
פרולוג במשרד בו התחלתי זה עתה לעבוד, מתפקידי כעו"ד היה גם להכין את ההסכמים עם הלקוחות. מאחר שההסכמים הם סטנדרטיים, משמעות הדבר היא לשבץ בטופס החוזה את פרטי הלקוחות, הגדרת הנכס, נתוני הנכס, ערך הנכס וגובה התשלום. הטופס הממולא ידנית על ידי, מועבר לכתבנית שתמלא על פי דוגמתו את עותקי החוזה (אנו, כמובן, עדיין בעידן מכונת הכתיבה). הזמן להסביר למנהלי המשרד שכדי להעתיק נתונים אל תוך טופס קיים, לא צריך עו"ד – עוד לא הגיע.
ויהי היום:... המשרד מוכר 140 יחידות. הגדרת היחידה משתנה מחוזה לחוזה, אך נתוני כל היחידות זהים. הנתונים נקבעו על ידי אשת מקצוע ונכתבו על ידה במזכר שצילום ממנו נכנס לכל תיק נכס. אני ממלא הפרטים הנדרשים בחוזים, החוזים מודפסים, והלקוחות מוזמנים בזה אחר זה לחתום ולקבל. הלקוחה ה-80 מבחינה באי התאמה בין הידוע לה ובין הנתונים שבחוזה. ביקור אצל אשת המקצוע, מעלה כי אכן, הנתונים מוטעים. היא מוציאה מזכר מתקן, ועתה יש לתקן בהתאם את כל החוזים. "כן, כל החוזים". "כן, גם בחוזים שנחתמו כבר". "כן, גם אם הלקוחות לא התלוננו ואפילו לא יודעים". "כן, יש להחתימם מחדש". "נכון, אבל הבושה אם יסתבר שלא עשינו כן במועד, למרות שידענו – תהיה גדולה יותר".
אין מה לעשות. החוזים כולם מודפסים מחדש, והאנשים שכבר חתמו מוזמנים מחדש.
כעבור כחודש, אני מוזמן לחדרו של סגן המנהל. בבואי אני מוצא בחדר פאנל של בית דין שדה. "זה אינו בית דין שדה" פותח השופט-התובע את הדיון, כשקולו גובר רק בקושי על קולות השחזת הקרדום והקצעת בלוק העץ, "רצינו רק לברר כיצד זה טעית בנתוני הנכס בענין..." טוב, זה קל. "לא טעיתי. כתבתי על פי הנתונים שסיפקה אשת המקצוע במזכרה. כאשר הוציאה זו מזכר מתקן – הוריתי לתקן את כל החוזים על פי המזכר החדש". השופט-התובע שוקע אל תוך התיק שבפניו, מוצא מה שמוצא – ויוצא בצעד נמרץ לכיוון משרדה של אשת המקצוע. עתה אני שם לב שדווקא היא לא נמצאת בחדר. כשהוא חוזר משם, הוא מודיע לי בחיוך: "You are exempt”. ולמען הסר ספק הוא מוסיף בעברית: "אתה חף מפשע". טוב, עם הכרזת זיכוי דו לשוני באוזניי, ותודעת חפות בלבי, אני חוזר למשרדי ושוכח מן הענין כולו. אבל לא לזמן רב. כעבור זמן, אני עובר ליד חדר הכתבנית, ושומע אותה מתלוננת על העומס הרב והמיותר של עבודות ההדפסה. "...והייתי צריכה גם להדפיס את כל החוזים מחדש בגלל הטעות של אריאל..." נו כן, העיקר שאני חף מפשע.
אפילוגאיך אשת המקצוע יצאה מזה? היא אפילו לא הוכנסה לזה. היא היתה ותיקה, מולה לא כונס פאנל, כמובן. בעת ה"לא משפט שדה" שלי, היא פשוט הסבירה למי שהיה השופט התובע שלי, שאם מרחיקים את המזכר המקורי למרחק של ששים ס"מ, וממקדים את המבט שלושים ס"מ לפניו – ניתן להבין את הכתוב בו גם באופן הנכון.
ועם עובדות לא מתווכחים.
