הכי יפה כבר). אבל גם פה העיקר שהאספנים נהנים מזה. 

     

    לאיסוף של בולים, מטבעות וטלכרטים יותר קשה לי להתחבר, כי הרי לא רואים את זה אף פעם, זה מוחבא היטב באיזה ארון, ורק פעם בכמה זמן מוציאים את זה ומסתכלים. אז אני לא ממש מבינה את הקטע, אבל מי שנהנה מזה שיבושם לו.

     

    אבל לכולנו יש גם דברים שאנחנו לא באמת צריכים, אנחנו צוברים דברים כמו מחברות ישנות מהיסודי, הקלסרים מהאוניברסיטה, דפים על גבי דפים על גבי דפים מפה ומשם, שאי אפשר לזרוק. זה הכי מטריד כשעוברים דירה, מסתכלים בקלסר ומתלבטים שעה - לזרוק או לא לזרוק? זו השאלה. ואחרי התלבטות ובדרך כלל  צביטה קטנה בלב, מחליטים להשאיר, אולי פעם אני אצטרך את זה (כנראה שלא), אולי פעם אני אשתמש בזה (כנראה שלא), אולי פעם אני אסתכל בזה שוב (כנראה שכן, כשאני אעבור דירה עוד פעם). אלא אם כן באמת יש מחסור במקום. אם יש מקום אז משאירים - במחסן, בחדר העבודה, בחדר מיותר שהופך בעצם למחסן, בעליית הגג. אפילו שכנראה לא נסתכל על הדברים האלה עוד שנים, אפילו שאנחנו לא באמת צריכים. לזרוק זה קשה, אז נמנעים כשאפשר. לפעמים מצליחים, אבל בדרך כלל זה באמת בלב כבד.

     

    ולי עד עכשיו יש פה בהישג יד חלק מהמכתביות שהיו לי אז, ואני באמת לא צריכה אותן. אבל עד עכשיו קשה לדמיין שמישהו יכתוב על אחת מהן. הן היו כל כך חשובות לי אז, קניתי את חלקן, החלפתי עם בנות אחרות, שמרנו עליהן כל כך יפה, לחלק יש אפילו ריח של בושם, איך אפשר לזרוק מזכרת כזו? והקלסרים שלי מהטכניון - לא חבל? (כנראה שלא, אבל בכל זאת). והברכות שקיבלתי במשך כל השנים מחברים טובים? (אפילו הברכות מהחתונה, אבל אותן אני מתחילה להפנים שאין ברירה אלא לזרוק). ואפילו כמויות עצומות של בגדים שאני כנראה לא אלבש יותר לעולם, אבל יש לי מקום בארון שבחדר השני.

     

    אני משתדלת ללמוד לזרוק, משתדלת שלא יהיו דברים מיותרים, בינתיים לא בהצלחה יתרה, השתפרתי אמנם - אבל הדרך אל המנוחה והנחלה עוד רחוקה. מאוד.

     


    לחץ כדי להגיע לתוכן העניינים של המון-על-ליזה 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (49)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/7/07 23:43:

       

      צטט: shlomober 2007-07-03 07:42:56

      ועכשו את אוספת כוכבים. קבלי אחד נוסף לאוסף המרשים שלך.

      תודה רבה. כוכבים זה באמת כיף לאסוף.

      צטט: ליאור רועי 2007-07-03 18:42:50

      כבר כיסו פה את מרבית האפשרויות,

      אבל כיוון שנגעת במקצוע שלי (איזה כיף, אין פה אלגוריתם מחייך)

      אני אשמח להציע לך מילה חדשה-

      לא לזרוק, לשחרר!

      החפצים האלה שאנחנו שומרים יושבים לא רק בארונות ובבוידעמים.

      גם אם הדלת של החדר בלאגן סגורה תמיד,

      אנחנו הרי לא שוכחים שהוא שם.

      להחזיק לשווא בכל מיני דברים זה להעמיס על עצמנו מטען רגשי מיותר.

      לא, לא התבלבלתי, חפצים יכולים להיות טעונים בדיוק כמו דברים אחרים.

      שחררי, זה נותן המון כח!

      אחלה מילה. אני מתכוונת לאמץ אותה. תודה רבה.
        3/7/07 18:42:

      כבר כיסו פה את מרבית האפשרויות,

      אבל כיוון שנגעת במקצוע שלי (איזה כיף, אין פה אלגוריתם מחייך)

      אני אשמח להציע לך מילה חדשה-

      לא לזרוק, לשחרר!

      החפצים האלה שאנחנו שומרים יושבים לא רק בארונות ובבוידעמים.

      גם אם הדלת של החדר בלאגן סגורה תמיד,

      אנחנו הרי לא שוכחים שהוא שם.

      להחזיק לשווא בכל מיני דברים זה להעמיס על עצמנו מטען רגשי מיותר.

      לא, לא התבלבלתי, חפצים יכולים להיות טעונים בדיוק כמו דברים אחרים.

      שחררי, זה נותן המון כח!

        3/7/07 07:42:
      ועכשו את אוספת כוכבים. קבלי אחד נוסף לאוסף המרשים שלך.
        3/7/07 00:21:

       

      צטט: בן-גן 2007-07-02 22:31:03

       

      צטט: בן-גן 2007-07-01 22:04:05

      אצלי הכל עף

      כן ערך, לא ערך, מה שלא בשימוש עף מפה

      נעזר קצת במרפי בזה

      מרפי טוען כי משהו שלא בשימוש, ימצא לו צורך אחרי שזורקים מוסרים  אותו

      אז אם יש משהו שאינני נוגע בו אבל הייתי רוצה להשתמש, אז אני זורק מוסר

      ואז אם יופיע הצורך, אשיג מחדש, ומה שלא יופיע צורך אז טוב שניזרקמסר

      נ.ב.

      גר בסטודיו של 20  מטר

       

      שיפור תגובה...

      תראו, למשל יש לי גיטרה או חליל צר שלא בשימוש, אני חייב למסור את זה כדי להחזיר

      אחרת זה יעמוד ללא תקנה לעד

      כשיש ולא מקבלים, חייבים לתת

      חלק מקבלים חזרה

      וחלק חדשים

      בגדים וסדינים ובדים הולכים לנקודת האיסוף

      נעליים במדרכה ליד הכניסה

      כלי עבודה נמסרים אישית

      מגברים ורמקולים הולכים בהחלט אם אין להם שימוש

      גם חלקי מחשב וכבלים

      סכינים אני אוהב לקנות אז  גם כל פעם אחד נמסר

      חשבונות עפים, לא שומר אותם לשנים וחודשים כי בין כך בשביל 300 ש"ח לא אגש להלחם איתם, והם לא מפספסים בסך הכל

      לספרים אין מקום בכלל אלא עם הם קלאסיקה ובשימוש רציף (יש שלושה כאלה בערך)

      ספרים הולכים....נמסרים

      חחח

      גם הציורים  נמסרים, מלבד האוסף...

      עכשיו מחפש קליינט ל"אנקאונטרס", כי חזרו ה"קיף קונצ'רטו" מהמסירה הארוכה

      קודים של חיים

      "זמן לד-זפלין"

      .

      תביאו לי חלומות

      בנות אני חם על חלום

      תביאי כבר חלום לצ'ט שלי

      שתתמלא התיבה החדשה בדף יוזר....

      אף אחת לא חולמת פה?

      לא אוהבות לפענח את החלום?

      לגור בסטודיו של 20 מטר נראה לי בלתי אפשרי, אני והדברים שלי בחיים לא היינו מצליחים להיכנס לשם. כל הכבוד לך שאתה מצליח וגם נותן כל מה שמיותר אצלך. חתיכת רשימה סידרת פה.

