הימים הנוראים, אלה שבין ראש השנה ליום כיפור, אותם ימים בהם אנו עורכים חשבון נפש ומבקשים סליחה מכל אלה שפגענו בהם, עשרת ימי התשובה של שנת תשס"ט יזכרו שנים רבות כפרק בלתי נשכח בתולדותיו של שוק ההון העולמי בכלל ושל השוק הישראלי בפרט. טלטלות עזות בשוק המניות זה משהו מוכר וידוע, כבר חוינו כולנו לא מעט כאלה בעבר, אבל העוצמות הנוכחיות ומשבר האמון הכלל עולמי ממש מעוררים דאגה רבה ומרחיקים את האור שבקצה המנהרה רחוק רחוק גם לאופטימים שבינינו.

בנוסף לכל זה, הטלטלות החריפות הפוקדות את שוק אגרות החוב משאירות גם את המנוסים ביותר ואת כל השועלים הותיקים פעורי פה וחסרי מענה. אין כאן הגיון, אין כלכלה, אין תמחור אגרות חוב, או דרוג, או ריבית. אפקט הפחד השתלט על הציבור הישראלי שמצביע ברגלים ומוכר הכל: ממשלתי, קונצרני, מדורג, הכל עומד למכירה בלי הבחנה, בדיקה או תמחור כלכלי. הפחד לא עושה הבחנה והפעולה הפסיכולוגית לא משאירה מקום להגיון.

למה מוכרים? אולי בגלל החשש ממצוקת אשראי בישראל, בדומה לזו שפקדה את העולם, מדאיגה את ציבור המשקיעים המקומי. השוק שלנו ממש קטן וכדי לספור את הטייקונים המקומיים לא נדרשות יותר משתי כפות ידים. החשש שאם יתעוררו קשיים אצל אחד מאותם טייקונים ישראלים ממונפים, הם יגררו גם פגיעה בבנקים לאור חשיפתם לאותם טייקונים, מעלה את פרמיית הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות לרמות שלא נחזו מעולם בשוק זה.

להמשך קראו כאן