אני, מכל מקום, הפקתי את הלקח. אחרי מקרה זה – מעולם לא התחלתי במקום עבודה כלשהו כעובד חדש. |
ronijavinski
בתגובה על מצוות ניחום אבלים
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נשארים באותו מקום, כמובן.
עד היום.
" מעולם לא התחלתי במקום עבודה כלשהו כעובד חדש."
איך עושים זאת?
אכן.
אך
מנסיוני, עבודת המנהל מכוונת גם לפי הבירוקרטיה, אך הוא לא עוסק בה.
גם עבודת החינוך, שאמנם כפופה לנהלים מפורטים מאד ומעורפלים מאד, עוסקת בהתמודדיות אינטלקטאוליות ואנושיות מרתקות ולא קלות.
אני מניח שעיסוקים סביב אומנות, ויצירה (אפילו של פועלים רגילים, מתעסקים מעט בבירוקרטיה.
לא פגשתי עדיין בעבודה שאינה ברובה טירחה יבשושית ושגרתית.
ארכיטקט אחד הסביר לי במשפט, את מה שאחרים התלוננו עליו בפיסקאות: "עבודתי היא 80% אדמיניסטרציה, 10% אדמיניסטרציה אדריכלית, ו-10% אדריכלות".
מתמחה אחד ברח ממשרדי בהסבירו כי מרוב מאמץ למצוא את העובדות - אינו מגיע כמעט לצד המשפטי.
שלא לדבר על הרופאה המצויינת שלי; אין סיכוי שיקרה לי משהו בגלל רשלנות או חוסר ידע מקצועי שלה - אבל אני בסיכון מוגבר משום חוסר שליטתה במחשב...
ותודה על הכוכב כמובן.
כל מה שכתבת נראה נכון בעיני (למרות שאינני עו"ד), וההגדרה שהבאתי נכונה רק חלקית, מן הסתם.
מסתבר שמאחורי הדרמות המשפטיות המתרחשות בבתי המשפט, יש הרבה עבודה שגרתית, יבשה ושגרתית המאפיינת בירוקרטיה.
הסיפור שלך מתאים מאד לקהילת הניהול.
אני לא בטוח שהבנתי נכון את ההגדרה, אבל בסופו של דבר, אינך יכול להפעיל כל מערכת שהיא בלא בירוקרטיה. שום עו"ד (או רופא שיניים) לא יצליח לתפקד בלי שהוא, או מישהו בעבורו, יבצע פעולות משרדיות הכרחיות. ואם ב"מפעל של איש אחד" כך - במפעל המשרת ציבור גדול, על אחת כמה וכמה.
ההתמודדות עם הבירוקרטיה עולה ביותר מסיפור אחד שלי (ועוד כמה המחכים לתורם), ודווקא סיפור זה אינו דוגמא אופיינית בעיני.
כשאני מנסה לנתח סיפור זה, הוא מדגים קודם כל את הרצון לחסוך באנרגיה. (למה להתמודד, בוא נאשים את מי שקל להאשימו ונגמור ענין).
אכן, פעמים רבות עו"ד מוצא עצמו מבצע פעילות של מתווך, מגשר וכו', כשהוא משמש פה לאזרח האובד בנבכי הבירוקרטיה, אך גם זאת הוא מסוגל לעשות רק משום שהוא יודע את הדין ומבין אותו.
הבירוקרטים פועלים על פי דין, ועל פי מדיניות שהממשלה קבעה. הם אינם יוצרים מדיניות.
עו"ד המבין את הדין והמדיניות, יכול לייצג את האזרח מול הרשות, כשם שבהיותו מומחה בדין, הוא יכול לייצגו בבית המשפט.
קראתי באיזה מקום שעבודת עורך הדין היא הפעלת הבירוקרטיה במקום המשתלם ביותר.
זה הפליא אותי שב"הגדרה" זו לא השתמשו במילה חוק או משפט.
הסיפור שלך האיר את הצד הזה.
(בהנחה שההגדרה הזו נכונה).
שמח שהצלחתי.
הייתי.
הבריאות ניצחה.
ואני הייתי תחת הרושם שאתה עצמאי. נו טוב.
גמר חתימה טובה
קיבלתי רשיון ב-28.2.1973, ואני עו"ד מאז.
להיפך, כמובן. שם אני עובד עד היום...
משם יצאת לעצמאות ?