חן הקוקייה
\"כדי לא לשנוא את בני האדם, אני מעדיף להתרחק מהם\"
ז'אן ז'אק רוסו
פוסטים אחרונים
- טרגדיות של חורף 26/1/12
- חרדתו של הגבר בשמלה הלבנה 10/11/11
- הלשעברית 23/9/11
- הנרדפות 8/9/11
- עזה כמוות חניה 1/9/11
- סלח לי, אתה רוכב על צווארי 11/8/11
ארכיון
החבר הדמיוני והגבר שנפל מהשמיים
ספיישל יום כיפור - 10 המשפטים הדגולים של אהוביי
1. במקום הראשון אוחז בני הבכור הידוע במיזנטרופיותו, שביום כיפור לפני ארבע שנים, מיד לאחר גירושיי, עת בצירוף מקרים אומלל נפוצו דווקא אז חברותיי לכל עבר - מי לחו"ל ומי בארץ - ולראשונה בחיי לא היה לי עם מי לצאת לטיול המסורתי ברחובות העיר בין המוני האופניים הדורסניים, אמר לי בחיוך ערמומי, והוא בן 10 בלבד: "אם אין לך עם מי לטייל, אשאיל לך את החבר הדמיוני שלי..."
2. אמי לכרמי יוגב, המנהל המיתולוגי של גימנסיה הרצליה, כשזומנה לתת לפניו דין וחשבון, לאחר שהתחלתי לבוא לבי"ס עם כרית למען איטיב לנמנם בשיעורים: "אתה מנהל מצוין. יש רק בעיה אחת שמפריעה לך - התלמידים".
3. עוד משפט זכור לטוב מאותה תקופה אפלה, הוא זה של ענת, חברתי מגיל תשע, שפעם, באותו מוסד אימתני, הגימנסיה, עת נשענה על דלת הכיתה וחככה בדעתה אם להשתלב בשיעור סוציולוגיה, שאל אותה המורה למה אינה נכנסת לכיתה לאחר הצלצול. "אתה הרי במילא תוציא אותי מתישהו", ענתה לו, "אז אולי יהיה נוח יותר לשנינו שאשאר כבר בחוץ".
4. בני הצעיר פעם בארוחת הצהריים, לאחר שדפנה ואני ניהלנו ליד שולחן האוכל שיחה ארוכה ומפורטת להפליא על גברים, ולקינוח חדר אחי למתחם ותינה את צרותיו בענייני הלב - "כבר הבנתי שאני חי בטלנובלה. ההבדל הוא שאפילו טלנובלה נגמרת בסוף!"
5. המוטו הנודע של תמר חברתי, שהיא זנחה מזמן, אך אני ממשיכה לקדש בעקביות: "הפחמימה היא אויבתו של האדם באשר הוא אדם".
6. בעלי לשעבר גדל בג'ונגל בדרום אמריקה, ומאז כל גן חיות נראה לו כמעדנייה. על תוכי ארה או ארמדיל, קפיברה או איגואנה, טווס או נחש, תנין או ביזון, תמיד הסתכל בסיפוק. "זה", קבע בכל פעם באותו חיוך ידעני: "מאוד טעים!"
7. דפנה הזדעזעה לאחרונה ממחירה של תחזוקתי הנפשית. "מה לעשות?", אמרתי לה, "הטירוף יקר". "זו השפיות יקרה", תיקנה אותי, "הטירוף הוא חינם!"
8. עוד משפט של אמי, אולי משפט–המפתח שלה, שאמנם לא נורא מצחיק, אבל מרוב שהפך רלוונטי בעידן הבלוגוספירה, היום כבר מבכיא ממש - "אם אין לך מה להגיד, אל תכתבי".
9. אני (האישיות שאני הכי אוהבת לצטט!): "תמיד חלמתי שיפול עליי גבר מהשמיים. כשזה בסוף קרה, זה היה טכנאי של יס שנפל למרפסת שלי מהגג, והוא, אפעס, לא היה משו..."
10. ואחרון חביב אבי זכרונו לברכה, שתמיד אמר: "אילו היה לי כסף כמה שלך יש צניעות, כבר הייתי מיליונר!"
■ ■ ■
בתמונה: מסביב לדג מאת פול קלֶה, 1926.
ואתם, קוראיי היוקרתיים - שתהיו לראש הנמר ולא לזנב של קוקודרילו רצחני מרִיוֹ דה לה פלאטה - אמן! |
תגובות (171)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הצחקת אותי.
מס' 6 היה ענק!
אין לי ילדים לצטט אותם, אבל אחד מפי אחותי הקטנה. כשעברנו דירה (אחת מיני רבות), ביום הראשון בדירה החדשה, הערב התחיל ליפול והיא אומרת בזמן שהיא יושבת על המיטה החדשה שלה:
"מתי חוזרים הביתה כבר? אני רוצה לישון!"
ואחד שמספרים לי שאני אמרתי כשהייתי קטן, בקונדיטוריה, אמור לבחור עוגה ליומולדת שלוש או משהו כזה:
אבא: עוגה באיזה טעם אתה רוצה?
אני: ירוק!
לא הבנתי- את צנועה, או שהוא לא הכיר אותך היטב?
אם כבר באמהות ומשפטים בכלל עסקינן. אז הנה סיפור אישי.בתקופת התיכון הייתי ילדה לא מתפשרת במיוחד ...יום אחד הוזמנתי למנהל המעונב שעבורי הרגיש כאילו הוא לקוח מסרט אחר,והתבשרתי על ידו שהתנהגותי נמאסה עליו ושאומר לאימי לבוא אליו."אני לא מבינה" עניתי " אימי או אני לא מתנהגת כמצופה".מיותר לציין שתגובתי לא שיפרה את היחסים בינינו..
המורה לספרות שלי בכיתה י"א : "נא להוציא ספרים, מחברות ותו לא"
אני : "מורתי, שכחתי היום את התו לא שלי."
אני (לבני בן הארבע שיצא מהשירותים ) :"אוריקי, סיימת ?"
הוא (בקול עגום ורציני) : " לא, זו היתה רק פרסומת לקקי"
אבל למה רק עשר ?
אני בטוח שיש אי שם עוד
מאיך שזה נשמע אמא שלך היא כוכבת במשפטי מחץ
:)))
ואחרי שהסתכלתי על זה
http://cafe.themarker.com/view.php?t=620273
גם לדור הצעיר יש חוש הומור לא רע.