      ובנוגע לחלומות - שיהיה בהצלחה.

        2/7/07 22:34:

      כדאי לך זה כיף...

      מכיר...

        2/7/07 22:31:

       

      צטט: בן-גן 2007-07-01 22:04:05

      אצלי הכל עף

      כן ערך, לא ערך, מה שלא בשימוש עף מפה

      נעזר קצת במרפי בזה

      מרפי טוען כי משהו שלא בשימוש, ימצא לו צורך אחרי שזורקים מוסרים  אותו

      אז אם יש משהו שאינני נוגע בו אבל הייתי רוצה להשתמש, אז אני זורק מוסר

      ואז אם יופיע הצורך, אשיג מחדש, ומה שלא יופיע צורך אז טוב שניזרקמסר

      נ.ב.

      גר בסטודיו של 20  מטר

       

      שיפור תגובה...

      תראו, למשל יש לי גיטרה או חליל צר שלא בשימוש, אני חייב למסור את זה כדי להחזיר

      אחרת זה יעמוד ללא תקנה לעד

      כשיש ולא מקבלים, חייבים לתת

      חלק מקבלים חזרה

      וחלק חדשים

      בגדים וסדינים ובדים הולכים לנקודת האיסוף

      נעליים במדרכה ליד הכניסה

      כלי עבודה נמסרים אישית

      מגברים ורמקולים הולכים בהחלט אם אין להם שימוש

      גם חלקי מחשב וכבלים

      סכינים אני אוהב לקנות אז  גם כל פעם אחד נמסר

      חשבונות עפים, לא שומר אותם לשנים וחודשים כי בין כך בשביל 300 ש"ח לא אגש להלחם איתם, והם לא מפספסים בסך הכל

      לספרים אין מקום בכלל אלא עם הם קלאסיקה ובשימוש רציף (יש שלושה כאלה בערך)

      ספרים הולכים....נמסרים

      חחח

      גם הציורים  נמסרים, מלבד האוסף...

      עכשיו מחפש קליינט ל"אנקאונטרס", כי חזרו ה"קיף קונצ'רטו" מהמסירה הארוכה

      קודים של חיים

      "זמן לד-זפלין"

      .

      תביאו לי חלומות

      בנות אני חם על חלום

      תביאי כבר חלום לצ'ט שלי

      שתתמלא התיבה החדשה בדף יוזר....

      אף אחת לא חולמת פה?

      לא אוהבות לפענח את החלום?

       

       

       

       

        2/7/07 20:33:

       

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-07-01 23:59:00

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-01 21:49:28

      פעמיים אני קוראת את התגובה שלך ולא מבינה למה את קוראת לי צדקת (מלשון צדיקה), רק אחר-כך נפל לי האסימון שבטח התכוונת לצודקת ונפל לך הו' בדרך. צוחק

      העיתונים צריכים להגיע לפח, במוקדם או במאוחר הם בטח ימצאו את דרכם לשם. אספנות של דברים חסרי תועלת היא זו שמציקה, ממנה אני רוצה להיגמל.

      הסיבות לכל דבר אצלי תמיד פשוטות. האות ו' נשמטה לה בטעות.

      טעויות כאלה הן בכלל תכונתי האופיינית מאד.

      אם בא לך לצחוק עוד בנושא,הינך מוזמנת להכנס לכאן.

      אחלה פוסט, אחלה שיבושים. אז מה, אני לא צדקת?

      צטט: שחר י 2007-07-02 11:24:22

      מה ז'תומרת? יצאתי צדיק? קורץ

       רק אתמול דרסתי נמלה. סתאםם.

       

      יש לנו פה בעיר הקודש ליד הבית בחצר סרגיי (חב' להגנת הטבע) בכל יום שישי האחרון של כל חודש שוק קחתן, האמת הוא לא כל כך גדול אבל מקסים (ולו רק בגלל המקום, הגינה, האוירה והאנשים).

      אתה בא מפזר שקית עם חפצים, מסתובב, מי שלוקח לוקח. כולם מוזמנים, לא עולה כסף וגם מוזמנים לקחת. (בגדים, נעלים, מעילים, סוודרים, טוסטרים, ספרים, שבועונים וכו').

       

      יש את האלטרטיבה הנוספת: 'לתת' - מתקשרים יש להם רכזים שאוספים מהבתים: צעצועים, רהיטים, מכשירי חשמל וכו'.

      יצאת צדיק - כמו בתוכנית של חיים הכט - אתה הצדיק בסדום שלנו, אנחנו הזורקים.

      נשמע מגניב השוק קחתן שלכם, אם יש לי דברים שימושיים שאני לא צריכה אני נותנת אותו בשוק תןתן, שמי שרוצה ייקח. 

        2/7/07 11:24:

      מה ז'תומרת? יצאתי צדיק? קורץ

       רק אתמול דרסתי נמלה. סתאםם.

       

      יש לנו פה בעיר הקודש ליד הבית בחצר סרגיי (חב' להגנת הטבע) בכל יום שישי האחרון של כל חודש שוק קחתן, האמת הוא לא כל כך גדול אבל מקסים (ולו רק בגלל המקום, הגינה, האוירה והאנשים).

      אתה בא מפזר שקית עם חפצים, מסתובב, מי שלוקח לוקח. כולם מוזמנים, לא עולה כסף וגם מוזמנים לקחת. (בגדים, נעלים, מעילים, סוודרים, טוסטרים, ספרים, שבועונים וכו').

       

      יש את האלטרטיבה הנוספת: 'לתת' - מתקשרים יש להם רכזים שאוספים מהבתים: צעצועים, רהיטים, מכשירי חשמל וכו'.

       

       

        1/7/07 23:59:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-01 21:49:28

      פעמיים אני קוראת את התגובה שלך ולא מבינה למה את קוראת לי צדקת (מלשון צדיקה), רק אחר-כך נפל לי האסימון שבטח התכוונת לצודקת ונפל לך הו' בדרך. צוחק

      העיתונים צריכים להגיע לפח, במוקדם או במאוחר הם בטח ימצאו את דרכם לשם. אספנות של דברים חסרי תועלת היא זו שמציקה, ממנה אני רוצה להיגמל.

      הסיבות לכל דבר אצלי תמיד פשוטות. האות ו' נשמטה לה בטעות.

      טעויות כאלה הן בכלל תכונתי האופיינית מאד.

      אם בא לך לצחוק עוד בנושא,הינך מוזמנת להכנס לכאן.

        1/7/07 22:04:

       

      צטט: גנאדי 2007-07-01 19:36:05

      אני בדרך כלל לא מהאוספים, אבל יש לי כמה ענתיקות - חוברות מבחנים ושקפים מהתואר הראשון והשני שאני כבר מת לזרוק, אבל לא מוצא הזדמנות/מקום למחזר אותם.

       

      אה, ויש לי גם כמות נכבדה מהמגזין TheMarker (כולל הגליון הממש ראשון). מישהו קונה?

      אנחנו מלאים בסיבות למה לדחות את זה לאחר-כך, הפרידה כל כך קשה - אפילו מחוברת שקפים של התואר הראשון.

      פריטים לאספנים יש לך, מעניין אם זה שווה משהו.

      צטט: rinat lz 2007-07-01 20:26:54

      אני אישה צוברת

      אני לא יכולה אחרת

      בגדים ישנים, נעלים ואפילו מחברות

      מסודרים להם בקבוצות קבוצות

       

      אצל אמא בבית יש חדר מיוחד

      את הכל שמתי שם יפה בצד

      עד שיום אחד היא תרתח

      ותזרוק לי את הכל לפח...

       

      מגניב

       

      הבעיה שלי היא שאני פשוט לא מסוגלת לזרוק כלום. מדי פעם אני ממש מכריחה את עצמי

      לוותר על דברים (גם אצלי זה קורה בעיקר בזמן מעבר דירה, מה שלא קרה כבר 3 שנים שלמות - אז תעשו את החישוב) והכל נערם לכשלוש שקיות זבל גדולות. אבל החלל שהחפצים האלה משאירים מתמלא בחפצים חדשים שמלווים אותי לעוד כמה שנים טובות, או - עד מעבר הדירה הבא. זה פשוט נורא. זה קורה בעיקר עם נעלים בלויות שאני כבר לא אנעל לעולם, או בגדים שכבר קטנים/דהויים/נהרסו בכביסה. אני פשוט לא מסוגלת להגיד להם להתראות. לכל אחד מהם יש סיפור משלו. זה נורא קשה.

      אני יודעת... אני כזאת.... אישה!  :-)

      כל מילה בשיר נכונה. מעניין אם תשימי לב אם היא תזרוק לך.

      אני איתך. למרות שאני משתפרת לאט לאט, לאט מדי.

      צטט: עדנה ויסלר 2007-07-01 21:18:42

       

      צטט: שחר י 2007-06-30 22:57:13

      נשבע לך שאתמול ירדתי עם 5 ספלים שונים: פרחוניים, עם נקודות, צבעים שחור/לבן לשוק קחתן פה ליד הבית. פעם בחודש, עושים כזה שוק. אתה לוקח ונותן בחינם. לא שואל, לא בודק, פשוט לוקח מה שאתה צריך (פלקט של צ'גאוורה ממעל, אנרכנוסטים כאלו שחושבים שישנו את העולם). לא הספקתי להוציא אותם מהשקית, 2 נשים לקחו אותם. סבבה. שייהנו. בבית חיכו לי 8 ספלים חדשים שבדיוק קניתי במשביר.

      לזה בדיוק התכוונתי ב'מסיבת-החלפות'...נדמה שמילותיי נבלעו בהמון...

      לא נבלעו. פשוט ליזה נבלעה באין-זמן שהיה לה היום.

      צטט: יגאל שתיים 2007-07-01 21:52:00

      לשמור הכל.

      ולטבוע באוספים?

      יהיה בלאגן עצום, אין מקום להכל.

        1/7/07 22:04:

      אצלי הכל עף

      כן ערך, לא ערך, מה שלא בשימוש עף מפה

      נעזר קצת במרפי בזה

      מרפי טוען כי משהו שלא בשימוש, ימצא לו צורך אחרי שזורקים אותו

      אז אם יש משהו שאינני נוגע בו אבל הייתי רוצה להשתמש, אז אני זורק

      ואז אם יופיע הצורך, אשיג מחדש, ומה שלא יופיע צורך אז טוב שניזרק

      נ.ב.

      גר בסטודיו של 20  מטר

       

        1/7/07 22:00:

       

      צטט: ארז טביב 2007-07-01 05:41:07

      הדברים ביחידים שאני שומר הם:

       

      1. טישרטים עם סמלים של תקופות בחיים (פנימיה, סדיר , מילואים)

       

      2. מכתבים מלאי רגש שכתבו לי אנשים (משפחה , חברים , ידידות , אהובות)

       

      כל השאר נזרק לפח בלי שום סנטימנט.

      אני מכיר אנשים שאוספים, אף פעם לא הבנתי את זה.

       

      סבתא שלי אספה המון דברים, היא מילאה בחצר שלה, מחסן שלם בדברים שהיא החשיבה כאוצר. מיד בתום שנת האבלות למותה נזרקו הדברים אחר כבוד לפח. אף אחד לא ראה בהם צורך יותר.

       

      שבוע טוב

      יקירתי

      אני מוכנה להבין את איסוף הטישרטים, אבל אני לא יכולה להבין למה ללבוש אותם ועוד לצאת איתם מהבית.

      היה לי אוסף מכתבים עצום שהועלה באש, אבל מבחירה. הצטערתי אחר-כך. היה קצת מאוחר מדי.

       לגבי סבתך - מה שחשוב לאחד ואוצר בתוכו זכרונות ישנים הוא לא כזה לאחר. לכן לאחרים קל יותר לזרוק דברים ששייכים לחברים שלהם למשל, זו דרך טובה להיפטר מדברים בבית - להזמין חברה שתעזור למיין.

      צטט: איירבוס-max 2007-07-01 07:41:04

       

      צטט: אדם לב ארי 2007-06-30 23:23:07

      למה לקנות דברים שלא צריכים?...

      אני מניח שהדבר הכי לא יעיל אצלי אלו הספרים...

      משתדל להחזיק ספרים כאלו שאוכל לשוב ולקרוא בהם שוב פעם.

       

      מה זה למה, אדם?

      בשביל תחושת השייכות

      והבעלות.

       

      ספרים זה כבר משהו אחר לגמרי - מוצר בלתי מתכלה!

      לפעמים צורך רגעי שלא ניתן להתגבר עליו, לפעמים זה משהו שצריך ובאיזשהו שלב כבר לא צריך, לפעמים אלו לא דברים שקונים.

      ספרים יש לי המון, בעיקר ספרות מקצועית.

      צטט: הדס מצוי 2007-07-01 09:57:26

      אגירה של חומר עבורי היא סמל לאגירה בפנימיות.

      ואגירה פנימית סותמת. ממלאה רווחים ולא נותנת מקום לאור ואויר להיכנס ולאוורר.

      אז לי אין סנטימנטים  (טוב, למה לשקר, יש קצת).

      משחררת הכל (כמעט).

      בארון שלי יש ארבע דלתות, הוא לא עד התקרה והוא מכיל בגדים, מגבות, מצעים, מעילם. הכל נכנס בו. כל חודשיים אני עוברת ושולפת מה שלא נלבש בחודשים האחרונים.

      מדפי הספרים עוברים ניקוי מתמיד. נשארים רק ספרים שאני קוראת וחוזרת וקוראת.

      חפצי נוי- מעט מאד.

       

      והכל כל כך קל (ההפך מכבד) וכל שחרור של חפצים עושה אותי שמחה.

      כיף לך. אני שואפת להגיע למצב הזה, מתישהו אני אצליח, אשתחרר מכבלי הצבירה ואוכל לזרוק בקלות יותר.

      צטט: יואב עינהר 2007-07-01 17:29:25

      אל תדבר איתי על אוספים טוב?

      יש לי מספיק מזה...

      לא יכולה לשכוח את הקשר שלך ל-9500 תחתיות של בירה. אני לא צריכה להזכיר לך, אתה בטח זוכר לבד.

      צטט: נועם פלד 2007-07-01 18:08:44

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-01 13:11:20

       

      צטט: שחר י 2007-06-30 22:57:13

      נשבע לך שאתמול ירדתי עם 5 ספלים שונים: פרחוניים, עם נקודות, צבעים שחור/לבן לשוק קחתן פה ליד הבית. פעם בחודש, עושים כזה שוק. אתה לוקח ונותן בחינם. לא שואל, לא בודק, פשוט לוקח מה שאתה צריך (פלקט של צ'גאוורה ממעל, אנרכנוסטים כאלו שחושבים שישנו את העולם). לא הספקתי להוציא אותם מהשקית, 2 נשים לקחו אותם. סבבה. שייהנו. בבית חיכו לי 8 ספלים חדשים שבדיוק קניתי במשביר.

