מכּרִיוֹת האצְבּעוֹת
שיטוט אמיץ בנבכי עצמי.
בגילוי לב, בחולשה, בעליצות ובכאב.
מביאה אותי אל המילים ומניחה אותן כאן,
מקטעים מחיי.
פוסטים פופולאריים
-
ספירת מלאי
3/8/08 | 1164 צפיות
-
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר
11/3/08 | 871 צפיות
-
קשה באימונים
8/3/09 | 1145 צפיות
-
בוקר עוטף
30/3/08 | 705 צפיות
-
בליל
20/4/08 | 987 צפיות
-
שבת
8/7/07 | 1402 צפיות
פוסטים אחרונים
- שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה 29/8/12
- ביער 2/1/10
- שלושה שבועות ובולגרי אחד שמח לסיום 6/11/09
- סתיו! 7/9/09
- סתיו? 6/9/09
- קיץ 26/8/09
על סקס, אוכל ומדריך כושר שבינהם
שותים קפה אחרי אימון.
כבר אחרי מקלחת. שיער רטוב, הגוף לאה אחרי המאמץ. אחד אמריקנו שני הפוך. שתי נשים ומ. , מאמן הכושר שלי.
עם מ. אני מתאמנת כבר כמעט שנה. כל אימון נפתח בשקילה, מדידה של אחוזי שומן, ממשיך לעבודת משקולות מפרכת - ארבע ראשי, אבדומינוס, גולטאוס מקסימוס ועוד כמה שרירים בעלי שמות של רומאים מסוקסים.
מ.הוא מתאגרף תאילנדי. הוא עיראקי כחול עיניים, אבל מתאגרף תאילנדי. אגרוף תאילנדי, כך ספרו לי, זה הכי אכזרי, מותר הכל. והוא חטוב למשעי. כתפיים רחבות, זרועות שהקפן כהיקף ירכיי, קיבורות מוגדרות, ישבן שלא זז כשהוא הולך, בטן שמיכאל אלתרמן יתקנא בה.
והוא לא מוותר לי. "יא בכיינית, תדחקי" הוא שואג כל פעם שכוחי תש. פעם עשיתי תרגיל בטן על איזה מכשיר מתקופת האינקוויזיציה. וזייפתי. והוא, ללא כחל וסרק שואג "את לא יורדת טוב. תרדי עד הסוף. תרדי עד שיכאב". שואג, אמרתי? מכון מלא, אמרתי? באותו רגע קרסו שרירי הבטן שלי ואני התקפלתי בהתקפת צחוק שארכה עד סוף האימון.
בחודשים האלה, שאנחנו מבלים שעה בשבוע, נרקמו יחסי ידידות כאלה. מאמן הוא כמו ספָּר שהוא כמו פסיכולוג. מי שנמצא לידך ומחבק אותך ועושה לך שחרור כשאת מזיעה ורטובה כאילו יצאת כרגע ממרחץ תורכי יזכה בתמורה לגילוי לב בקשת רחבה של חלקים מחייך. מחיי.
מ. הוא גם צייד. יוצא בלילה עם רובה מים ומשדל בורים ולוקוסים וקלאמרים להשתפד על החיצים.
ונרקמה לה עיסקה לא מדוברת- הוא מביא לי צייד ואני מביאה לו אוכל שאני מבשלת. וכך כל שבוע, הוא מקבל תבשיל ריחני ואני ערימת דגים מנוקים. ווין ווין סיטואיישן (לא לדגים...). וכן, אני מבשלת לא רע בכלל.
ובאותו יום שתינו קפה אחרי אימון, הצטרפה חברה נוספת והוא אמר משהו על תבשיל כדורי הבשר בחלב קוקוס שהבאתי לו שבוע לפני. מפה לשם התגלגה השיחה לאוכל. והיא לא מבינה את אהבתי לבישול ולאכילה. ביקשה שאנסה לתאר מה זה בשבילי.
טוב, בשבילי אוכל זה יצר. זה צבעוני וססגוני ומלא טעמים שתוקפים בשלבים את החיך והלשון. אוכל זה אירוטיקה במיטבה. כל החושים משתתפים- העיניים בולעות עו טרם הגיע אל הפה, האף מותקף באלפי מולקולות ריחניות, מין חוויה כוללת סנסואלית שכזו.
בעצם אוכל זה כמו סקס. יצרי וחושני ושובב וססגוני וטעים ונעים ומנחם ומרגש. תמצית החיים ממש.
ואת כל הנאום הזה נתתי נרגשת, ליוויתי בתנועות ידיים רחבות, במבט כמה לאיזה רוסטביף, במשחק של אור וצל בקול.
וכשסיימתי שאלתי אותה אם הבינה ופתאום שמתי לב שמ. ישוב על הכיסא בקושי, עיניו מצועפות.
"מה העניין מותק" שאלתי "אתה רעב? בא לך עכשיו אוכל?"
והוא חייך חיוך גדול "בא לי עכשיו סקס"
____________________________________________________________ הצילום מתוך http://www.lesterchan.net/blogs/archives/2004/04/page/3/
|
תגובות אחרונות
-
ניאלה
בתגובה על שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה
-
לב פתוח
בתגובה על ביער
-
אבי דאול
בתגובה על לומדת לבחינה בסוציולוגיה
-
הנץ דואה
בתגובה על אבא שלי
-
אסף האנארובי
בתגובה על עור וצל
-
אסף האנארובי
בתגובה על המצלמה הדמיונית שלי
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הדס,
היה לי כוכב
עכשיו אין לי
אבל לך יש
מיקי
במיוחד בשבילך הוספתי פוסטונצ'יק. יאללה אישה, למטבח
רק הגעתי למשרד, אני עם הסיגריה הראשונה ושוקו בשקית, ועשית לי חשק לכדורי בשר בחלב קוקוס... אין על חלב קוקוס... ימממ... פיכס, אני מריירת על המקלדת.
אז לעסק - איך עושים ?
לא צוחקים על זה
רק בזכות האיומים הצלחת להוציא ממני.
עבדת בשב"כ?
אהלן!
פעם אני אספר לך.
מה שכן,הוא עושה אחלה מסאז'...
משוגעת! העלית חיוך רחב על שפתיי.... רק מהסיפור אני מקנא - ואת יודעת מה יש לי בבית...
אני חושב שרק על האיזכור מגיע לי עדכון על השאלה...
ו.......?
אהה.
מאוד חשוב.
טל, את מצחיקה אותי. קחי כוכב *
חשוב לשמור על כושר
נו...וזה רע?
ממותה חיה מוגנת
הארוחה הבאה תהיה בבית המעצר
פרמיטיבי במובן הרע
הב לי צייד שיביא ממותה פעם בחצי שנה ואני מבטיחה לבשל.
ונרקמה לה עיסקה לא מדוברת- הוא מביא לי צייד ואני מביאה לו אוכל שאני מבשלת. וכך כל שבוע, הוא מקבל תבשיל ריחני ואני ערימת דגים מנוקים. ווין ווין סיטואיישן (לא לדגים...).
זה מזכיר לי את ההתיאוריות של הפילוסוף השויצרי זן ז'אק רוסו ב"אמנה החברתית"
מה שאתם חווים זאת צורת החיים הפריטיבית (במובן הטוב) הטבעית ביותר וכנראה המושלמת ביותר .
או שזה המשך לסרט "מקום ליד הים" שהזכרתי אתמול
הממממ...
זה סיפור לבלוג אחר
שיט. ידעתי שבחרתי במקצוע הלא נכון.