הכל התחיל מאוליינפט. למי שעוד תוהה זה שם של בן אדם. הוא תבע את הזכויות על השם החדש שלי, ובלי שהרגשתי ביעבע לו שמי החדש לתוך האישיות שלי, ולתוך החוויות שעברתי. לכל מקום שאליו הגעתי הגיע שמי החדש איתי. כשהלכתי לים, הפכתי לקוברלת ים. כשנסעתי לטיול הייתי קוברלת הרים, וכשאוליינפט התעצבן עלי הפכתי לקורלבה. טוב, נראה לי שמגיע לו, הוא זה שהחזיר לי חתיכות חסרות של זיכרון. הוא זה שלימד אותי את מנהגי בני האדם.

כל מה שזכור לי הוא מה שקראתי באינטרנט. ולכן המידע מגיע אליכם בלתי מסונן ובערבון מוגבל. פרצה מלחמה באיזור בו גרתי. אני זוכרת את זה במעורפל, עודני מנסה להדחיק. דרום בורלנד, ארץ מולדתי, בירת המרחבים הפתוחים וארבעת הימות, יצאה למלחמה על צפון בורלנד ההררית והמושלגת. המשטר הטוטליטרי של צפון בורלנד הכריז על עליונות הגזע הקוברלי- הררי (הידועות גם בכינוי הגנאי שלהן "קורלבות"), וכל קוברלות הים נסו על נפשן אל האיזורים הדרומיים, משאירות אחריהן המולת מנוסה וריק עכור. משפחות שלמות נקרעו. קוברלות כלאיים נכלאו בבתיהם, ולאחר מכן הוצאו להורג באופן שיטתי וחסר פשרות.

שני העמים התפצלו. קוברלות ההרים האימתניות סרבו לדחוק את המשטר הטוטליטרי לקצוות האופוזיציה, ואילו קוברלות הים הנינוחות החלו לגבש לעצמן אידיאולוגיה תרבותית חילונית נטולת שלטון שררה. נוצר קרע עמוק ובלתי ניתן לגישור בין שני העמים.

אך הקוברלות לא ידעו את מה שהאבולוציה ידעה הרבה לפני שהתפתח בכלל גזע של קוברלות. כל קוברלה, הררית או ימית, נושאת בתוכה גם גנים רציסיביים של קוברלות כלאיים. וכמו בכל סיפור שכדאי כבר להגיע לסופו, קוברלות הכלאיים החלו לצוץ לפתע משני צידי המתרס. קם לו גזע שלישי, מחתרתי, ההולך ומתרבה עם השנים, ותוכניותיו לשלום עולמי וחובק קוברלות מכל גזע ומין מתקרבות גם הן.

אני הגעתי לבית בהרצליה לאחר הפלישה האכזרית של קוברלות ההרים לבית הורי, ואיני זוכרת איך. יום אחד פשוט פקחתי את עיני ומצאתי את עצמי בבית המלוכה בהרצליה. יש שטוענים שאני נצר למשפחת המלוכה הקוברלית, ושהחביאו אותי שם כדי להשתמש בי כקלף מיקוח במלחמה נגד קוברלות ההרים, ושהמלחמה בכלל התחילה בגלל משבר המכצן הגדול שהותיר עשרות אלפי קוברלות ללא פת מכצן. אבל אני חושבת שמי שאומר את זה הוא מכחישן ושאני בכלל קוברלת כלאיים.

לא אשמתי. ככה נולדתי. מזלי שאוליינפט ידע קצת על קוברלות לפני שהגעתי. ובשניה הראשונה שנפגשנו הוא אמר בטון קצת מבוהל (כי הוא לא היה בטוח) "את קוברלה! ותגידי תודה שאת לא קורלבה כי זה הרבה יותר גרוע"  

המשך יבוא.