0

0 תגובות   יום שלישי, 7/10/08, 01:36

-הסליחה-

 

הסליחה הינה תוצאה של תהליך שבסופו אנחנו מפסיקים לתת לרגשות של עלבון, כעס או שנאה כלפי אדם אחר, לנהל אותנו.

הסליחה היא תהליך שאנחנו עושים עם עצמנו למען עצמנו וכאשר אנו סולחים, אנחנו בראש ובראשונה עושים זאת עבור שלוות נפשנו.

 

זוהי ההבנה הבסיסית שעלינו להפנים כדי להתחיל בתהליך הסליחה.

 

כולנו נפגענו בדרך כלשהי ע"י אדם אחר, בשלב כלשהו בחיינו. לעיתים הפגיעה הייתה קשה אולי קשה מאוד. הפגיעה יכלה להיות פיזית, פגיעה בכבודנו, או פגיעה בערכים שחשובים לנו, והתגובה האוטומטית שלנו היא להיעלב, לכעוס ולפעמים גם לשנוא.

אנחנו תמיד יכולים להצדיק את מה שאנחנו מרגישים ולומר שאנחנו רק בני אדם, נפגענו ויש לנו זכות לכעוס ולא לסלוח . נכון, נפגענו, כעסנו ומה הלאה ...

 

אז מה שבדרך כלל קורה הוא שממשיכים להזין את הכעס, כדי להצדיק את הפגיעה ואת חוסר הצדק שנעשה לנו, אנחנו ממשיכים לספר לעצמנו ולאחרים חזור וספר את כל הסיפור מתחילתו ועד סופו כדי שתהיה הצדקה לכך שנוכל להמשיך לכעוס.

 

לסלוח? לא כל כך מהר, כי רובנו חושבים שמי ש"נהנה" מהסליחה שלנו הוא האדם שפגע בנו. לכן נאמר משפטים כמו: "לא מגיע לו/ה שאסלח" או "מה פתאום שאני אסלח לו/ה" וכד'. נשמע מוכר?

 

כאשר אנו מתייחסים לסליחה באופן הזה, תמיד תהיה תחושה שהצד ש"מרוויח" מהסליחה הוא הצד הפוגע, והסולח כאילו מוחל על כבודו ואינו מרוויח דבר.

לכן כל כך קשה לנו לסלוח.

 

בואו נניח לרגע את החשיבה הזו בצד, נראה אם אנחנו יכולים להתבונן על הסליחה מנקודת מבט אחרת, ונשאל את עצמנו מספר שאלות:
מה אם בסליחה יש רווח גדול מאוד עבורי/הסולח יותר מאשר למי שפגע בי?

מה אם הסליחה חשובה לאיכות החיים ולבריאות הפיזית והנפשית שלי/הסולח?

מה אם הסליחה היא אחד הגורמים החשובים ביותר לחיזוקי העצמי ולהצלחה  שלי/הסולח?

 

הרי את מה שהתרחש איננו יכולים לשנות ועלינו להבין שכל עוד אנחנו חשים תחושות כעס, שנאה, עלבון – אנחנו משלמים מחיר ועלינו לשאול את עצמנו האם זה שווה?

 

תחשבו על זה, פגעו בנו ואנחנו במשך תקופה ארוכה (אולי אף שנים) ממשיכים לשמר את הרגשת הפגיעה ובכך אנו מנציחים את הפגיעה, העלבון, הכעס, השנאה וממשיכים שוב ושוב לפגוע בעצמנו. נשמע נורא, לא?

 

אני מבינה את התגובה האוטומטית הזו של להיעלב לכעוס וכו', אנחנו בסך הכל בני אדם. אני לא אומרת שזה לא לגיטימי, כן נכעס , כן ניעלב, נשאר בזה נתפלש בזה כמו שאנחנו יודעים לעשות, השאלה כמה זמן ניתן לזה להיות חלק מהחיים שלנו ועד כמה ניתן לזה לנהל אותנו. עלינו לזכור שבאיזשהו שלב אנחנו צריכים גם לצאת מזה.  

 

כולנו כבר הבנו שמחלות קשות נגרמות בגלל אנרגיות נמוכות כאלו.

אם נוציא את האות "יוד", המייצגת את שם הבורא, מתוך המילה מחילה נשארנו עם המילה "מחלה"

 

כל מי שמבין את משמעות הפגיעה הנוראה שנגרמת לנו, מבין שלסליחה יש השפעה על  איכות חיינו ועל היכולת שלנו לחיות חיים מלאי סיפוק והצלחה.

 

רבים מכם כבר מכירים את "חוק המשיכה".

חוק יקומי זה אומר: "האדם מושך אל חייו את כל המתרחש בעולמו".

אנחנו כמו "מגנט" בעל תדר מסוים המושך אליו את כל הנמצא בתדר דומה (דומה מושך דומה).

 

רבים מאלו ש"אימצו" את "חוק המשיכה" ונכשלו ביישומו, נשארו עם תחושה של עוגמת נפש, עד כדי הרגשת רמייה, מדוע?

