מתרגש בהתרגשותך.

הָהּ לִי בְעֵת רוֹאִי   שֵׂיבָה זְרוּקָה בִי לִבִּי בְּיַם חֶטְאוֹ   יִשְׂחֶה בְּמֵי עָצְבּוֹ נִשְׁמַת מְיַחֲלֶיךָ   תָּעִיד עֲלֵי לִבִּי לֹא יַעֲשֶׂה עָוֶל   מֵאַחֲרֵי שׁוּבוֹ

היי "אביר שביר", פנים רבות לעצב, אך זה גם מה שמעצב אותנו.

פוסט יפיפה ומרגש במיוחד.

רגיש מרגיש ומרגש אתה

פוסט חשוב כתוב ניפלא

הי,

זה כתוב מרגש ונוגע... תודה.

תודה. מי שלבו פתוח טוב לו להגיע ליבשת השחורה. לאט לאט הקליפות נמסות ותחושות קדם עולות.

עצוב. יחד עם זאת גדוש באנושיות הפוסט שלך. וכתוב מקסים.

העברת את הרגעים , התחושות , הנוף , הריחות בצורה שניתן ממש להרגיש כאילו אני שם.

וגם הייתי באפריקה - בקניה , זנזיבר , כך שמכירה זאת גם מקרוב. 

מבינה, מאד עצוב.

אני יודע איך הם חיים הסתובבתי שם.
גם את המעברים ממסיבה חביבה ואירוח

לסכנת חיים.

 את הילדים עם דלקות עיניים כרוניות,

ראיתי.

חוויות מאפריקה.

תודה על התגובות החמות לפני פתיחת שערי שמים. אני משתדל לתרום את תרומתי הדלה במבט הירח על כדור הארץ, ללא גבולות (חוץ מהחומה הסינית בצורת קו זעיר...)

בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה עַל דַּעַת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וְעַל דַּעַת הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה אֲנַחְנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל אֶת הָעֲבַרְיָנִין

אנו במחנה אוהלים על חוף האוקינוס ההודי.

אכן , מרגש ונוגע ללב .

אבל, אני לא הייתי הולכת לחפש את אותם ילדים בקצה העולם - בשירותי הרווחה כאן בארץ ישראל אפשר לשמוע על מקרים קורעי לב שהנשמה בוכה מצער .

יש אלפי משפחות מתחת לקו העוני

אלפי ילדים שחיים במצוקה ומחסור במזון - ורעבים ללחם.

אני לא מדברת על בעיות אחרות אלא מתייחסות לדברים שאנחנו יכולים לעזור באמצעות תרומות .

ו/או בכל דרך אחרת.

אותי לימדו "ש-עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת" .

ואני חוזרת ומדגישה - אסור להתעלם מכל העוול הקיים בעולם .

אולם, לפעמים העוול הזה נמצא ממש בדלת שממול בבית על יד ברחוב הסמוך.

בכל מקרה פיוט - אתה איש מיוחד במינו

עם ניסוח מדהים

והרבה רגש.

מה שכתבת הזכיר לי כמה משפטים שקראתי בספר בהקשר אחר, אותם אמרה האם תרזה:

"דברים קטנים באהבה גדולה... לא חשוב כמה אנחנו עושים, אלא כה אהבה אנחנו משקיעים בעשייה.

לא חשוב כמה אנחנו נותנים, אלא כמה אהבה אנחנו משקיעים בנתינה.

בעיני האלוהים, שום דבר אינו קטן".

באהבה,

תמי.

כתבת מקסים . מצטרפת לאהבה,חיבוק ענק לכל ילדי העולם באשר הם .

הכתיבה שלך נוגעת בי הן בגלל הניסוחים אך הנושאים בהם אתה בוחר להתבונן....

כול פוסט שלך גורם לי רק להתעצבן עוד יותר שאנחנו נפגשנו בוואקום דיגיטאלי.

זה אכן פיוט

PS

כמה עדישים אנחנו לאסונות שלא בחצר שלנו.

קח לך *

הייתי נותנת לך את כולם

במקום ההוא המלחמה הרגה את הדרך....ואולי המלחמה היא הדרך במקום ההוא.

לכל ילד וילדה

מגיע ים של אהבה

רוך וחמלה

וגם

חיבוק חם.

* של אור ואהבה.

גמר חתימה טובה

צום קל...