      כל הכבוד לך. דווקא את אלה אני לא צוברת, נתתי את כל אלה שאני לא אוהבת, נשארתי רק עם הטובים.

       

       

      כבר באתי לכתוב תגובה תוכחנית על כך שכולם פה זורקים דברים במקום למחזר אותם - עד שנתקלתי בתגובת הצדיק שחר י.

      יצא לי כבר להיות בלפחות שני אירועי שוקחתן כאלו בשנה האחרונה.

      בסוף אירוע כזה, מה שאין לו ביקוש הולך למוסדות הנכונים - בגדים לעמותות עזרה, מכשירי חשמל למחזור וכו' וכו'.

      אז בקיצור, ליזה, את מוזמנת לכתוב פוסט תיקון לקהל המאמינים בדבר המרת המינוח לזרוק במינוח לתת - והצדיק שחר מוזמן ליידע אותנו בפרטי אירועי השוקחתן האלו.

      -

      יש צדיקים גם בסדום מתברר.

      אתה צודק וגם שחר הצדיק - מה שעדיין בר שימוש כדאי לתרום או לתת ולא לזרוק.

      ובגדול:

       מה שאפשר תתרמו, אל תזרקו סתם

      אולי מישהו יוכל לעשות בזה שימוש

      צטט: פוקסי 2007-07-01 18:16:54

      לתת... לתת...

      לאסוף אולי משהו קטן כמו מטבעות רומיים

       הצטרפת למעט הצדיקים שלנו. כל הכבוד.

       

        1/7/07 21:52:
      לשמור הכל.
        1/7/07 21:49:

       

      צטט: michal_he 2007-07-01 00:25:14

      אוספים זה תמיד נושא מעולה לפוסט. :-)

      אני כל כך אוהבת לאסוף...

      אבל גם לזרוק זה נחמד.

      יש לך שלושים תיקים?

      לי יש בערך עשרים ואני לא סופרת את זה בתור אוסף או התמכרות. תיקים זה נורא שימושי ויפה ופרויד כבר נתן הסבר למה אנחנו אוהבות את זה, לא צריך להתנצל, זה בטבע שלנו.

      מברשות איפור אין לי אבל אני יכולה להבין למה צריך הרבה מזה. עובי שונה, שימוש שונה.

      את חופפת אותן עם שמפו, אגב?

      בטח נושא מעולה, זכור לי היטב הפוסט שלך עם האוספים המוזרים שיש לאנשים.

      את המברשות חופפת עם שמפו ואחר-כך קונדישנר, הם מקבלות טיפול מצויין. אני אוהבת כל אחת מהן, ומשתמשת בכולן.

      צטט: efratke 2007-07-01 00:46:24

      אני מהזורקות (יותר נכון מהמעבירות הלאה) והאוספות. לאחרונה אני יותר אספנית. יתכן שזה נובע מכך שהתחלתי לקשט דברים באופן עצמי ופתאום כל דבר נראה לי שאפשר לקשט אותו,לשים מדבקות, חרוזים, קריסטלים וזה לא נגמר. אז כל בקבוק שמפו שנגמר ויש לו צורה יפה אני שומרת, קופסאות של אריזות ועוד.

      אז היית מהזורקות ועברת לאספניות. מבינה אותך לפעמים כל כך חבל לזרוק משהו יפה. אבל חבל לי שכל כך חבל לי, אני רוצה לעבור לצד של אלה שנפטרות מדברים.

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-07-01 00:53:02

      צדקת. קשה להפטר מחפצים כאלה. 

      לי יש בבית חוברות COSMOPOLITAN משנת 1993 שאינני מסוגלת להרים יד ולשלוח אותן לפח.

      ומדי פעם אני קונה דברי איפור,למרות שמתאפרת בקושי פעם בשנה וכבר הגיע זמן להתחיל ולהסתיר את סימני הגיל קורץ).

      הבן שומר במגירות צעצועים שבורים. ואמא מחזיקה בארון בגדים שלא יעלו לה אפילו לאף.

      קיצר, כל אחד והאספנות שלו. מחייך

      פעמיים אני קוראת את התגובה שלך ולא מבינה למה את קוראת לי צדקת (מלשון צדיקה), רק אחר-כך נפל לי האסימון שבטח התכוונת לצודקת ונפל לך הו' בדרך. צוחק

      העיתונים צריכים להגיע לפח, במוקדם או במאוחר הם בטח ימצאו את דרכם לשם. אספנות של דברים חסרי תועלת היא זו שמציקה, ממנה אני רוצה להיגמל.

      צטט: עדנה ויסלר 2007-07-01 02:10:05

      היה לי חבר אספן. הוא היה מבוגר ממני ב14 שנה (האמת ש13, אבל לא רציתי שהוא יזהה את עצמו ויעלב) ככה שהיו לו עוד 14 שנים לאסוף יותר ממה שאני הספקתי.

      הוא תמיד צחק על עצמו ואמר שזה הפחד מהעתיד...ומה הוא לא אסף...תקליטים (אותם היה מחליף בחנויות יד שניה בתקליטים של עצמו שהוא הביא לשם בפעמים קודמות והתגעגע אליהם), דיסקים, קלטות, קסטות, אודיו/וידיאו, גיטרות, מפרטים, חוברות תווים, ציורים, כלים, מכתבים, ספרים, עיתונים, קטלוגים, אפילו על הקירות היה לו אוסף של טאפטים מתקלפים, שחשפו שכבות של טאפטים מתקופה קדומה יותר, וכל אלה שיוו לכל העסק את הלוק הצעיר...

      כן, וגם אותי הוא אסף, למעשה. בעצם, עכשיו אני נזכרת שאני אספתי אותו, כי לא היתה לו מכונית.למה? כי לא היתה לו חניה.

      עדנוש לא שכחתי אותך, היתה פשוט בעייה של קוצר זמן היום.

      התגובות שלך הורגות אותי, את מצחיקה עד דמעות. קשה לחיות ככה עם כל כך הרבה דברים מסביב. ואם לא היתה לו חנייה הוא בטח יזדהה עם הפוסט החדש שלי.

      צטט: עדנה ויסלר 2007-07-01 02:22:23

      אבל הרעיון הכי נחמד במקום לזרוק - הוא: - 'מסיבת החלפות'.

      תשאלי אותי מה זה? מחייך

      אני אשאל: מה זה?

      ואולי נעשה כזה? נשמע מגניב!

      צטט: עידן צמרת 2007-07-01 02:25:58

      קשה קשה לזרוק כי במוקדם או במאוחר נמצא את עצמנו רוכשים משהו שיחליף את הנזרק. משמע, לא עשינו כלום בעצם הזריקה

      בטח שעשינו, אחרת היה לנו גם את הישן וגם את החדש, מהר מאוד היינו טובעים בים של דברים שלא צריך אותם בכלל.

      צטט: מיכל גזית 2007-07-01 05:12:46

      נוצרו פה שני מחנות,

      אלה שזורקים ואלה שלא,

      ואני שוב קצת בלתי שייכת לאף אחד מהם,

      כי אני זורקת המון המון דברים שהם חומריים ובעלי ערך כספי

      (ואני גם מאד שוברת שזו דרך בלתי מודעת לזרוק)

      אבל במה שקשור בדברים שכתבתי ודברים שכתבו לי,

      וגם בתמונות (שהם שני דברים שנכנסים כנראה בקטיגוריה של דברים נוסטלגיים)

      שם אני כנראה אספנית ביותר, כי יש דברים, חלקם מוזרים ביותר לשמור, אבל מגניבים ביותר למצוא, עוד מגיל הגן

       

      ואת נפלאה כרגיל,

      תענוג לקרוא אותך,

      תמיד נוגעת

      גם לי יש דברים עוד מגיל הגן, וכל פעם אני נתקלת בזה ומתרגשת מחדש - ציור שציירתי בכיתה א', ברכה שאמא שלי כתבה לי בכיתה ה', התעודות מכל השנים בבית הספר, עבודה שהגשתי בכיתה ז'. לא יכולה לזרוק דברים כאלה וגם כאלה עם פחות זכרונות.

      וכמובן - תודה רבה.

       

        1/7/07 21:18:

       

      צטט: שחר י 2007-06-30 22:57:13

      נשבע לך שאתמול ירדתי עם 5 ספלים שונים: פרחוניים, עם נקודות, צבעים שחור/לבן לשוק קחתן פה ליד הבית. פעם בחודש, עושים כזה שוק. אתה לוקח ונותן בחינם. לא שואל, לא בודק, פשוט לוקח מה שאתה צריך (פלקט של צ'גאוורה ממעל, אנרכנוסטים כאלו שחושבים שישנו את העולם). לא הספקתי להוציא אותם מהשקית, 2 נשים לקחו אותם. סבבה. שייהנו. בבית חיכו לי 8 ספלים חדשים שבדיוק קניתי במשביר.

      לזה בדיוק התכוונתי ב'מסיבת-החלפות'...נדמה שמילותיי נבלעו בהמון...

        1/7/07 20:26:

      אני אישה צוברת

      אני לא יכולה אחרת

      בגדים ישנים, נעלים ואפילו מחברות

      מסודרים להם בקבוצות קבוצות

       

      אצל אמא בבית יש חדר מיוחד

      את הכל שמתי שם יפה בצד

      עד שיום אחד היא תרתח

      ותזרוק לי את הכל לפח...

       

      מגניב

       

      הבעיה שלי היא שאני פשוט לא מסוגלת לזרוק כלום. מדי פעם אני ממש מכריחה את עצמי

      לוותר על דברים (גם אצלי זה קורה בעיקר בזמן מעבר דירה, מה שלא קרה כבר 3 שנים שלמות - אז תעשו את החישוב) והכל נערם לכשלוש שקיות זבל גדולות. אבל החלל שהחפצים האלה משאירים מתמלא בחפצים חדשים שמלווים אותי לעוד כמה שנים טובות, או - עד מעבר הדירה הבא. זה פשוט נורא. זה קורה בעיקר עם נעלים בלויות שאני כבר לא אנעל לעולם, או בגדים שכבר קטנים/דהויים/נהרסו בכביסה. אני פשוט לא מסוגלת להגיד להם להתראות. לכל אחד מהם יש סיפור משלו. זה נורא קשה.

      אני יודעת... אני כזאת.... אישה!  :-)

        1/7/07 19:36:

      אני בדרך כלל לא מהאוספים, אבל יש לי כמה ענתיקות - חוברות מבחנים ושקפים מהתואר הראשון והשני שאני כבר מת לזרוק, אבל לא מוצא הזדמנות/מקום למחזר אותם.

       

      אה, ויש לי גם כמות נכבדה מהמגזין TheMarker (כולל הגליון הממש ראשון). מישהו קונה?

        1/7/07 18:16:

      לתת... לתת...

      לאסוף אולי משהו קטן כמו מטבעות רומיים

        1/7/07 18:08:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-01 13:11:20

       

      צטט: שחר י 2007-06-30 22:57:13

      נשבע לך שאתמול ירדתי עם 5 ספלים שונים: פרחוניים, עם נקודות, צבעים שחור/לבן לשוק קחתן פה ליד הבית. פעם בחודש, עושים כזה שוק. אתה לוקח ונותן בחינם. לא שואל, לא בודק, פשוט לוקח מה שאתה צריך (פלקט של צ'גאוורה ממעל, אנרכנוסטים כאלו שחושבים שישנו את העולם). לא הספקתי להוציא אותם מהשקית, 2 נשים לקחו אותם. סבבה. שייהנו. בבית חיכו לי 8 ספלים חדשים שבדיוק קניתי במשביר.

      כל הכבוד לך. דווקא את אלה אני לא צוברת, נתתי את כל אלה שאני לא אוהבת, נשארתי רק עם הטובים.

       

       

      כבר באתי לכתוב תגובה תוכחנית על כך שכולם פה זורקים דברים במקום למחזר אותם - עד שנתקלתי בתגובת הצדיק שחר י.

      יצא לי כבר להיות בלפחות שני אירועי שוקחתן כאלו בשנה האחרונה.

      בסוף אירוע כזה, מה שאין לו ביקוש הולך למוסדות הנכונים - בגדים לעמותות עזרה, מכשירי חשמל למחזור וכו' וכו'.

      אז בקיצור, ליזה, את מוזמנת לכתוב פוסט תיקון לקהל המאמינים בדבר המרת המינוח לזרוק במינוח לתת - והצדיק שחר מוזמן ליידע אותנו בפרטי אירועי השוקחתן האלו.

      -
        1/7/07 17:29:

      אל תדבר איתי על אוספים טוב?

      יש לי מספיק מזה...

        1/7/07 13:11:

       

      צטט: r_2_d_2 2007-06-30 22:53:51

      שכחת את האוסף הכי חשוב:

       

      הטי-שרטים הקרועים מהתיכון/סדיר שגברים הכי אוהבים

      ברגע שיש להם שימוש אחר (כלומר איבדת בעלות על האוסף הכי חשוב) , למשל ככותונת לילה של החברה (יש לך סימן ברור להזמין אולם ולקבוע תאריך, זה כבר לא ניתן לשינוי)

       

      מסקנה - אוספים הם לתמימים (מי אתם מכירים שהתחיל אוסף אחרי החתונה?)

      את זה אני באמת בחיים לא אבין, למה גברים צריכים את החולצות האלה, למה הם מוכנים ללבוש אותן? זה כל כך מכוער. הם לא יכולים ללבוש בגדים נורמלים?

      ועל זה שאוספים זה לתמימים באמת לא חשבתי, אבל אוספים ממשיכים גם אחרי החתונה, בעיקר כאלו שלא צריכים אותם (הקלסרים ושות')

      צטט: שחר י 2007-06-30 22:57:13

      נשבע לך שאתמול ירדתי עם 5 ספלים שונים: פרחוניים, עם נקודות, צבעים שחור/לבן לשוק קחתן פה ליד הבית. פעם בחודש, עושים כזה שוק. אתה לוקח ונותן בחינם. לא שואל, לא בודק, פשוט לוקח מה שאתה צריך (פלקט של צ'גאוורה ממעל, אנרכנוסטים כאלו שחושבים שישנו את העולם). לא הספקתי להוציא אותם מהשקית, 2 נשים לקחו אותם. סבבה. שייהנו. בבית חיכו לי 8 ספלים חדשים שבדיוק קניתי במשביר.

      כל הכבוד לך. דווקא את אלה אני לא צוברת, נתתי את כל אלה שאני לא אוהבת, נשארתי רק עם הטובים.

      צטט: מו קושלה 2007-06-30 23:02:12

      אני מהזורקות. לחלוטין זורקות ללא שום סנטימטים.

      הנה רק לפני שבוע וחצי סידרתי שוב את הארון ושתי שקיות זבל אימתניות מצאו את דרכן החוצה.

      בגדים מהעונה הקודמת.

       

      אבל לא רק- אין אצלי חפצי נוי מיותרים. תמונות יש כמה שצריך, ואם אני רוכשת אחת חדשה, זה אומר שאחרת הולכת למישהו אחר.