 

מפני שחסרה להם הידיעה שה"תדר" בו אנחנו נמצאים בכל רגע נתון נוצר ממכלול כל התדרים הקיימים במוחנו, בגופנו ובתת ההכרה שלנו. לכל דבר יש "תדר" שמשפיע על השדה המגנטי שלנו!

 

כעס, עלבון, שנאה - הם סוג של "רעל"! ל"רעל" הזה יש "תדר" נמוך וחזק מאוד! ו-"תדר" נמוך אנרגטי זה פוגע בנו לפעמים קשות.

 

גם אם בחיי היום יום אנחנו לא ממש מרגישים זאת, עלינו להבין כי כל עוד לא ניקינו את ה"רעל" הזה מתוכנו הוא קיים בפנים ומייצר "תדר" נמוך רב עצמה.  כך ש:

 

לסלוח לעצמנו זו המתנה היקרה והגדולה ביותר שאנחנו יכולים לתת לעצמנו.

 

לסלוח לאחר זו מתנה יקרה וגדולה נוספת שאנחנו יכולים לתת לעצמנו!

 

לסלוח זו המחויבות שלנו כלפי עצמנו, לחיים של אושר בריאות הצלחה ועושר!

 

אז עכשיו שהבהרנו נקודה זו, אתם ודאי שואלים, איך עושים את זה?

 

כשאנחנו מבינים ומפנימים את משמעותה של הסליחה, מתחיל התהליך הפנימי שלנו,

נוצרת מעין הקלה שאתה קל לנו יותר להגיע למצב  שבו אנחנו יכולים לסלוח ולמחול.

 

השינוי בחשיבה ובהבנה אינו פשוט, זהו תהליך. רבים שומרים את הכעס והעלבון תקופה ארוכה כל כך שלשחרר את זה בבת אחת זה לא פשוט. התחושות הללו יושבות בתת המודע שלנו וכדי שיתחולל שינוי ממשי הוא חייב להתרחש  גם בתת המודע.

 

הצעד הראשון הוא החלטה ! אני צריך להחליט שאני רוצה לסלוח, לטובתי. רק אז אפשר באמת להתחיל לעבוד על הסליחה.

 

מעולם לא לימדו אותנו כיצד אנו יכולים לשנות תחושות ומחשבות ברבדים העמוקים של תת המודע שלנו.

 

כדי להצליח עלינו לעבוד עם השפה והכלים שתת המודע שלנו מבין.

 

חשוב שנדע שאנחנו לא יכולים לרמות את תת המודע שלנו.

איננו יכולים להמשיך לשמר את אותן תחושות של כעס, עלבון או שנאה ולצפות ל"מגנט" לחיים שלנו הצלחות ודברים נפלאים אחרים. זה לא עובד ככה.

 

המשמעות של סליחה אמיתית היא שחרור האנרגיה הנמוכה והחלפתה באנרגיה של אהבה, של חמלה, של סליחה, של רכות, של אושר, של הצלחה, של שפע.

נחליף את הכעס והעלבון בתחושה של קבלה, רגיעה, חמלה, מחילה, סליחה או כל תחושה חיובית אחרת המתאימה לנו באותה נקודת זמן.

 

הרבה אנשים אומרים "סלחתי אבל לא שכחתי" – מכירים את זה? המשמעות היא שהם ממשיכים לשמר את האנרגיה הנמוכה.

איננו חייבים לשכוח, אבל, כשאנחנו משנים את אותן התחושות, כבר אין לנו סיבה לזכור את האירוע – המשמעות שלו מבחינתנו השתנתה. הגיוני, לא?

 

הסליחה היא דרך לנקות את הרעלים מנפשנו.

עלינו להתחיל לסלוח כדי להבריא את עצמנו פיזית, רגשית ונפשית, מאחר ותהליך ההבראה הנכון הוא לעבוד גוף ונפש, האחד אינו יכול בלעדי השני.

 

מי שמוצא קושי לסלוח, יכול להיעזר בדיסק של לואיז היי- "הסליחה" אותו ניתן להשיג דרך האתר של איריס יוטבת.

זהו תהליך מרגיע בדמיון מודרך, המנחה אותנו כיצד להגיע למצב בו אנחנו יכולים לסלוח על הכל ולכל אדם. מניסיון אישי שלי, זה עובד, ממליצה בחום.

 

היה שם משפט אחד שנחרת בזיכרוני " אני סולח/ת לך שלא היית מי שרציתי שתהיה" זה משפט שהשפיע רבות על היכולת שלי לסלוח על דברים קשים שנעשו, מבלי שארגיש שאני משקרת לעצמי על כך שאני סולחת, כי באמת אנחנו לא יכולים לשקר לתת המודע שלנו וזה תחילתו של התהליך.  

 

זה הזמן לסלוח, כי אין לנו זמן אחר. ביום כיפור יש לנו הזדמנות לנצל את האנרגיות המיוחדות של סליחה וחמלה ולעשות צעד אחד כדי לסלוח לעצמנו קודם כל ולכל האנשים אשר אנו זקוקים לסלוח להם, לטובתנו.

ותחשבו על זה . . .

 

 אריאלה

 

 

 

 

 

 

דרג את התוכן: