הכרתי אותך ואת אחותך כשהייתם תינוקות (אתה היית בן 9 חודשים ואחותך בת שנתיים) הכרתי אתכם כי הכרתי את אביכם. גידלתי אתכם כי התחתנתי עם אביכם. אתה למעשה התינוק הראשון שלי, הייתי רווקה לא היה לי מושג בתינוקות, קבלתי אותך עם טיטולים ומטרנה. עברתי איתך את הגמילה מטיטולים, הגמילה מהמוצץ, הלילות ללא שינה בגלל האסטמה שלך, זוכר איך בחורף היינו מטיילים בקור הנורא בחוץ, בים, כדי שיהיה לך אויר...
זוכרת את הרגע הזה שבאת אלי ילד קטן ושאלת: "אני יכול לקרוא לך אמא?" (כי את אמך הביולוגית אתה מכיר ועוד איך, לצערי היא בחרה לא להיות בקשר וכשכבר רצתה אתם הפנתם לה גב).
מאוחר יותר הגיעו אחיך שאני ילדתי.
אבל לך תמיד הייתה ותמיד תהיה פינה שמורה ואהבה מטורפת, ואתה יודע את זה ומחזיר לי בגדול.
כשהגעת לתיכון והחלטת שאתה הולך ללמוד בטכני של חיל האויר אני נהייתי חולה, הייתי חיה מיום ראשון לחמישי ממש בדיכאון.
כשהחלטתי להתגרש מאבא שלך אחד הדברים שבגללם כמעט ויתרתי על הגט זה היה כי הייתי אמורה להפרד ממך ומאחותך, וזה היה לי הדבר הכי קשה בעולם, אתה ראית אתה הבנת ואתה כהרגלך ידעת מה לעשות, הבהרת לאביך שהנושא בכלל לא עולה לויכוח כי אתה ואחותך בוחרים להשאר איתי, מכאן ועד לקבלת הגט הדרך הייתה חלקה.
זוכר כשהלכת לצו ראשון ושני? זוכר שאמרו שאתה הולך לקרבי? האמא היחידה שעמדה נגד המערכת הצבאית עד שהם הבינו שלא יוכלו לי, ועוד שאלו אותי מה אני רוצה שתעשה בצבא..חחח.
זוכרת שהייתי מאושפזת בבית חולים הגעת אלי ברגל את כל הדרך כדי לישון ליידי...
כולם כבר יודעים וקוראים לך "האויר לנשימה של לאה", כי כזה אתה בשבילי.
אני מסתכלת עליך היום בגאווה ובאהבה רבה, ילד יפה, מדהים עם לב ענק, תמיד סביבך חברים, מאושר, ואני בהחלט יכולה להגיד שזה הילד שרציתי וחלמתי שתהיה.
אני יכולה להגיד בלב שלם מלא הערצה אליך שזכיתי בחיים האלו וזכיתי בגדול, זה נקרא לזכות בלי לגרד חחח
אז בעוד כמה ימים אתה חוגג 19 שנים אמנם תהיה בבסיס, אבל כהרגלך וכראוי לך יחידה שלמה נשארת עבורך שבת כדי לחגוג לך.
ואני מאחלת לך בכל ליבי שתמיד תלך עם הלב שלך כי הוא מכיר את הדרך, תמיד תלך עם הכנות שלך, עם היופי שלך, שלא תפסיק לרגע לחלום ולהגשים, שתמיד תהיה אוהב ואהוב, וכל שרק תרצה לו יהי...
תודה לך ילד, גבר שלי על כל מה ומי שאתה.
אוהבת בטירוף אמא.
|