       

      להתחדש זה אחלה של דבר.

      איזה כיף לך. אני מקנאה. גם אני רוצה.

      צטט: אדם לב ארי 2007-06-30 23:23:07

      למה לקנות דברים שלא צריכים?...

      אני מניח שהדבר הכי לא יעיל אצלי אלו הספרים...

      משתדל להחזיק ספרים כאלו שאוכל לשוב ולקרוא בהם שוב פעם.

      אלה החיים כולנו קונים דברים שחושבים שצריכים אותם והרבה אחר-כך פתאום לא צריכים אותם. אנחנו משתנים והצרכים שלנו משתנים. לפעמים קונים דברים שמהתחלה לא צריכים אותם, בלהט הרגע.

      ספרים יש לי המון באמת. אבל אותם אני לא מתכוונת להוציא מהבית.

        1/7/07 09:57:

      אגירה של חומר עבורי היא סמל לאגירה בפנימיות.

      ואגירה פנימית סותמת. ממלאה רווחים ולא נותנת מקום לאור ואויר להיכנס ולאוורר.

      אז לי אין סנטימנטים  (טוב, למה לשקר, יש קצת).

      משחררת הכל (כמעט).

      בארון שלי יש ארבע דלתות, הוא לא עד התקרה והוא מכיל בגדים, מגבות, מצעים, מעילם. הכל נכנס בו. כל חודשיים אני עוברת ושולפת מה שלא נלבש בחודשים האחרונים.

      מדפי הספרים עוברים ניקוי מתמיד. נשארים רק ספרים שאני קוראת וחוזרת וקוראת.

      חפצי נוי- מעט מאד.

       

      והכל כל כך קל (ההפך מכבד) וכל שחרור של חפצים עושה אותי שמחה.

        1/7/07 07:41:

       

      צטט: אדם לב ארי 2007-06-30 23:23:07

      למה לקנות דברים שלא צריכים?...

      אני מניח שהדבר הכי לא יעיל אצלי אלו הספרים...

      משתדל להחזיק ספרים כאלו שאוכל לשוב ולקרוא בהם שוב פעם.

       

      מה זה למה, אדם?

      בשביל תחושת השייכות

      והבעלות.

       

      ספרים זה כבר משהו אחר לגמרי - מוצר בלתי מתכלה!

        1/7/07 05:41:

      הדברים ביחידים שאני שומר הם:

       

      1. טישרטים עם סמלים של תקופות בחיים (פנימיה, סדיר , מילואים)

       

      2. מכתבים מלאי רגש שכתבו לי אנשים (משפחה , חברים , ידידות , אהובות)

       

      כל השאר נזרק לפח בלי שום סנטימנט.

      אני מכיר אנשים שאוספים, אף פעם לא הבנתי את זה.

       

      סבתא שלי אספה המון דברים, היא מילאה בחצר שלה, מחסן שלם בדברים שהיא החשיבה כאוצר. מיד בתום שנת האבלות למותה נזרקו הדברים אחר כבוד לפח. אף אחד לא ראה בהם צורך יותר.

       

      שבוע טוב

      יקירתי

        1/7/07 05:12:

      נוצרו פה שני מחנות,

      אלה שזורקים ואלה שלא,

      ואני שוב קצת בלתי שייכת לאף אחד מהם,

      כי אני זורקת המון המון דברים שהם חומריים ובעלי ערך כספי

      (ואני גם מאד שוברת שזו דרך בלתי מודעת לזרוק)

      אבל במה שקשור בדברים שכתבתי ודברים שכתבו לי,

      וגם בתמונות (שהם שני דברים שנכנסים כנראה בקטיגוריה של דברים נוסטלגיים)

      שם אני כנראה אספנית ביותר, כי יש דברים, חלקם מוזרים ביותר לשמור, אבל מגניבים ביותר למצוא, עוד מגיל הגן

       

      ואת נפלאה כרגיל,

      תענוג לקרוא אותך,

      תמיד נוגעת

        1/7/07 02:25:
      קשה קשה לזרוק כי במוקדם או במאוחר נמצא את עצמנו רוכשים משהו שיחליף את הנזרק. משמע, לא עשינו כלום בעצם הזריקה
        1/7/07 02:22:

      אבל הרעיון הכי נחמד במקום לזרוק - הוא: - 'מסיבת החלפות'.

      תשאלי אותי מה זה? מחייך

        1/7/07 02:10:

       

      צטט: מביטה 2007-06-30 21:18:04

      בתור אחת שעברה 4 פעמים דירה בעשר שנים, זרקתי המון.

       

      כשנכנסתי לבית הנוכחי, הבטחתי לעצמי שכל פעם שנכנס משהו חדש, משהו ישן עף החוצה.

       

      בנתיים הולך לא רע.

       

      או בעצם אולי כן רע, כי כשהייתי צריכה למצוא איזה שהיא תעודה מקצועית שלי, לא ידעתי איפה בדיוק ובאיזה שלב זרקתי אותה...

       

      בהצלחה לך בשיפור המיומנות קורץ

      קשה לעבור כל כךהרבה פעמים דירה, ניסיתי בעצמי, עברתי 7 פעמים דירות ב-7 השנים האחרונות, עכשיו אני מקווה להישאר באותו מקום קצת יותר זמן.

      רעיון מעולה - ישן תמורת חדש. אשתדל לאמץ את זה.

      צטט: אביב מצא 2007-06-30 21:21:07

      כל מה שכתבת כל כך נכון, את הכל צריך לזרוק  חוץ מהרמקולים הישנים שהם באמת נפלאים.

       

      במשך שנים שמרתי את הקלסרים שלי מהאוניברסיטה עבור אחיותי. והנה אחת סיימה ללמוד בלי להעזר בהם אפילו פעם אחת וכעת השניה מעדיפה דווקא את הקלסרים של אחותה.

       

      בקיצור לזרוק הכל, חוץ מהרמקולים הישנים, ומאוסף המטבעות שלי ומהמפוחית הראשונה והמחברת מכיתה א' והתלתל הראשון שאמא גזרה לי ומהאטלס הראשון שסבא הרכיב בעצמו  ממפות שפורסמו בידיעות אחרונות כל שבוע בשנות החמישים ומדגל ישראל שסבתא תפרה מסדין ומחולצה בליל קום המדינה.

       מגיע לך כוכב על התגובה. הצלחת להצחיק אותי.

      ובאמת הוכחת שאין צורך לשמור, באמת לא צריך את זה.

      צטט: איירבוס-max 2007-06-30 21:51:27

      בתור פריק של שינויים

      אין לי שום בעיה של

      כן לזרוק!

       

      מחסנים של ציוד מיותר

      בתוך הבית

      מביאים לי חררה

      ותאוות מילוי

      שקיות ניילון ענקיות.

       

      זה כמעט כמו

      להוריד מעל הלב

      משא כבד.

      נשמע לי כיף. מעניין מתי אני אצליח להגיע לשם.

      צטט: אור-ית 2007-06-30 22:05:52

      ואילו אני מתקשה לזרוק .

       ציורים שלי מהגן , מכתבים שכתבתי לאימי , הדובי הראשון שלי , צדף , פרח מיובש שקיבלתי לראשונה מבעלי ועוד .

      ניסיתי ללא הצלחה נבוך

      קשה לזרוק זכרונות. אנחנו קשורים אליהם בעבותות.

      צטט: גן-מור 2007-06-30 22:08:53

       

      מילא התיקים, הנעליים, הקלסרים ויתר הדברים המוחשיים.