אהבתי. נקודה.
להורייך היה ללא ספק הומור משובח.
חזק ושנון
אהבתי וכיכבתי
זה של פול קליי או של מרדכי ארדון? כל כך דומים וכל כך גאוניים
עוד הברקות מבית מדרשה של זו שמשלמת הרבה על מנת להיות חצי שפוייה...
נהניתי מאוד, משפטים מנצחים, במיוחד של בנייך וזה של בעלך לשעבר, הרעב
מה שכן, משפטים שלך, גם ב"סתם" תגובות כאן בקפה, הם בד"כ משפטים מנצחים, הכי הכי *
חהחהח מאד משעשע
הדלקת נר בליבי אחרי כל החגים ההיסטוריים האלה
נראה לי שצריך להריץ את הרשומה הזו ברחבי הבלוגיה, שכל אחד יוסיף את משפטיו, נצא בסוף עם אוסף מכתמים שאפילו קרליוב על משליו היה מתבייש בו.
כדברי גדולים: "מה לעשות, העולם מצחיק אז צוחקים..."
אין אין עליה.היא שרירים כולה!
איזו אסופה חביבה
ממש מתיקות ונוסטלגיה
מחממת נכנסו אלי דרכה
תודה לך
לא, אבל שניהם היו בחליפות מסמורטטות, והיא בביגוד מינימליסטי, וההעמדה אותה העמדה.
אל נא ייפול ליבך מאיתי:
http://www.glamour.com/
with da compliments of the house .
אל נא ייפול ליבך מאיתי:
http://www.glamour.com/
with the compliments of the house .
אה.. ושכחתי לציין אחלה שבאחלות התמונה שלך אצל "הקדרית"
בנויה לתפארת.
וההומלסית סרוחה בעירום ?
לקרוא חלק מהתגובות כאן זה ממש כמו להיקלע שלא בכוונה לשיחת נשים ...
חלק מהדברים אשר אתן מביעות על הגברים אפשר להבין . מחלק אחר - השערות סומרות . אבל היזהרו בנות ... חלק מהדעות הנחרצות ואמרות השפר עלולים להביא אתכן למצבו של האוסטראלי המת . ( הוא מת. הוא קיבל בומרג חדש במתנה ליום הולדתו והוא זרק את הישן ... ) .
:) לך ולמגיבות ...
ענקי האוסף הזה
כמה שמחה שנכנסתי וגליתי אותו :-).
זה עיתון שלך! אני מסתדר בלעדיו כבר 55 שנים ואת את הבוקר לא יכולה להעביר בלעדיו ואני חולה?
עזבי את המשחק המקדים ולכי ישר לעניין עצמו והאמיתי. לכי לראות את הסרט ותצחקי בבקשה בפה סגור. בחורות טובות צוחקות בפה סגור את לא רוצה שיחשבו עליך את יודעת מה...בקשר לסקס? מה זה? אההההה זה.. יש במידה ראויה דווקא שאני חושב על זה אם אני הייתי עושה את הסרט בטח הייתי מראה את התחת של ברד פיט אבל האחים כהן ברשעותם הידועה לשמצה ודראון עולם הם מנעו את זה התענוג הזה ממך. (מה שלא מפריע לברד פיט לתת הופעה מפתיעה הייתי אומר) אני אל אוהב סופיילרים ובבלוגיה הקודמת שקיננתי בה היה נהוג שלא לדבר יותר די עלה סרט אלא לציין האם שווה צפיה ווא לא בכל אופן אוכל לבשר לך שנערך שם דיון אקלטי בנושאים שעולים בבלוגיה פה די פעם הן בעניין דיטינג והן בעניין החששות והפחדים של גברים ואו נשים בני הזוג שלהם.
אגב בGLAMOUR הנוכחי שלא ידעתי על קיומו עד לפני 30 דקות ישנו מאמר על איסנטורמנט חדש בשוק לקוראות הנאמנות והנאנקות שנועד להעשיר את חי המין שלהן.
אם זה לא ברור מהציור מדובר בטבעת אהבה רועדת חדשה (המולבשת על ידי הגבר על הג'ונסון שלו בעת המשגל (ככה "ג'ונסון" נכתב במקור(בחורות עדינות הן הקוראות של הגלאמור))) מדובר כפי הנראה במכשיר שעובד במשך ארבע שעות לאחר טעינה של כשעה. המוצר הנפלא מתאים לכל מידה (שזה משך כמובן ומסיבות ברורות למדי את תשומת ליבי) , מדובר במוצר רך פורטאבל, דיסקרטי ואופנתי! הבטריאות נטענות מחדש ועל כן ידידותי לסביבה ומגיע עם קופסא נאה ועולה רק $79 ומספיק לשימושים רב פעמים. מה שלא הבנתי זה מה בדיוק הגברת עושה עם הדבר הזה אבל זה לא כל כך חשוב.
בקיצור עיתון חשוב ביותר ואני אם יהה לי זמן אעמיק בקריאה בו.
הידד! GLAMOUR הגיע! ואני חושבת ש-36 ש"ח הם מחיר פשוט בהחלט לאושר!
ופרט לכך לקחתי איזה סרט די.וי.די באוזן השלישית לצפות עם חברות בערב אבל לא זוכרת איזה כי כבר מסרתי אותו לחברתי ענת למשמורת .
ותשמע, אם אתם יושבים במרכז תל אביב, וגם אנחנו (ולרי, ענת ואני), אז אולי נאחד כוחות. אנחנו אמנם לא בנות עשרים, אלא קשישות בנות ארבעים ומשו, אבל שמורות היטב (אולי ראית בפוסט האחרון של קדרית), וגם נעשה לכם פחות פרפורי חדרים, אז אפשר לקבוע לשישי הבא. בוול סטריט אני לא מבינה, אבל כבר נמצא נושאי שיחה, אני מתארת לעצמי. חתולים אתה אוהב? נזרום כבר.
כן, ראיתי קדימון של הסרט של האחים כהן וזה נראה משכנע. יש שם סקס?
אוי. אני אפילו לא יכולה לתאר לעצמי דבר כזה. תנחומיי.
גם הילדים שלי יודעים שכמה שאני מבקרת אותם, אני מבקרת את עצמי פי מיליון וכך היתה גם אמא שלי. הם גם יודעים שאף אחד לא יבקר אותם כמוני, אז אם למשל הם עברו את המבחן שלי הם יודעים שהם בטוח יצליחו בבית הספר ויש בזה הקלה גדולה.
אפרופו הפיקניק של ההומלס - יום אחד אני הולכת עם בניי במורד שדרות בן ציון, ובני הגדול לפתע קופא במקומו ותופס לי את היד - מראה לי שלישיית הומלסים, שני גברים ואשה שסרוחים על הדשא: "מה זה מזכיר לך?".
לא האמנתי שהאסוציאציה שלו היא האסוציאציה שלי.
אבל הוא צדק.
ההעמדה היתה בדיוק כמו בארוחת בוקר על הדשא של אדואר מאנה.
זה שערוריה אני בלי GLAMOUR לא מתחיל את היום. אבל מה שכתבתי היה שזה חבל שלא תתחתני יותר ודווקא כתבתי לך תגובה ארוכה ומלומדה להסביר לך מה למה ומדוע איך אולם שלחצתי שליחה הגיעה המסך של הלוגין וכל התגובה נעלמה לה בחושך של האינטנרט וככה שרק נותרת עם התגובה הפחות מלומדה שלי ותצטרכי להאמין לי שחבל על כך שאת לא מתכוונת להתחתן בשנית אבל תאלצי להזדיין בסבלנות ולהמתין עד שאני אנמק את טיעוני ומענותי בנושא.
דווקא חבל שלא הלכתי לבהות בחברות שלך בקפה הבוקר אולי הייתי משתכנע שלא לפחד מאישתי לפחות לכמה שעות. במקום זה ישבתי כהרגלי בשישי בבוקר בחברת כמה זקנים חרמנים ונוטפי ריר בקפה שלנו בליבה של העיר ודנו במשבר העולמי המשמש ובא עלינו לרעה תוך כדי בהיה בעוברות והשוות ולדעתי היית גאה בי שהסברתי להם את נבכי המשבר בוולסטרייט חד גיסא ומאידך גיסא את העובדה שאל להם אפילו לנסות לדמין את עצמם בחברת הנערות העוברות ושוות היות ומדובר בחלומות באספמיה ושאין סיכוי שנערות צעירות בנות 20 פלוס מינוס תבחרנה מרצונן החופשי לחלוק את יצוען עימם ואם דווקא כן אזי רבים הסיכויים שלהם להתרגש מהעניין בגין אירוע לבבי מלווה באישפוז ארוך מועד במחלקה הקרדיולוגית רבים מאשר כל אפשרות ל התרגשות אפשרית אחרת (שהבתחשב בגיל הנישומות ובגיל החרמנים המדוברים אמורה במקרה הטוב להמשך לא יותר מ15 שניות וגם זה בהגזמה פראית) . אגב מעניין לעניין באותו עניין אז במסגרת המחלוקת בעניני התחת המושלם נדמה לי שהתחת פה המקומי שצייר אחד איזה פיקאסו אחד יכול בהחלט להחשב לפאר היצירה ותשובה ציונית הולמת לויכוח.
לים? דווקא אני חושב שאני אצטרף זה רעיון לא רע. תחשבי על זה שאת שוחה במים כי גם אני איהיה שם.
אם את הולכת לסרט אני ממליץ בחום על האחים כהן החדש שראיתי אתמול בלילה . אין מילים מאפשרות להמעיט בתענוג הצרוף שהסרט הזה גרם לי אמש.
עדי .
ציפיתי למשפטים עם מעט יותר עומק, רעיון, הומור... משהו שיפיל אותי.
נראה לי שאת צריכה למצוא משפטים כאלו עמוק בארכיון , בטוח שיש כאלו.
הייתי מסתדרת איתה מצוין. גם אני כמוה. לפחות היא יכלה להדריך אותך איך כן נכון. איך מושלם.
תארי לך אמא שהיא ביקורתית שיא, אבל הביקורות שלה מקורן בדייסה מוחית ובעיתון לאישה.
תארי לך אמא שהביקורתיות הכי אהובה עליה היא ביקורת על מה שאני מרגישה.
תארי לך אמא שאת עולה עליה בכל תחום אפשרי, אבל היא מתעקשת להדריך אותך בשטויות ולבקר אותך בדברים שאין לה מושג בהם.
את יודעת מה זה פרפקציוניסטים רק על אחרים? זאת אמא שלי.
נפלא
אחת הפעמים הבודדות בהן בא לי לככב יותר מפעם אחת
:)
או, זה כבר קרה לי
מיא,
קבלי צרור משפטים דגולים של בני כשהיה בן 4-5
אחרי שקיבל שלשול והסתכל לאסלה: "בלי עין הרע כמה יצא לי"
רואה הומלס שוכב במדרכה: "למה האיש הזה עושה פיקניק על המדרכה"
בעת טיול רגלי ברחבי העיר:"כל ישראל מלאה בבתים וקקה של כלבים"
ולסיום:
"אם יום אחד נתעורר מהמציאות ונראה שגם היא חלום"
עדי, מי? מה? לא הבנתי. כל מקרה צפוי לי היום יום של בילויים. אני משתוקקת כבר לפתיחתה של האוזן השלישית, לקחת סרט נורמלי, לראות בערב עם ענת (את סרט המתח האחרון של קלוד ללוש), אחרי שבערב יום כיפור הגעתי באיחור ונשארו לי רק סרטי זבל שבזבל (כן, אפילו הקומדיות הרומנטיות האמריקניות נחמסו) נוסח - רצחתי את אשתי כדי לשכב עם חמותי.
אז אחרי שאת כל יום כיפור המעאפן ביליתי בעבודה והרגתי את עיניי, היום צפוי לי קפה עם חברות, ים, ספורט, עוד קפה וסרט. הדבר היחיד שמטריד אותי זה שחלו שיבושים בייבוא של מגזין GLAMOUR של אוקטובר לארץ. התאמין?
ממש חבל. עוד יותר חבל שכתתבי לך מכתב ארוך בעניין והבאג שאוכל תגובות אכל אותו
אז תצטרכי להמתין עד שאכתוב אותו עוד פעם. אבל בעקרון חבל כי זה בסך הכל לא עונש רק דורש המון עבודה ......(בעצם כו כל דבר בחיים..)
מה הקשר של אהבה ונישואין? אף פעם לא הבנתי זאת אומרת שחשבתי שזה קשור לא הבנתי כלום בנישואין אז זה גם כן לא שינה הרבה. נו טוף שיהיה ככה. אכן אני מזדקן פעם תגובה כזאת היתה מוציאה ממני מילים הרבה מלא החופן אבל טחינה וירקות? זה רעיון לא רע. השקשוקה יצא נפלא אחמם אותה במיקרו ואוסיף טחינה. לחם של אשכנזים של אורנה ואלה זה אני לא מכיר. מה זה? לחם פמניסטי? זה כמו האיל קומפו הזה בנמל איפה שמגישים דוגמית בתור ארוחת בקור? או שזה לחם לחם ?
גוי? והתגרש ממך? אכן גוישהקופ.....
ולסיכום (אם יורשה לי), אזכיר לך את האמת הישנה והטובה: לעולם אל תוותרי על הייאוש - אף פעם לא תדעי מתי תזדקקי לו
א. יש לי משפט אחד כתשובה לשאלה הזאת, שאני נשאלת רבות: לאהבה (הרומנטית) יש תאריך תפוגה.
ב. בספורט ובעבודה פורייה מאוד בזכות השקט הנפלא מסביב. אני לא צמה ומזוני הוא הרגיל והמשעמם - לחם מלא (של אורנה ואלה), טחינה וירקות.
ג. הזכרתי כבר שבעלי הוא גוי, בנוסף לכל מעלותיו? אולי לכן הוא חף מכל מרירותם הידועה של היהודים.
אל תשכחי שזה גם בא עם ביקורתיות-שיא. אי אפשר לרמות במילימטר. זאת לא האמא שהילד שלה מביא קישקוש מהגן והיא מהללת אותו כפיקאסו החדש. זאת האמא שאת מביאה 98 וצריכה לתת דין וחשבון על 2 הנקודות. וזאתגם האמא שגם אם ענית נכון, אבל "לא אלגנטי", אוא לא רהוט מספיק, או לא ברור, או לא חד, או לא שנון - יהיה לה מה להגיד. וגם אם הטיעון שלך נכון אבל בנלי, אין לו משמעות. כי משהו שמישהו אמר לפנייך - למה לחזור עליו? ויש עוד. הרשימה ארוכה. אבל בסך הכל אני לא מתלוננת.
גדול, אודי!!
זה גם איך שאני רואה אותם.
שרויים בגיל התבגרות נצחי ואז פתאום נופלת עליהם זיקנה ושיכחה ואז הם אפילו יותר אינפנטיליים, המתוקים.
בקיצור, את תפסת ראשונה את האמא שאני רציתי. הצלחת להקדים אותי, וכל ההבדל בינינו בגיל הוא רק כמה ימים.
בגלגול הבא אני רוצה ת'אמא הזאת.
:)))) גם אני בחרתי רק אבות טובים לילדים שלי. הייתי פסיכית ומסובבת ומסתכנת והרס עצמי והכול, אבל בבחירת אבות לילדים לא משחקים.
והבן שלי יצא לשונאי כמו אמא שלו, חוץ מאנינות טעם.
זה באמת מתמיה למה התגרשת ממנו אני ממש מודה שזה ממש לא ברור אם כי הרבה יותר ברור לה כפי הנראה מדוע הוא התגרש ממך אבל אני לא מתערב בדברים כאלה א מפניש אני בטוח שאת תספרי ויש לי סבלנות (אני לא יודע אם אני אעמוד במספר המקלחות הקרות שאדרש עד אז אבל אני אתגבר) וב פני שלדעתי אין לי שום דרך להבין את המין הנשי אלא לתהות ולהמתין בסבלנות לתובנות שבוא תבואנה. מה שיותר גרוע בגין יום הכפרות אני נאלץ לבהות כל היום הזה בערוץ החדשות של פוקס ניוז וזה חוויה מתקנת למשל יש פה עכשיו דיון שלם האם התצלום של שרה פלין בניוז וויק הקרוב שמביא תמונת תקריב של הפנים שלה מיועד להבליט את הקמטים הבלתי נמנעים שלה ואו ניצול סקסיקטי שלה
וזה במקביל לדיון שלם לגבי תצלום של מעריץ שצולם בינות הרגלים שלה תוך כדי ציון העובדה בערך 35 פעם בשעה והסבר למי שלא מבין כי מדובר בקונפירציה ליבראלית נגד המועמדת "שלהם" ושימוש סקסקיטי בעובדה שהיא אישה אטרקטיבית.
איך עובר עליך החג? קשה הצום? דווקא גילתי שהצום הזה הוא לא כל כך נורא אורז ברוטב אתמול בערב שקשוקה פוסט מודרניסטית בבוקר ופרומאז' (איזה גבינה חריפה ששמה ממש הנשכח וגם קיומה במקרר היה שנוי במחלקות עד שזוהתה מאחרי כל השקיות של השאריות של הגבינות האחרות ועכשיו בדיוק היא הבשילה והגיעה זמנה לזוז קצת מהמקרר לצלחת בסלאון. יחד עם קפה ודבש וכפית בצוותא ) בדיוק קראתי כל הבוקר את המפץ הגדול עוד פעם הספר הזה מדהים אותי חדש בכל פעם ממש מתחשק לי להיות פיזקאי ולקבל פרס נובל מדי פעם אגב מי קיבל נובל השבוע? נדמה לי שהיום עמוס עוז עוד פעם יתאכזב? למה שלא יתנו לאפלפד? גוים אנטישמים!
וזה בדיוק מה שעשינו...הבאנו ותרמנו מסיפורנו.
היינו ממש ממושמעים.
מה זה הידרדר :-))))))
תודה ואלרי.
גם אני שמתי לב.
מזלזלת ....
אני חשה פצועה...לא רגועה, איפה התמריץ להמשיך להגיב, אני אני אני..אני...בלחץ.
שמת ליבך לכך שדילגת על כל התגובות שנכתבו לך למעלה...חוצפה.
ענק!!!
ומשום מה, הכי הצחיק אותי - האקס הקרניבור
...משהו, במדוייקות הניסוח!
העובדה שהוא כבר אינו נושא בכבוד המפוקפק של להיות בעלי אין פירושה שהוא לא אחד האנשים הנפלאים ביותר שפגשתי אי פעם, המיוחדים, המקסימים, המצחיקים, המקוריים, המשעשעים, הקוליים במושג הכי בסיסי של המושג, רבי התושייה, רבי ההמצאה, החושבים מחוץ למסגרות, בעלי האינטואיציה, וכנראה ששכחתי עוד כמה וכמה דברים.
זה אמנם לא קשור, אבל הוא גם חתיך-על.
למה שאנחנו נתפעם, הרי גם את עשית אותו לשעבר לא?
היי רמי - איזו השקעה!
אענה לך רק על סעיף 3 - שאם עוד לא הבנת והפנמת, רוב המורים (כמו רוב האנשים) נטולי חושומור המה, והוא באבואבוהא הוציא אותה ואף שלח אותה למנהל בצירוף הערה חמורה על חוצפתה כי רבה! וזו כמובן לא היתה ההערה והאזהרה הראשונה, כי ענת חברתי נחשבה לתלמידה מופרעת מה שקראו אז - ואיך לא הצליחה מערכת החינוך לדכאה ולשבור את רוחה עד שהפכה ברבות הימים לגננת בישראל - ומהמשובחות והמצטיינות שבהן - זאת רק לאלוהי הביזאר הפתרונים.
כן, בלאקי, הייתי נשואה לטרזן. אלוף האלופים בסדרה הישרדות, אילו היא היתה באמת בעניין של הישרדות ולא בעניין של תחמנות. בנאדם שיודע לעשות ה-כ-ל. אבל ה-כ-ל. מורה לחיים. אבל לא לחיי החרטא כמו מאמני החרטא, אלא באמת. בנאדם שכל פעם שאני מסתכלת על שני הבנים שלי אני מודה לאלוהים שהם ממנו. לא בגלל הצורה, כי הם 100% אני, אלא בגלל שידעתי עם מי לעשות ילדים מכל העולם הרקוב הזה.
והמוטציה הגזרית זו הברקה מעולה. הילדים שלי בכלל מתעלמים מהירק הזה כי הם חושבים שהירק נקרא על שם הקללה הידועה - בטטה, כאילו? ואיך אפשר לאכול ירק מקולל כזה?
ולגבי כרית הנוצות - אמא שלי הרי ידעה בדיוק מה אני יודעת (כי היא לימדה אותי) ומה לומדים בבי"ס, אז מבחינתה היה ממש הגיוני שאנמנם בקטעים שאני בכלל יכולה ללמד את המורים, שהיו הרוב.
ולהלן תגובתי אחת לאחת:
1. אני מקווה שבינתיים החבר התחלף בחברה
2. ראי תגובת בלאק סמארה על הכרית
3. בטח אחרי זה הוא העניש אותה בכך שלא הוציא אותה יותר
4. נראה לי שהטלנבולה עוד לא נגמרה
5. אבל הרוב הרי לא בני אדם
6. ניסית לתת לו בואש ?
7. יש לי בשבילך מישו מצוין ובזול
8. אז למה כתבת ?
9. תעברי להוט
10. מה, חשבתי שאת צנועה.................
חתימה טובה
רמי
מפניניו של בני מאותגר המזון (מכיר רק במבה, כריך שוקולד וסוכריות גומי) :
אני מקלפת לי לתומי בטטות למרק הבטטה הלא מפורסם שלי (כי אני בקושי מבשלת)
ואז אני קולטת את בני בוהה בי.
הוא: אמא, מה זה המוטציה הגזרית הזאת שאת מקלפת?
אני: גאון שלי ! מתוק שלי ! אין עליך שלי! זאת בטטה.
סקרנת אותי. צטטי, אל תהיי רעה... :)
ענק ! :)))))))
פוסט מעולה!!!
הזכרת לי איך בכיתה ט'-י', המורה לתושב"ע היה נכנס לכיתה, ובכל שיעור ושיעור, בעודו מתנהל בכבדות בדרכו לשולחנו, כבר היה מצווה: ר' (שם משפחתי הקודם), החוצה !
ונשבעת לך שלא עשיתי לו כלום.
אולי רק היתה לי נטייה קטנה לצחקק הרבה.
6) דייי, היית נשואה לטרזן? הוא היה שלי! את יודעת כמה הייתי מפנטזת עליו, עם קריאות הקרב המדליקות שלו?
אהוד, אודי, ניצה ונעמית - תודה!
אהוד - אכן לא חשבתי על האפשרות שבסוף כל הטיפולים וההשקעה הטירוף נשאר בעינו.
אודי - מאינפנטיליות לסניליות ללא אף תחנה בדרך - גם על זה לא חשבתי.
אלה משפטים שאנחנו מזכירות לעצמנו שוב ושוב במשך השנים, אני וחברותיי - וגמח"ט גם לך ורדה הנפלאה!
הקדשתי לו כבר מיני-פוסט: איך להיות עצלן בלי להתאמץ. ותודה!
מדאים ההומאז' העצמי הזה שלך. איך שאת יודעת לכתוב (ואיך את זוכרת הכל??)!
גמר חתימה טובה מאיוש.
"נשים אולי יכולות לזייף אורגזמה, גברים יכולים לזייף מערכת יחסים שלמה" שרון סטון
עוד כוכב מקוראה יוקרתית אחת (:-
תיקון למשפט 7:
יש טירופים שעולים המון. קחי בחשבון שיש אנשים שכמה כסף שלא תשקיעי, עדיין יישארו בקטע הזה, של טירוף.
באופן נדיר, אני לא ציני.
אין על הבן הבכור שלך! כוכב אמיתי.
אם ככה זה התחיל בגיל 10 - הוא בטוח ראוי לפוסט סולו ! אם תכתבי - תגידי.
" חמישים ש"ח בלי משחק מקדים...הולך?"
באמת יש לו את זה. הוא עושה סטנד-אפ, בקטנה.
אבל קיצ'יט זה כבר חמוד....
כפי שנאמר - החסרת מטורפים אני (פרט לי עצמי), כי אשמור עלייך מפני מטורפייך שלך? אבל אשתדל מאוד.
תמונה שניה אורזי המזוודות של חנוך לווין:
הניה: אלחנן, מה אתה קם בלילה ושותה כמו סוס?
אלחנן: חלמתי חלום רע.
הניה: אל תחלום, תתחתן...
צום ותפילה.... כן כן. אם בטעות הוא יתפלל לפעם הבאה (איתך) - אלוהים גומר עליו על המקום. תזהירי את הבחור. (אם הוא עונה לטלפונים במהלך הצום). חחח
אם את רוצה לדקדק, סעדנו יחד ארוחת ערב, ואז פנינו איש איש לעיסוקיו, מי לספורט (אני) ומי לזמן איכות עם הכלב בפארק (הוא), וכשנשלמו העיסוקים הוא בא אליי. אני בשעות האלה לא יוצאת לשומקום. עכשיו בסדר?
ואת יודעת מה, מאמי? זה נורא נוגע ללבי שאת שומרת עליי ככה. אמא שלי לא שמרה עליי ככה. באמת באמת. אני נרגשת. ואני לא צינית. באמת.
מיא יקרה לי,
נסיתי אתמול בערב להזכר באחד ממשפטיו הגדולים של סבא שלי. הם התחילו תמיד ב "קיצ'יט, את יודעת ש...". קיצ'יט פירושו קטנה בהונגרית. אני הכי קטנה בבית.
לא הצלחתי לחשוב על משהו לא שואתי. ויתרתי לך, למה לדכא. עולם האסוציאציות המשפחתי שלנו נורא מוגבל.
בצניעות ובחסידות כהרגלי בקודש. בייחוד שהוא הולך להעביר את כל יום כיפור בצום ובתפילה....
חשבתי אם להוסיף את עניין הלחות אבל לא כולם יודעים שהמָקָרוּן היא אותה עוגייה צרפתית מהוללת העשויה קציפת ביצית ונסגרת כסנדוויץ' מעודן על קרם נימוח בפה. פחדתי שיחשבו מקרוני. ותבלו שם היטב, יוקרתיים שכמוכם. ד"ש לשבלול המטורף, אופס לחילזון המשוגע!
למה את חושבת שאני כן?
עניתי למיכל על הערב בפורטונה שכולנו אכלנו שרצים. כאלה מהים.
ולא היה בהם שום דבר יוצא דופן לעומת מה שהוא נוהג לאכול בימים "רגילים"
כל כך, איך לומר...
Meow?
צחקתי בקול.
יום כיפור יעיל.
לא מטילה ספק באמיתות סיפוריו, ותמיד נהנית לשמוע.
כן..שרצים שגם אנחנו אכלנו..שום דבר יוצא דופן.
אני רק ראיתי אותו אוכל שרצים שגרתיים ב"פורטונה", אז אני נאלצת להאמין לסיפורי הקולינריה פיקנטריה שלו.
נשברה עוד ציפורן?
שוב ספונג'ה?
כמישהי אשר זכתה להכיר את בעלך לשעבר (ואף את ילדייך) אציין כי אכן הוא מרבה לספר כי כמעט כל דבר ניתן לאכילה, כולל דברים משונים במיוחד, מוזר רק שאינו מספר על אכילת מקקים.
יש לו סיפורי צייד אקזוטיים , ובמיוחד זכור לי הסיפור על צייד יונים ברוגטקה.
נהניתי כהוגן :-)
לדעתי לבנך הצעיר יש כישורים להיות קופירייטר מוצלח.
גמר חתימה טובה וצום קל,
איריתה
תרשי לי לצקצק: השעה חצות עשרים ושש, ואת יוצאת לדרך?
נו נו מיא. אפילו באייטיז, כשעוד הייתי טיפשה גמורה, ידעתי שזה מתכון גרוע ושאני עוד אשלם. ושילמתי. בריבית דריבית.
אני עם 8.
בוקר טוב.אחרי שגמרת להגיד הלל על ההוא המכונה "רסיבר" שטען שאני מתעסקת יותר מדי בתחת....
הנה כמה דברים שנתאספו למקלדתי מתוך כמה "גאונים" כאן ברחבי הרשת שימי לב -
מחפש את האחת שתשלים אותי - וביחד תהיו פאזל?
בחור שאוהב את החיים - גם פינוקיו "אוהב את העולם" ("והעולם אותו אוהב, מכל הלב").
יש לי ראש פתוח - ואתה מחפש מישהי שתסגור לך אותו?
ונקנח באימת ניו אייג' לכבוד החג החיים ההאכזבות והאאבה
אל תצפה מהאנשים שישתנו - שנה את הגישה שלך לגביהם.
צ'מעי.. אסופה מכובדה שאני יותר מגאה להוסיף לה את זה ולו בשם מישפט מחץ עבש משהו, שמתחיל במילים: "ידע כללי " ומסתיים ב " 50 ש"ח " .
עכשיו תגידי, זה דג מיזנ-טרופי ?
מדהים הבנאדם
התנגד לברוז עד שלבסוף נעתר להציבו לשבועיים בלבד!
וירא כי טוב ומשמח ליבותיהם של נתיניו, נתן לו ארכה של חצי שנה.
והנה הפכו אותו לקמע וסמל.
משל היתה הצבתו של הברוז יזמה שלו עצמו.
אם היית שעה בשמש על גג העירייה צבעך היה הופך אדום
וידוע בחוצות כי ראש עירייתינו "צהוב" וצבע אדום עושה לו רע
לכן היה משלח בך את גדוד דחפוריו ואת צי גורריו
שהיו נושאים אותך ליעד לא ידוע...
תמר הקנאה גרמה לי מיגרנה. אוף...תמסרי ד"ש לניורק ממני.
תבלי ותהני.
נשיקות.
למה אתם אומרים לילה טוב, כאן בצ'לסי NYC רק עשרה לשבע PM
אני רק אוסיף למשפט על הפחמימות חשוב להזכיר כי-
הלחות היא אויבתו של המקרון
האבן היא אויבתו של השן
ולסיכום - הפחמימה היא אויבתו של האדם באר הוא אדם....
דש מניו יורק למיא ולאלת האש
קצת באיחור, אחלה פוסט. ומאחל לך שכך היה גם הבחור. מקווה שיישמת את דברי אביך והבאת לו בצניעות על כל מיליון שיש לו (או שהוא סגר או משהו כזה)
תהני כפרות. לפחות מישי עושה ולא רק מדברת. ברגעים אלה של חיי נראה שלא אעשה יותר סקס לעולם. והכי עצוב בזה, שלא עצוב לי.
נכון :)
לצטט את אמא שלי יהיה מאוד מביך. מאוד :)
יפה - אתם רואים שאתם יכולים כשאתם רוצים?
גם אבא שלי היה מעיר בארס לתלמידיו: לוורוד הזה קוראים סגול!
אפרופו החבר הדימיוני
אני מנהלת רומן סוער עם החבר הדמיוני של החברה שלי, מאחורי גבה
בזמן שהיא משתעשעת עם האלתר אגו שלי.
האיד של שתינו במצוקה
חברה א' סיפרה בכאב לחברה ב' שהיא התאהבה נואשות בגבר נשוי, אשר למרבה הזוועה נאמנותו לאשתו היתה מן המפורסמות. "נאמן זה מצוין!" עודדה אותה חברה ב' "נאמן לה - יהייה נאמן גם לך!"
והחבר הדמיוני? מה איתו בימים אלו?
עד היום אצלנו מברכים את מי שיוצא מהבית "שיהיה לך יום שבת"
משום מה החליטו ילדי בשלב מוקדם של חייהם שיום שבת הוא יום טוב.
והבדיחה שסיפר Mr. Gabor - בשיעור אנגלית הראשון -
I thank you from the bottom of my heart and from the bottom of my wife
על רצח בכוונה תחילה מקבלים... וכו'... וגומר... והולך
יואבי תעזוב את המסכן הוא כבר לא מדבר עם "התושבים"
הוא מדבר עם הברווז הוא קיבל תושב העיר
תגיד לי אם אני יושבת שעה על הגג של עיריית תל אביב
גם אני אקבל יחס כזה
בתור אחד מדייריו של רחוב יוקרתי זה,
הריני להסביר את שמו-
מכיוון שבנווה שאנן קיים רחוב בשם טרומפלדור, היה צורך להוסיף את התואר הנאה לשם יוסף על מנת שלא יתבלבלו חלילה עם איזה יוסי אחר.
מזל שיש לך מה להגיד...
מחוכמותיו של רפי לביא:
1. כשהיה מעיר לתלמיד על פרט לא מוצלח בציור, והתלמיד התעקש שהתכוון לזה וככה ויש סיבה, רפי היה אומר "על רצח בכוונה תחילה מקבלים עונש כפול!"
2. למישהי שחיפפה בעבודה וגם הציגה אותה לביקורת הוא זרק בארסיות "אני רואה שאת אוהבת לגמור מהר"
בקיצור, נשמה
זה יפה שהוא ידע לענות, כי כשאני רציתי לקחת את הבן שלי כשהיה בן חמש לגן הזואולוגי הוא אמר שהוא מוכן ללכת רק ל"גן העיר". עד היום הוא לא יודע מה ההבדל בין היפופותם ליען, אבל יודע מצויין לזהות ליוייס מזוייף.
יום כיפור??? מה???? אני לא שומעת
לא הבנתי על מה מדובר
וציטוט מדברי הפלא שלי כשהיה בן 5: "את יודעת איך מציירים תפוח? - עיגול, קו ועלה של זית"
ואני לרון, המנהל המיתולוגי של גימנסיה הרצליה אומר כך:
"אתה ראש עירייה מצוין.
יש רק בעיה אחת שמפריעה לך - התושבים".
כל דבר שהוא אכיל ונאכל על ידי אחרים לפני, מסקרן את החיך שלי. ולכן החיך שלי פיתח סקרנות לא מבוטלת לטעמם הנדיר של תוכי ארה/ארמדיל/קפיברה/איגואנה/טווס/נחש/תנין/ביזון, בעקבות הפוסט הזה.
קפיברה??
לכבוד יום הכיפורים
"אצלך או אצלי?"
"זה גם טעים?"
"היה נהדר באמת נהדר, לא בטח שרציתי לשלוח SMS רק ניתקו לי את הטלפון"
"U CAN NEVER DO A GOOD BUSINESS WITH A BAD GUY"
"הצחקת אותי. אני בהילטון?
מה יש לי לעשות בהילטון? עוד בערב?
מי ראתה אותי בהילטון?
אין סיכוי"
"מה יש לך לבוא איתי למדריד?
זה נסיעה של שלושה ימים,
מה תעשי שם?
וחוץ מזה יש יום הורים בראשון לא?
סתם עבודה עבודה עבודה לא יהיה לי שניה פנויה"
"אני לא יכול לבוא איתך לחתונה של אחותך! ואני מבקש בכל לשון של בקשה לא לצלצל בשישי בערב! אני אדבר איתה!"
"טרומפלדור לא בגד באשתו
השאלה היא אם טרומפלדור היה איתנו איך הוא היה מסתובב באתרי פרונו
יד אחת בעכבר והיד השניה? רגע רגע יד אחת ב.. רגע רגע מה הוא היה עושה?"
יש לך אמא ...טובה טובה! וגם הדפנה הזו...תני לי עוד ממנה :-) מצאה חן בעיני :-)
אגב ליגאל שתיים, "אם תרצו אין" עשיתי בעבודה בכיתה ז' בציור! הזכרת לי נשכחות :-) המורה לא סלח לי.
ואמא שלי אומרת
מה שתיתן בידיים תיקח דרך הרגליים.
צודקת, צדקה ותמיד צודקת.
לאמא שלי יש גם תזה כזאת של האנשים ששואבים לך את הצורה כמו ואקום :-)
אבל המשפט שהכי הורס אותי זה "מותק , מה באת להרעיל את הסביבה ולעשות ונטיליציה ?"
:-)
ותגידי לאחיך כן. זה לא נגמר.
גם יפה וגם טלנובלית :-)
המשפט האהוב עליי ועל חברותיי:
"גם אין לי כסף, וגם לא אני לא אקנה בגדים?"
למה מה קרה?
כמה משפטי פטנט של בני המבריק בן ה-7
בגיל 3-
אחרי שהבין את עיקרון בוא תעשה לי הפתעה, ומאחר והתבקש לסדר את הצעצועים בתום המשחק אמר, אמא יש לי רעיון, את תסדרי לי את החדר וכשתסיימי תצעקי לי הפתעה.
בגיל 4-
אמא כל בני האדם דומים והחיות שונות זו מזו, אז למה בני האדם לא יכולים להיות כמו החיות! ואני עניתי לו, בני האדם הם כבר חיות.
בגיל 5-
אמא אני חושב שיש לי משו שדופק לי בבטן..- באמת שאלתי, תראה לי איפה, והוא מצביע על חזה. כאן זה החזה אסף, לא הבטן ומה שאתה מרגיש זה את הלב שלך.
הלב שלי דופק כי הוא רוצה להכנס?
לא חמוד, הלב דופק כי הוא פועל להזרים דם לכל הגוף, בלי לב מתים.
אמא אם אני אמות אני עדיין אחיה?
{מה עונים על דבר שכזה...}
בגיל 6-
כשהוא פגש את סבא שלו לראשונה, הוא מאוד רצה להכיר אותו לסבתא שלו. אסף, סבא כבר מכיר את סבתא.
איך זה יכול להיות שהם כבר מכירים?
כי פעם הם היו נשואים חמוד.
זה לא יכול להיות הוא קבע, סבא לא יכול להתחתן עם סבתא.
{היגיון של ילדים, לא תמיד ברור}
בגיל 7-
חודש בבית בספר הוא יצא בהצהרה חד משמעית- בית ספר זה בית עבדים. אמא תשחררי אותי מהכלא.
יש לך עוד 12 שנה לרצות בבית העבדים הזה, כדאי לך להתרגל.
בתגובה הבאה- הברקות חד פעמיות שיצאו לי מהפה.
הדבר הכי תמוהה בעיניי זה דווקא קיומך.
8...
וההבחנה שעשית בין פיג'ן לדאב תמוהה.
כשאחי הצעיר היה בן 5, דוד שלי ניהל איתו שיחה:
"איזה צבע היה לסוס השחור של נפוליאון?" ניסה להתחכם
"לא יודע, לא ראיתי אותו", ענה אחי בכנות
"איזה צבע היה לסוס הלבן של נפוליאון?", ניסה שוב
"לא יודע, לא ראיתי אותו", אחי התעקש
"איזה צבע היה לסוס ה-אדו-ם של נפוליאון?"
"לא יודע!!" אחי נשבר "אבל למה נפוליאון צריך כל כך הרבה סוסים?"
טוב, היום הוא מוזיקאי, שויין
אומנם לא גדלתי בג'ונגל כמו בעלך לשעבר, אבל גם במדבר
יש חיות מעניינות. אני, כמו הסינים אוכל כמעט כל מה שזז
וחינכתי כך גם את בני, וכך קרה כשהגענו בפעם הראשונה איתו למוזיאון הימי
באילת, גם הוא (שהיה כבן חמש), כבר ידע לסווג את הדגים והיצורים
לפי טעים או לא טעים.
ומשהו נוסף, הבן של חברתי, כשהיה קטן, נאמר לו שהולכים לחתונה ושאלו
אותו אם הוא יודע מה זה? תשובתו הייתה : "זה מן ניסוי כזה"
שנה טובה וגמר חתימה טובה.
מיכלי, אני דווקא לא בעצבים (לשם שינוי). להיפך, מתאים לי הדיון שהתפתח פה על טרומפלדור ושות'. אז יאללה, לא אענה תגובה- תגובה, אלא שכל אחד יאמץ את מוחו הקטן והחמוד ויביא מחוכמות יקיריו.
של אמש'ך, ארז, עם האינסטלטור דווקא מהמשובחות, והיא גם מזכירה את כל בדיחות האינסטלטורים הסליזיות לדורותיהן בענייני זליגות וטפטופים.
בתיה - אכן אמי מהדגולות היא, וידועים משפטיה האלמותיים - להתקדם אפשר רק קדימה, לרדת אפשר רק למטה, וכמובן - ברור שאת באופן אישי, אלא באיזה אופן, ציבורי?
וטקס - אתה כמובן מתכוון שאנשים לא מסוגלים לדבר בנוכחותי מפאת יופיי המסנוור, נכון?
נשיקות יקירתי,
מלאנתלפים נשיקות.
למה עצבים, מיא?
דווקא אהבתי את טעמו של בעלך לשעבר. טעם משובח יש לו!!
"מהיום שנולדתי אבא שלי יושב בחוץ וזורק אבנים על חסידות".
גראוצ'ו מרקס
אבל אם משהו מהחיים הפרטיים, היה אינסטלטור עם ליקוי חמור בדיבור שהגיע אל אמא שלי ושאל אותה: "ג... ג... גברת, מה הב... ב... בעיה?"
ואמא שלי ענתה לו ישר: "הברז שלי קצת מגמגם".
אהבתי...
אפרופו טרומפלדור יוסף
יש בחיפה רחוב עם שם מאוד לא פוליטיקלי קורקט:
יוסף (הגידם)
כאילו מה?
צוחקים על נכים?
ולפי אותה מתכונת יקרה רחוב משה (העיור) דיין?
מצחיקה אותי החברה שלך, דפנה, שגם מכירה אותך לפני ולפנים.
אני אין לי זיכרון, אפילו לא למשפטי מחץ אבל אדלה משהו:
כשהייתי פיצק'לה ליד שולחן האוכל והתחלתי להשתנק, שאלו אותי "מה קרה מיכלי ?"
אז עניתי - "הקדים לי הוושט". לא הבנתי למה כולם מתפוצצים מצחוק כשאני נחנקת.
ועוד סיפורון:
לפני שנים מסרה אימי את הטוסטר לתיקון והוא חזר כשמודבק עליו פתק עם משפט חד משמעי "קציר לא קופץ".
שזה אחלה מוטו, תודי
ואני קיבלתי ברכה לראש השנה מידידי הכפרה צביקה: שתהיי לראש של באנג ולא לזנב של ג'וינט!
בד"כ אני נמנע מלשוחח עם ירקות. אבל לא יכולתי להתאפק מלהזכר בבדיחה על טרומפלדור. נדמה לי שדווקא הכלב של ולרי יבין:
איך קוראים לכלב עם 3 רגליים?
.
.
.
.
טרומפל-דוג.
יא! שנל! חירובי פוסטים זה אני.
זו ממש זילותע מילה. פשוט כך!
(נכון שלפעמים את חיה בתחושה בלתי מוסברת שכולם נגדך, ואז את מתעוררת ומגלה שאפילו את בעדם?)
אין כמו הסר את המשפטים. אם היית מוסיפה חתימה טובה למטה, זו היתה מחמאה ללא כיסוי.
(מחוננת את *)
סליחה שאני מתערבת אבל האמת היא שכנראה טרומפלור, במשפט שלו, לא אמר "טוב". הוא אמר משהו אחר רק שאני לא זוכרת כרגע מה. את הרצל לא היכרתי.אימא שלך עושה רושם של אישה מהממת מאוד!
אוי כמה שאני אוהבת אותך..למרות שלא נמצא לי מקום של כבוד בעשרת הגדולים- ואני אחראית על לא מעט פטנטים כאלה ואחרים. אבל בגלל שאנחנו חברות יחסית מעט זמן, אסלח לך.
יש לי מיגרנה קשה שכוללת תוספות פחות אטרקטיביות.
אז איך אמרנו כבר- עוד אשוב וזו לא סיסמה.
{אהבתי את אמא שלך}
אישית אני מתפלא בכלל שבשיחה איתך מישהו (מישהו? כמה מישהם!) הצליח להשחיל משפט.