קיוויתי שאצליח לחמוק בין אצבעותיהם של הזכרונות, אבל הם רודפים אותי לכל מקום אליו אפנה. למה כשהוא שולח אסאמאס זה חייב להיות כל כך... אפילו לא אפלטוני - מתחת לאפלטוני, קריר אפילו. וואו, אז אתה בחיפה, עברת ליד בורקס העגלה ונזכרת בי, זה בכלל לא משנה, כי זה לא מוביל אותנו לשום מקום! חסרה לי החיבה שלך, לאן היא נעלמה? איך קורה שאתה ממשיך הלאה בזמן שאני נשאבת פנימה, עמוק יותר ויותר? |