      למרבה הצער, אנחנו נאחזים גם ברעיונות ישנים, אהבות עתיקות, מחשבות מעלות אבק, תובנות שאבד עליהן הקלח, סיפורים מההיסטוריה, תפיסות עולם ילדותיות וכו'.

      הראש שלנו מלא בהמון חומרים ישנים, מתויקים יפה בבוידעם.

      נראה לי שיותר מאשר קשה לנו לזרוק, קשה לנו לייצר חדש.

       

      צריך להקשיב יותר לורדה רזיאל ז'קונט... 

      אצלי הראש מלא לגמרי, הזכרון אצלי פועל שעות נוספות ואין אופציה של מחיקה. אבל מזה אני דווקא מרוצה כי לא חסר אצלי מקום ואני לא משתמשת בהם כדי להימנע מלייצר חדשים.

      הדברים המוחשיים אצלי הם הבעיה, הם תופסים לי מקום אמיתי, ואני יודעת שאני לא צריכה אותם, ובכל זאת קשה נורא לזרוק.

        1/7/07 02:10:

      היה לי חבר אספן. הוא היה מבוגר ממני ב14 שנה (האמת ש13, אבל לא רציתי שהוא יזהה את עצמו ויעלב) ככה שהיו לו עוד 14 שנים לאסוף יותר ממה שאני הספקתי.

      הוא תמיד צחק על עצמו ואמר שזה הפחד מהעתיד...ומה הוא לא אסף...תקליטים (אותם היה מחליף בחנויות יד שניה בתקליטים של עצמו שהוא הביא לשם בפעמים קודמות והתגעגע אליהם), דיסקים, קלטות, קסטות, אודיו/וידיאו, גיטרות, מפרטים, חוברות תווים, ציורים, כלים, מכתבים, ספרים, עיתונים, קטלוגים, אפילו על הקירות היה לו אוסף של טאפטים מתקלפים, שחשפו שכבות של טאפטים מתקופה קדומה יותר, וכל אלה שיוו לכל העסק את הלוק הצעיר...

      כן, וגם אותי הוא אסף, למעשה. בעצם, עכשיו אני נזכרת שאני אספתי אותו, כי לא היתה לו מכונית.למה? כי לא היתה לו חניה.

       

       

        1/7/07 01:58:

       

      צטט: אורישש 2007-06-30 20:49:18

      את כל הדברים שאני מתלבט אם לזרוק אני שומר בג'ימייל. יש שם המון מקום.

      אני גם למדתי את הטריק הזה, אבל את הקלסרים נורא קשה לדחוף לג'ימייל.

      צטט: ויק. 2007-06-30 20:53:05

      חחח

      כמה נכון!

      ליזה את גדולה!!!

      שבוע טוב

       

      אוהבת המון 

      ויק.נשיקה

      תודה לך יפתי. ישר מהחיים שלי לתוך הפוסט. אני זרקנית גרועה.

      צטט: process 2007-06-30 20:56:23

      ליזה, יש כמה אפשרויות פרקטיות, כמו למכור חלק מהבגדים לחנות יד שניה, או להעביר לתרומות...

      נוסטלגיה בעיני זה דבר מיותר - מה טוב יותר מההווה והעתיד?

      יש מקום אחד שבו אין לבעיה לצבור ולצבור - במחשב (בעצם, עד שייגמר המקום בדיסק, אבל תמיד אפשר לגבות).

      אז אם השאלה הרת הגורל היא : לזרוק או לא לזרוק, התשובה היא - לזרוק!!!

      אבנר

      הבעייה היא החלטה להוציא מהבית, אם הייתי מגיעה עד שם כבר הייתי מצליחה לזרוק.

      הלוואי והייתי עם יד קלה יותר על ההדק. אני עובדת על זה.

      ואזכור את התשובה: לזרוק!

      צטט: אלישיה 2007-06-30 21:00:18

      ליזה

      אני  זורקת  כבר  המון  זמן.ולא  מתרוקן.

      אומרים שזה  סימבולי .זה  כמו לנקות   את  הנפש

      מתכנים לא  רצויים.פשוטו  כמשמעו.

      יש  בזה  משהו מן  האמת אני חושבת...

      מחייך

      תהילה(אלישיה).

      דווקא הנפש אצלי סבבה, למרות שאני זוכרת הכל, לא זורקת גם שם.

      אז את אומרת שכמה שזורקים זה לא מתרוקן? חבל.

      צטט: אורית גפני 2007-06-30 21:02:02

      לזרוק ליזה - לזרוק!

      לפנות מקום לדברים חדשים!

      ושיהיה הרבה מקום, אויר, ושיהיה מקום להתחדש!

      להתחדש זה כיף. נתת לי פה אחלה מוטיבציה לזרוק.

      לצערי יש לי פה גם ככה מקום, אז עקרונית אני יכולה להסתדר גם בלי לזרוק. אבל אחלה חשיבה, אהבתי.

      צטט: בתיה בכר 2007-06-30 21:06:02

      ליזה יקירה,

       

      כבר כתבתי לך שאת כותבת על דברים שקרובים אליי אבל בפועל, אצלי הם בדיוק, אבל בדיוק הפוך :) טוב, הפעם לא אני אלא הוא.

      הוא חובב קולנוע אז יש לנו מלאי עצום של קלטות (ומי בכלל צופה בקלטות היום?) ותמונות, כי הוא צלם, ופרטים מהעבר כי הוא נוסטלגי. בקיצור - אנחנו חיים בארכיון קורץ

       

      אנחנו אגב, מהזן שעובר דירות, הניקוי מתבצע אבל אף פעם לא עד הסוף.

      וטוב לכם לגור בארכיון?

      אני מרגישה צורך לזרוק ולא עומדת היטב במשימה. המטרה שלי לזרוק יותר בקלות וזה קשה.

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-06-30 21:09:31

      רשמית לזרוק. מעשית - יש מלא זבל.

      אחת לכמה זמן אני עושה סדר ובלי סנטימנטים זורקת ומשמידה.

      אז אני איתך (או את איתי). הפער בין התיאוריה לבין המעשה.

      כשמצטבר יותר מדי אז זורקים פחות מדי.

        1/7/07 00:53:

      צדקת. קשה להפטר מחפצים כאלה. 

      לי יש בבית חוברות COSMOPOLITAN משנת 1993 שאינני מסוגלת להרים יד ולשלוח אותן לפח.

      ומדי פעם אני קונה דברי איפור,למרות שמתאפרת בקושי פעם בשנה וכבר הגיע זמן להתחיל ולהסתיר את סימני הגיל קורץ).

      הבן שומר במגירות צעצועים שבורים. ואמא מחזיקה בארון בגדים שלא יעלו לה אפילו לאף.

      קיצר, כל אחד והאספנות שלו. מחייך

        1/7/07 00:46:
      אני מהזורקות (יותר נכון מהמעבירות הלאה) והאוספות. לאחרונה אני יותר אספנית. יתכן שזה נובע מכך שהתחלתי לקשט דברים באופן עצמי ופתאום כל דבר נראה לי שאפשר לקשט אותו,לשים מדבקות, חרוזים, קריסטלים וזה לא נגמר. אז כל בקבוק שמפו שנגמר ויש לו צורה יפה אני שומרת, קופסאות של אריזות ועוד.
        1/7/07 00:25:

      אוספים זה תמיד נושא מעולה לפוסט. :-)

      אני כל כך אוהבת לאסוף...

      אבל גם לזרוק זה נחמד.

      יש לך שלושים תיקים?

      לי יש בערך עשרים ואני לא סופרת את זה בתור אוסף או התמכרות. תיקים זה נורא שימושי ויפה ופרויד כבר נתן הסבר למה אנחנו אוהבות את זה, לא צריך להתנצל, זה בטבע שלנו.

      מברשות איפור אין לי אבל אני יכולה להבין למה צריך הרבה מזה. עובי שונה, שימוש שונה.

      את חופפת אותן עם שמפו, אגב?

        30/6/07 23:23:

      למה לקנות דברים שלא צריכים?...

      אני מניח שהדבר הכי לא יעיל אצלי אלו הספרים...

      משתדל להחזיק ספרים כאלו שאוכל לשוב ולקרוא בהם שוב פעם.

       

        30/6/07 23:02:

      אני מהזורקות. לחלוטין זורקות ללא שום סנטימטים.

      הנה רק לפני שבוע וחצי סידרתי שוב את הארון ושתי שקיות זבל אימתניות מצאו את דרכן החוצה.

      בגדים מהעונה הקודמת.

       

      אבל לא רק- אין אצלי חפצי נוי מיותרים. תמונות יש כמה שצריך, ואם אני רוכשת אחת חדשה, זה אומר שאחרת הולכת למישהו אחר.

       

      להתחדש זה אחלה של דבר.

        30/6/07 22:57:
      נשבע לך שאתמול ירדתי עם 5 ספלים שונים: פרחוניים, עם נקודות, צבעים שחור/לבן לשוק קחתן פה ליד הבית. פעם בחודש, עושים כזה שוק. אתה לוקח ונותן בחינם. לא שואל, לא בודק, פשוט לוקח מה שאתה צריך (פלקט של צ'גאוורה ממעל, אנרכנוסטים כאלו שחושבים שישנו את העולם). לא הספקתי להוציא אותם מהשקית, 2 נשים לקחו אותם. סבבה. שייהנו. בבית חיכו לי 8 ספלים חדשים שבדיוק קניתי במשביר.
        30/6/07 22:53:

      שכחת את האוסף הכי חשוב:

       

      הטי-שרטים הקרועים מהתיכון/סדיר שגברים הכי אוהבים

      ברגע שיש להם שימוש אחר (כלומר איבדת בעלות על האוסף הכי חשוב) , למשל ככותונת לילה של החברה (יש לך סימן ברור להזמין אולם ולקבוע תאריך, זה כבר לא ניתן לשינוי)

       

      מסקנה - אוספים הם לתמימים (מי אתם מכירים שהתחיל אוסף אחרי החתונה?)

        30/6/07 22:08:

       

      מילא התיקים, הנעליים, הקלסרים ויתר הדברים המוחשיים.

      למרבה הצער, אנחנו נאחזים גם ברעיונות ישנים, אהבות עתיקות, מחשבות מעלות אבק, תובנות שאבד עליהן הקלח, סיפורים מההיסטוריה, תפיסות עולם ילדותיות וכו'.

      הראש שלנו מלא בהמון חומרים ישנים, מתויקים יפה בבוידעם.

      נראה לי שיותר מאשר קשה לנו לזרוק, קשה לנו לייצר חדש.

       

      צריך להקשיב יותר לורדה רזיאל ז'קונט... 

        30/6/07 22:05:

      ואילו אני מתקשה לזרוק .

       ציורים שלי מהגן , מכתבים שכתבתי לאימי , הדובי הראשון שלי , צדף , פרח מיובש שקיבלתי לראשונה מבעלי ועוד .

      ניסיתי ללא הצלחה נבוך

        30/6/07 21:51:

      בתור פריק של שינויים

      אין לי שום בעיה של

      כן לזרוק!

       

      מחסנים של ציוד מיותר

      בתוך הבית

      מביאים לי חררה

      ותאוות מילוי

      שקיות ניילון ענקיות.

       

      זה כמעט כמו

      להוריד מעל הלב

      משא כבד.

        30/6/07 21:21:

      כל מה שכתבת כל כך נכון, את הכל צריך לזרוק  חוץ מהרמקולים הישנים שהם באמת נפלאים.

       

      במשך שנים שמרתי את הקלסרים שלי מהאוניברסיטה עבור אחיותי. והנה אחת סיימה ללמוד בלי להעזר בהם אפילו פעם אחת וכעת השניה מעדיפה דווקא את הקלסרים של אחותה.

       

      בקיצור לזרוק הכל, חוץ מהרמקולים הישנים, ומאוסף המטבעות שלי ומהמפוחית הראשונה והמחברת מכיתה א' והתלתל הראשון שאמא גזרה לי ומהאטלס הראשון שסבא הרכיב בעצמו  ממפות שפורסמו בידיעות אחרונות כל שבוע בשנות החמישים ומדגל ישראל שסבתא תפרה מסדין ומחולצה בליל קום המדינה.

        30/6/07 21:18:

      בתור אחת שעברה 4 פעמים דירה בעשר שנים, זרקתי המון.

       

      כשנכנסתי לבית הנוכחי, הבטחתי לעצמי שכל פעם שנכנס משהו חדש, משהו ישן עף החוצה.

       

      בנתיים הולך לא רע.

       

      או בעצם אולי כן רע, כי כשהייתי צריכה למצוא איזה שהיא תעודה מקצועית שלי, לא ידעתי איפה בדיוק ובאיזה שלב זרקתי אותה...

       

      בהצלחה לך בשיפור המיומנות קורץ

      רשמית לזרוק. מעשית - יש מלא זבל.

      אחת לכמה זמן אני עושה סדר ובלי סנטימנטים זורקת ומשמידה.

        30/6/07 21:06:

      ליזה יקירה,

       

      כבר כתבתי לך שאת כותבת על דברים שקרובים אליי אבל בפועל, אצלי הם בדיוק, אבל בדיוק הפוך :) טוב, הפעם לא אני אלא הוא.

      הוא חובב קולנוע אז יש לנו מלאי עצום של קלטות (ומי בכלל צופה בקלטות היום?) ותמונות, כי הוא צלם, ופרטים מהעבר כי הוא נוסטלגי. בקיצור - אנחנו חיים בארכיון קורץ

       

      אנחנו אגב, מהזן שעובר דירות, הניקוי מתבצע אבל אף פעם לא עד הסוף.

        30/6/07 21:02:

      לזרוק ליזה - לזרוק!

      לפנות מקום לדברים חדשים!

      ושיהיה הרבה מקום, אויר, ושיהיה מקום להתחדש!

        30/6/07 21:00:

      ליזה

      אני  זורקת  כבר  המון  זמן.ולא  מתרוקן.

      אומרים שזה  סימבולי .זה  כמו לנקות   את  הנפש

      מתכנים לא  רצויים.פשוטו  כמשמעו.

      יש  בזה  משהו מן  האמת אני חושבת...

      מחייך

      תהילה(אלישיה).

        30/6/07 20:56:

      ליזה, יש כמה אפשרויות פרקטיות, כמו למכור חלק מהבגדים לחנות יד שניה, או להעביר לתרומות...

      נוסטלגיה בעיני זה דבר מיותר - מה טוב יותר מההווה והעתיד?

      יש מקום אחד שבו אין לבעיה לצבור ולצבור - במחשב (בעצם, עד שייגמר המקום בדיסק, אבל תמיד אפשר לגבות).

      אז אם השאלה הרת הגורל היא : לזרוק או לא לזרוק, התשובה היא - לזרוק!!!

      אבנר

        30/6/07 20:53:

      חחח

      כמה נכון!

      ליזה את גדולה!!!

      שבוע טוב

       

      אוהבת המון 

      ויק.נשיקה

        30/6/07 20:49:
      את כל הדברים שאני מתלבט אם לזרוק אני שומר בג'ימייל. יש שם המון מקום.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין